בין הבדים
פוסטים פופולאריים
-
זה לא טריקו – זו סימפוניה
18/7/10 | 7024 צפיות
-
יש אלוהים?
29/6/11 | 1820 צפיות
-
מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות?
18/12/11 | 1055 צפיות
-
בגד או בגידה? (פוסט שישי בסדרה)
25/8/10 | 3677 צפיות
-
לא מערבבים משפחה בעסקים (?)
13/4/10 | 899 צפיות
-
מה ללבוש?
15/11/10 | 3871 צפיות
פוסטים אחרונים
- על יחסים ויחס 23/8/14
- הייתי בגן-עדן 4/10/12
- הרגל של אישתו כואבת להם 26/1/12
- בדיוק היום לפני שנה 15/1/12
- ג'נראל-פיס ג'וניור 23/12/11
- מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות? 18/12/11
מפגשים טובים באמצע הדרך
פוסט אורח - טל ירון, תושב קדומים. ממקימי קבוצת "מפגשים טובים באמצע הדרך"
על חברה, פסיכולוגיה וידיעה
06th מרץ 2011 בונים חברהנפגשנו הפעם בקדומים, קבוצה של אנשים שאמונתם נטועה בשמאל, ואנשים שאמונתם נטועה בתורה ובתושב"ע. למפגש של טשולנט, טיול אביבי לפסגת הר-חמד, ומשם תצפית על נחלת שבט מנשה, בהדרכתו המקסימה של דביר רביב ממדרשת חלקת השדה. לאחר ששבנו מן הטיול חווינו מרעיונותיו של הרב-קוק, בדיון שהנחה משה. את השבת קינחנו בסעודה שלישית ובשיחה על המשך הדרך.
היתה שם תרומה של כולנו. של אנשים שחציית הקו הירוק אינה הדבר הקל ביותר שעשו (הן מבחינה אידאולוגית, והן מבחינת החשש). של אנשי תל-אביב שאינם רגילים בעליות הקשות של נוף השומרון, אך בכל זאת נענו לאתגר. לחברות שהלכה והתפתחה. למשפחות קדומים שהתארגנו לארוח מלא חיבה ואוכל רב. לאווירה מרתקת וליכולת להתגבר על טיפוס הררי, על בטן מלאה טשולנט ומיני מגדנות אחרות.
עלו כמה וכמה נושאים לדיון במהלך השבת. כל הנושאים ראויים ודורשים עוד ליבון. הפעם אני מבקש לדון על נושא הדרך. לכולנו עוד לא ברורה לגמרי הדרך בה אנו מבקשים ללכת, ויחד עם זאת מתקבלת התחושה שיש בה משהו חבוי ומבורך בהמשך.
אני מרגיש שלאט לאט מתחילה להתחוור לנו הדרך. אולי השיחה המעניינת שהעביר משה, על הרב קוק, היא אחת מפתחי הדרך. ההבנה שאנו חלק משלם, הגדול מסך חלקיו. שכל אחד מאתנו אוחז בחלק מהתשובה. הלאומיים, הדתיים, האוניברסליים. שכדי להבין את שלושת החלקים הללו, הבונים את האחד, ואת הרבים, יש צורך לנטוש את הדרך הישנה של מחלוקות וביקורות, ולחפש דרך איך ליצור כאן את אותה חברה עתידית עליה אנו עמלים. בתורה יש משהו. בלאומיות יש משהו. באנושיות (הומניזם) יש משהו. ביחד כנראה שיש להם אמירה מרתקת על דרכי חיינו.
לתורה ולנביאים יש חלקים אוניברסליים, חלקים לאומיים וחלקים קדושים. כל אחד מאתנו מתחבר בקלות לחלק המתאים למבנה נפשו, ומשמיט חלקים אחרים. אולי ניסיון להתמודד עם הרדיקליות של התנ"ך, יחשוף בפנינו את הדרך לצועד בה.
לתורה ולנביאים יש אמירה מהפכנית ביותר על דרכו של ישראל ועל דרך העולם. התורה, ובעיקר הנביאים, טוענים כי מלך או מלכות, היא מאיסה בקב"ה. כאשר זקני ישראל באים אל שמואל ומבקשים שישים עליהם מלך ככל הגויים (שמואל א', ח', ד' – ה'), מתרגז שמואל על ישראל כי ביקשו לשים מלך לשפוט אותם (שם, שם, ו'). ואז הקב"ה עונה לו "לא אותך הם מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם" (שם, שם, ח'). כלומר, באמירה של הקב"ה לשמואל, יש שלילה חריפה מאד של המלוכה. במצב המתוקן, ישראל אינם נדרשים למלך. הם נדרשים לידיעת תורת הקב"ה, ואילו היו ישראל נוהגים על פי תורת הקב"ה, היו חופשיים ממלך, והיה מתקיים הפסוק "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה" (ישעיהו, ב', ד' ומיכה, ד', ד').
חיים ללא מלוכה, אינם הדבר הרדיקלי היחיד שמבקשת מאתנו התורה. היא מבקשת מאתנו להשמיט את מלאכתנו ביום השבת, ופעם בשבע שנים לשבות מעבודת האדמה (שבימנו, ניתן לשער שהכוונה היא לצאת לשנת שבתון). והיא מבקשת שפעם בשבע שנים, נשמוט חובות. כלומר, אם אדם לווה משכנתא מהבנק, היא תושמט, ותתאפס, בשנה השביעית. והתורה מבקשת מאתנו שפעם ביובל (49 שנים), מצב המשק יתאפס, כל הרכוש יוחזר לבעליו המקוריים, והמסחר יחל מחדש.
כדי לבנות את התורה הזאת, מוקמת מערכת של צדק ומוסר, המתבטאת ב"~ לא תחמוד…דברים של רעך~". ואהבת לרעך כמוך, הגשת עזרה ליריב. ועוד כאלו וכאלו דברים היוצרים את חיי האומה, ללא צורך במלוכה. אלא רק בחיי מוסר מיוחדים.
רבות מהבקשות/ציווים של התורה נראו לבני הדורות הקודמים, בלתי אפשריים. איך יכול לקום עם ללא מלך? איך יכול להתקיים משק, ללא ריבית? איך יכולה חברה להפסיק לגדל מוצרי חקלאות פעם בשבע שנים? איך כל האנשים במשק יכולים לצאת לשבתון? אלו דרישות שנראות בלתי אפשריות, עד שבפועל ביטלו אותן חז"ל, כנראה עד תיקו. חכמי הדורות, הגו וחלמו על ימי הגאולה, אך לא היו בידהם תשובות שיאפשרו לחברה היהודית להתקיים, כאשר דרישות כל כך רדיקליות נדרשות מן היהודים.
אולי חלק מתפקידה של הקבוצה, היא להתחיל לברר כיצד תתאפשר חברה כזאת? חברה מוסרית, שאינה זקוקה למלך. חברה שיש בה שבתות, ושבתונים, חברה שיש בה שמיטת חובות, ואהבת לרעך כמוך.
בעיניי צריך לחול גם עוד שינוי. שינוי בדרך המחשבה. ברור לנו שקל לשאול שאלות, ולהעלות ביקורות, להראות לאחר היכן הוא טועה. אבל הרבה יותר קשה והרבה יותר פורה, לחפש דרך חדשה ולבחון אותה ולעצב אותה. בתוכנו יש אנשי/נשות מעשה ואנשי/נשות מחשבה ובעיקר אכפתיות עצומה לעם ישראל ולחזון הגאולה. אני מציע שהדרך שלנו תהיה דרך של חציבת דרכים חדשות לחיבור הציבור הכללי. דרך של כינון דרכי מוסר. דרך של בחינת אבני נגף, וישורן. דרך של התמודדות עם דילמות והצעת פתרונות שיתקבלו בקונצנזוס-רך. זאת דרך של הנהגה ויחבור. דרכו של נחשון. לא עוד ישיבה והמתנה לאחרים שיעשו את המלאכה, אלא אנו. אנו נעשה את המלאכה.
והנה כמה פרוייקטים שנוכל לקחת על עצמנו, מלבד פרויקטים רבים וטובים אחרים.
הערה: טל ירון ונרי בר-און מצטרפים להגיב על התגובות. כדי לחסוך בשרשורים ארוכים, אשתדל לא ליצור כפל תגובות. תודה לכל מי שיצטרף לדיון. גלילה |
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על על יחסים ויחס
-
מרב 1956
בתגובה על ביקור באיתמר – פוסט מצולם
-
עינת עופר
בתגובה על הייתי בגן-עדן
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על הרגל של אישתו כואבת להם
-
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על בדיוק היום לפני שנה
תגובות (64)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לקדם את החברה להבנה והכלת האחר לקבלה
ולקיום כולל זו יזמה מבורכת;
יערה, זאת הפרשנות שלך. היא לגיטמית.
אך נראה כי אינך משאירה מקום לעוד פרשנויות. האם זה אומר שהאמת רק אצלך? האם זה אומר שהידע האנושי כולו נמצא במוחך, ואילו כל שאר האנשים טיפשים, טועים, מרושעים?
מה זה אומר על אדם שחושב שהוא בעל הידע האמיתי היחידי בעולם?
-----------------------------------
תודה דבי, אך הפעם המחמאות מגיעות לטל ירון שכתב את הפוסט
גלילה,
העלית את הדברים בדרכך המעניינת,
מתוך הדברים נפתחת התקווה לחברה החיה בשיתוף,
ההבנה שאנו חלק משלם, הגדול מסך חלקיו.
שכל אחד מאתנו אוחז בחלק מהתשובה
תודה על השיתוף
דבי
----------------------
תודה רבה
נגיס שלום,
נדמה לי שאנו מנסים לבנות חברה שבה אהבת הזולת היא ערך עליון, וחילוקי דעות נפתרים בנועם ובתבונה.
רון שלום,
תודה רבה. שימחת אותי :-)
שאלת:
העלית נקודות פרקטיות. מה זאת אומרת ללא מלך? האם הכוונה ללא ראש ממשלה וכל המנגנון? או למרות ולצד אלה? שמיטת חובות בפועל? שינוי המערך הבנקאי? או שיש ביטוי אחר פחות פיסקאלי להצעות האלה?
מבחינתי, ישנה חברה אוטופית, וישנה חברה במעבר לאוטופיה. אסביר.
החברה האוטפית שאני מאמין בה, היא שנצליח לפתח כאן חברה מוסרית (אשרי המאמין). בחברה הזאת, אנשים יתארגנו על פי עניין וצורך, מתוך רצון לדאוג לקהילתם ולזולת. ההתארגנויות יהיו ספונטניות, כאשר ההחלטות מנוהלות בצורה דמוקרטית-מלאה. בחברה כזאת, כמו בזמן השופטים, אין צורך במלך או בראש ממשלה. כאשר יש מלחמה, כמובן מתארגנים סביב מנהיגות מקובלת, המתאימה למצב של מלחמה.
אני חושב שבמידה רבה ארגונים כמו "ואהבת" ו"מפגשים טובים", מקדמים את היכולת של אנשים להתארגן סביב נושאי עניין ולקדם מהלכים, גם בלי עזרת או הכוונת הממשלה.
אך האוטופיה הזאת עדיין רחוקה. כרגע הייתי שואף לחברה הרבה יותר דמוקרטית. ההעדפה שלי היא דמוקרטיה ישירה, כמו בשוויץ. בדמוקרטיה כזאת, יש לציבור יכולת השפעה גדולה יותר. אבל כדי שהדמוקרטיה הישירה לא תהפוך להיות שמרנית (ויש להן נטיה כזאת), הייתי מאד רוצה לחזק את יכולת ניהול הדיונים של הציבור. לכן אנו מפתחים את תרבות הדיון, ותוכנות שמקילות על דיונים בקבוצות גדולות מאד.
אולי הנקודות שהעלית כאן יכולות לעלות לשיחה בפגישה הבאה?
זאת החלטה שלכם :-)
ושלא נישכח - שלא נישכח, ועד ש... ותוך כדי... האם ניתן לעם שכן להמתין עד שנסדיר את כל המחלוקות והחיבורים שביננו?
לדעתי, קבוצות כאלו רק יתנו אפשרות טובה יותר לעם הפלסטיני להשתלשב ולהשפיע טוב יותר, והן מפחיתות את הקיצוניות, ובכך מגבירות את הסיכוי לשלום בר-קיימא. שים לב שגם קבוצת ואהבת וגם קבוצת "מפגשים טובים" הן קבוצות של חיבור ושיתוף פעולה. מטבען הן מעודדות גם שיתופי פעולה עם כל בני האדם.
----------------------------
עצבן
אין לי מילים
----------------------------------------
הרעיון "ואהבת" מדבר על הרובד הרגשי.
אני חושבת ש"והבנת את רעך" מרחיב את היריעה, ופותח ים של מישורי-חקירה-ופעולה.
בתרבות הישראלית, מעריכים פעולה אגרסיבית שמניבה תוצאות (?) מידיות.
על הדרך אנחנו יוצרים חיכוך שלילי עם אחינו ועם שכנינו.
החיכוך הזה צורם לי יותר מכל, וזו הסיבה שאני מנסה ללכת בדרך אחרת.
הדרך לאורה אני פוסעת "ואהבת לרעך כמוך" מלמדת אותי המון, מסמנת לי, מאירה, את הצעד הבא.
הדרך גם מלמדת שאין לי בעלות על הצדק המוחלט. זו הפתעה גדולה עבורי.
כי עד לא מכבר חשבתי שמלחמת השמאל הקיצוני היא היא הצודקת.
אנחנו רגילים להילחם על צדקתנו מבלי להקשיב להגיון, לאמת, לתרבות של אחינו. ישראלים ואנשים מכל העולם.
אני מרגישה צורך עמוק מאוד להתאים את דרכי לתמונת המציאות בכללותה.
נראה לי שאנחנו נמצאים בתקופה של קפיצת-מדרגה-דרסטית בתרבות-האנושית.
האם אני הולכת בדרכו של נחשון?
אין לי מושג.
האם פיתוח קיר בפייסבוק זו עשייה?
האם סיעור-מוחות עם מי שחושב אחרת ממני זו עשייה?
אני הולכת בדרכי, המעלה שאלות רבות. לא על כולן יש לי תשובות.
הייתי שמחה לתת הגדרה תמציתית לעשייה הזאת, אך המציאות מורכבת - כך גם העשייה.
אני מנצלת את ההזדמנות להודיע שבבלוג שלי תישמר רמת-שיח אנושית ומכבדת.
-------------------------------------------
רון יקר
אני מקווה שטל יגיב לרוב תגובתך. אני אתיחס רק למפגשים עם שכנינו.
אני מאמינה שאפשר ונכון לעבוד מערכתי ובכל הרמות.
בקבוצת "ואהבת" בפייסבוק כבר היו פניות מכמה פלסטינאים שנדלקו על הרעיון.
אני מקווה מאוד שימצא משהו מתוכם שירים את הכפפה ויתחיל בפעילות של ממש.
תודה לך
על הכל
נעמי ללא שיחה מה נשאר - רק כוח?
ועוד את משתמשת בכינויי גנאי. "מתנחבלים" - וודאי מתנחל מרגיש לכך כפי שאני מרגיש לביטוי "סמאל (קטן) קיצוני".
את יודעת מה - זה לא יפה. ליכלכת כאן !!! יש מקום להתנצלות.
טוב - הברכות כמובן לטל יוצר הפוסט. ותגובתי - נשארת בעינה. טל - יופי של עבודה ורעיונות מדליקים :)
יו - גלילה, איזה פוסט נפלא ומושקע.
ניכר שהיה ביקור ומפגש מוצלח מאוד. קודם כל בגלל רצון המשתתפים - כולם.
מלך בישראל?? מוכרח להגיד שכל ענין המלכים בישראל - א' ו- ב' מעולם לא נראה לי. כמעט כל אחד בשר ודם חוטא לאושיות מוסר ועוד באיצטלא של מלך קרי- כפל כפליים. כולל פרוד בעם, שתי ממלכות לעם אחד וכו'.
תקופת שופטים הייתה לרוחי. אנשים עובדי אדמה, חיים אמיתיים, פשוטים והתארגנות מרוכזת בתקופת סכנה.
דרך החיבור נכונה מאוד. גם חזרה לדרכו של הרב קוק מתאימה. אישיות על עם השקפות מודרניות עכשוויות.
העלית נקודות פרקטיות. מה זאת אומרת ללא מלך? האם הכוונה ללא ראש ממשלה וכל המנגנון? או למרות ולצד אלה? שמיטת חובות בפועל? שינוי המערך הבנקאי? או שיש ביטוי אחר פחות פיסקאלי להצעות האלה?
אולי הנקודות שהעלית כאן יכולות לעלות לשיחה בפגישה הבאה?
ושלא נישכח - שלא נישכח, ועד ש... ותוך כדי... האם ניתן לעם שכן להמתין עד שנסדיר את כל המחלוקות והחיבורים שביננו?
--------------------------------------
רחלי
אף צד איננו מחזיק בצדק המוחלט. ברגע שמבינים את זה, אפשר ליצור ביחד מציאות ראויה וטובה.
תודה רבה על הברכות
וערב נעים
------------------------------------------
כמה יפה וטוב כתבת, צפונית יקרה.
תודה
מעומק הלב
----------------------------------------
מה לי ול"תוכן פוגעני"?! תודה ארז על ההערה. (זו לא אני - זו המקלדת, כנראה)
לקרוא את ארבע המילים הראשונות בתגובתך - עשית לי את הערב!
תודה
מקרב לב
(תראה מה עוללתי לעצוב הגופן שלך)
------------------------------
נכון, דני, ותודה על התגובה
------------------------------------------------
תודה אחאב
על השיתוף האישי שלך
גלילה,
תודה על שהעלת את הפוסט.
לתומכים ברעיון, נשמח לראותכם. אתם מוזמנים להירשם לרשימת ההודעות כאן.
הלנה,
"גם כשדתי מתארח אצל חילוני", האם הוא יאכל אצלו? חלק מהאנשים יאכלו במידה ויוגש להם בכלים חד פעמיים, חלק גדול לא יגע במזון לא אצלי ולא אצלך.
אחת מהמטרות שהקבוצה שמה לעצמה, היא לחפש/יצור "כשרות ישראלית". כלומר להגיע למצב כזה שכולנו נוכל לשבת ברגיעה לאותו שולחן, בלא חשש, ובלא צלחות חד פעמיות. אחד הפתרונות הוא לכבד את האורחים, ולתת ולהענות לצרכיהם. זהו הרעיון שגלילה העלתה. הפתרון שאני שואף אליו, הוא יצירת סט כללים שיאפשר לדתיים וחילונים להתאחר זה אצל זה ללא חשש.
"לחמוד" וארץ ישראל.
אני מבין שאתה רואה זאת כגזל. אנשים דתיים, אינם חושבים כך. מבחינתם הם הנגזלים. אדמות השומרון ויהודה, היא אדמה שמידע היסטורי עצום ורב מראה שהיתה ארצו של עם ישראל במשך מאות בשנים. לכן הדתיים רואים את הפלסטינים כגוזלי אדמותיהם.
לי נראה שהסיפור מורכב יותר, ונצטרך למצוא פתרון בר-קיימא לסיפור הזה. נראה לי שהאדמה שייכת לשני העמים באותה מידה. זה גורש ממנה וחזרה אליה, וזה התנחל בה במשך מאות רבות של שנים. זהו מסוג הקונפליקטים של "שנים אוחזין בתלית" שאין להם פתרון פשוט. אחת ממטרות הקבוצה, שמורכבת מאנשי שמאל ואנשי ימין (ואולי בעתיד גם פלסטינים), היא לנסות להתוות פתרון אפשרי לסוגיה המורכבת הזאת.
אילנה,
"חיים ללא מלוכה מבוססים על קשר ישיר עם האל או אם הפרשנים שלו שלא קוראים להם מלך אלא רבנים. נראה לך הגיוני ?"
אני חושב שאיננו מתכוונים לרבנים המפרשים, אלא אל כל מי שרוצה להיות שותף לשיח, ומעוניין לברר את אותו מוסר. אני בעד שיחה ישירה, וללא מתווכים וסמכותנים כאלו ואחרים. המטרה היא לברר את המוסר בעצמנו.
נכון ששמיטת חובות ושבתון נראים פופלריסטיים (אך כנראה שיש לכך סיבה טובה). אבל סיוע ליריב היא עדיין משימה קשה לרבים מאתנו. למשל, אנשי גוש קטיף "הפסידו" בקרב על גוש קטיף, והנם זרוקים בכל רחבי הארץ. האם אנשי שמאל יכולים לקיים את המצווה המוסרית לסייע ליריב בנופלו? הרי יש כאן ציווי מוסרי עצום גם מבחינת השמאל. ועדיין מצווה זאת אינה פשוטה כלל.
-------------------------------------
תודה טל
----------------------------------
שטוטונית
תודה על העידוד, יקירתי.
ההדברות עם מי שחושב אחרת ממני יכולה להיות תרבותית ומחבקת.
תקשורת מקרבת
לא רק בני אותו עם, אלא, בני כל הדתות וכל החילוניות.
---------------------------------------------
הלנה יפתי
האמיני לי שההחלטה ללכת לאורו של הרעיון "ואהבת" איננו עניין של מה בכך, שהרי אני באה מרקע של אידיאולוגיה הפוכה מדת ומהתנחלויות.
אלא מה? מרגע שעליתי על הדרך נגלו לפני תופעות שהפתיעו אותי:
1. המארחים שלי הודיעו מראש שאנחנו רשאים להכנס לקדומים ברכב. כך עשינו בשבת עצמה בשעה 1300.
2. המארחים הצהירו בפני שאינם מעודדים עישון, אך אם זה הקיק שלי - זב"שי. עכשיו אינני בטוחה שהחילוניים יאהבו את הרעין, אבל עישנתי בקדומים בשבת ואיש לא התרחק ממני.
עכשיו תשאלי אותי ה"תמימה" איך אנהג כשאארח את האנשים הנפלאים הללו בביתי? כפי שלמדתי מהם ומהורי, בכבוד רב ובהתחשבות.
תודה יקירה
--------------------------------------------------
ברשותך עינתי, רק אגדיל את הגופן בתגובתך.
תודה יקירה
מעומק הלב
---------------------------------
גם אני נהנית,
בעיקר מהשחרור והרחבת הדעת והלב.
תודה קנולי
--------------------------------------------------
דיוטי
אני מסכימה עם כל מילה שלך, ושמחה על ההדגשה,
נראה לי שגם טל מסכים איתך.
עלינו להבין שגם הדת מפורשת ע"י כל אחד באופן שונה.
זו כבר סיבה טובה להכיר מקרוב את הפנים המגוונים שלה.
תודה יקרה
אולי חלק מתפקידה של הקבוצה, היא להתחיל לברר כיצד תתאפשר חברה כזאת? חברה מוסרית, שאינה זקוקה למלך. חברה שיש בה שבתות, ושבתונים, חברה שיש בה שמיטת חובות, ואהבת לרעך כמוך.
אינטגראציה אין פירושה היטמעוּת וטשטוש הייחוד של המעורבים בה. באינטגראציה יש מקום לבחון כיצד יוכלו להסכים על ניהול העניינים הקיומיים בהנהגה משותפת מבלי לקצץ בייחודן המובהק של הקבוצות בה.
♣ ב ה צ ל ח ה ♣