משבר אמצע החיים - יש דבר כזה?

"אנחנו מגיעים לאמצע החיים חסרי הכנה לחלוטין. גרוע מזה, אנו מגיעים מצוידים בדעות קדומות, אידיאלים ואמיתות שהיו טובים עד לאותו שלב. אי-אפשר לחיות את אמצע החיים על-פי התוכנית של הבוקר, כי מה שהיה כל-כך משמעותי עד עכשיו ייאבד את חשיבותו, והאמת של הבוקר תהפוך לטעות של הערב."  (Jung).

משבר אמצע החיים, האם יש דבר כזה? שנות ההתפתחות הראשונות מלידה ועד גיל ההתבגרות נחקרו רבות במהלך המאה האחרונה. במחקר קיימת ספרות עניפה בנושא שלבי ההתפתחות בלידה ועד התבגרות. תפיסות אלו חלחלו לשיח הציבורי ביחס לאופן בו צריך הילד לחוות ולהשלים כל שלב על מנת להגיע לבגרות תקינה. שיח זה עיצב הבנות ביחס להורות והורים, ומודעות זו לתהליך ההתפתחות התקין שעל ילדם לעבור, מאפשרת לסייע ולהגיע לבגרות באופן תקין. לעומת זאת, השיח על משבר אמצע החיים נראה מושתק.  במובנים רבים,  ישנו איזשהו לחש  לגבי משבר אמצע החיים (המוכר יותר כמשבר גיל הארבעים), אך הוא אינו מספיק ידוע או מדובר, כמשבר או כשלב התפתחותי. בעוד שבגילאי הילדות מלווה ההתפתחות הרוחנית בהתפתחות גופנית ברורה המאפשרת הבחנה בין השלבים,  לשלבי הבגרות המאוחרת של גילאי 20 ומעלה אין  איפיונים פיזיולוגיים, המאפשרים את זיהוי ההתפתחות,  אפילו לא של האדם בעצמו.

ע"פ יונג, השינוי המשמעותי באמצע החיים הוא בהכרה ובנתינת מקום לצד האחר שבנו. לצד הנקבי אצל הזכר ולצד הזכרי אצל הנקבה. תהליך זה מאפשר הרחבת האישיות או צמצומה. הצמצום מתרחש ככל שהאדם מתכחש לתהליך. מהלך התפתחותי נוסף הוא ה"צל", אותו מבנה בנפש, הכולל אלמנטים שהוזזו והוכחשו מסיבות של מוסר וחינוך. בשלב זה של אמצע החיים מתאפשרת בחינה חוזרת של אלמנטים אלו, ושוב נישקלת האפשרות האם לשלבם באישיות או להתכחש אל חלקים אלו.

הסיבה שמהלך זה קורה שוב באמצע החיים אינו בשל העובדה שהאדם חופשי יותר ממטלות החיים (משפחה, עבודה) אלא זהו תהליך נפשי מוטבע מראש בעצמי, ואפשר להתחבר אליו או להתנגד לו. בכל מקרה מטרת ההתפתחות בתקופה זו הינה אינדיבדואציה, כלומר מעבר מאידאולוגיה קולקטיבית לראיית העצמי הייחודי. התחברות לעצמי הייחודי הינה הדרך להתמודדות עם חרדת המוות האישי.

"המשימה הראשית באמצע החיים היא לוותר על כל מה שמעניק לנו ביטחוננו המדומה ולהתייצב מול העולם ערומים, כחזרה  על קבלתה של מלוא האחריות על עצמנו" (גייל שהיי).  הביטחון הקיים בגילאי העשרים לגבי אישיותנו ומעמדנו בחברה הם המקור לרעידת האדמה של משבר אמצע החיים. דווקא השתלבות זו בנתיב החיים אינה מאפשרת לנו להבחין, כי  רעידת אדמה זו הינה שלב התפתחותי הכרחי. בקלות רבה אנו נתלים בהאשמות כלפי הסביבה, בן הזוג, ההורים, מקום העבודה והממסד בניסיון להגדירם כגורם גלוי למשבר. הדחף להשתנות קיים בכולנו, והוא עולה על פני השטח אחת לכמה שנים.

בכל משבר האדם משיל מעל עצמו משהו, אשליה, תדמית עצמית וזאת על מנת ליצור מקום לאישיות המתרחבת. בשלב זה קיים חוסר שקט עד  כדי כאוס. אולם לאחר תקופה, בה מתעצבת האישיות מחדש ועוטה על עצמה שריון חוזר השקט והרוגע עד לתקופה הבאה. "המאמץ הגדול והניכר במעבר לבגרות שנייה קשור בשינוי מהישרדות לשליטה. בבגרות הצעירה אנו שורדים על ידי חישוב הדרך הטובה ביותר לרצות או לתפקד למען בעלי הכוח שיגנו עלינו ויתגמלו אותנו: הורים, מורים, אהובים, בני זוג, מעבידים, מדריכים רוחניים. הכל קשור ב"להוכיח את עצמנו" (גייל שהיי). השינוי של אמצע החיים מתבטא במצב פסיכולוגי יציב יותר של שליטה.

משבר המשמעות או משבר חוסר המשמעות – החיפוש אחר משמעות של היותנו כאן  (מהי המטרה מהי המהות, האם יש בכלל)  הינו המשבר המהותי של אמצע החיים. אלמנטים כמו הגדרות ותארים, שהוו תשתית נכבדה בתפיסת עולמנו, מתערערים. הפרט מחפש משמעות. משמעות של הקיום מעבר לתנאים, מעבר לכלכלה ומעבר לתרבות ולמשפחה. הוא מחפש את מהותו הפרטית, את אותה הבנה, שתאפשר לו לחבר את חייו שלו, על פי בחירתו הבנתו ותפיסתו להכרה הגשמית. "ההבדל הצורם שבין העצמי האמיתי והעצמי על פי הזמנה שקיבל אישור מהעולם מגיע למתח המירבי שלו במהלך שנות אמצע החיים. השאלה שאנשים צריכים לשאול את עצמם היא: האם לכלוא את העצמי האמיתי שלי לנצח בפינה אפלה?" (גייל שהיי).

הדחף הזה לאותנטיות מייצר רעידת אדמה לחיי השקט היחסי , אליהם מגיעים לעיתים רבות בסוף שנות השלושים. שנים של איזון בקריירה וילדים בגילאים המאפשרים יותר תנועה וחופש. 

באמצע החיים (בסביבות שנות הארבעים)  מגיע משבר מהות, בו נחקרות ההנחות הבסיסיות של עצם מהותנו כאן, מה המשמעות של כל זה, עד כמה אני זה אני, ועד כמה אני זה הייצוג הנכון של הורי של משפחתי?  האם אני במסלול הנכון?  עד כמה התפשרתי?  עד כמה פחדתי?   האם כל זה בעצם לא פספוס אחד גדול? האם אני עם האדם הנכון, האם אני רוצה שחיי יראו כך עוד הרבה שנים?  וכיצד ל בנות את סיפור חיי כך שיקבל משמעות עבורי .

כתבה: טילי ג.ליברמן

יועצת עיסקית-ארגונית

מנחת קבוצות ומאמנת אישית

טילי ג.ליברמן | Promote Your Page Too