לתומי חשבתי שאת המאמר הזה אני יקדיש רק על נובה (NVMI) וקמטק (CAMT), אך מה לעשות ועוד לפני שגמרתי לכתוב את המאמר הקודם על יציאת ארה"ב מהמיתון והנה הגיע גל אירועים שיכול להפוך את הקערה על פיה. המהומות בלוב הזניקו את מחירי הנפט למחירי 2007, וכאשר מחיר הנפט גבוה עלולה להיווצר בלימה בצמיחה העולמית. אמנם ששר האוצר האמריקאי אדון טימותי גייטנר הודיע היום שהשינויים המדיניים במזרח התיכון לא יעצרו את הצמיחה, אז אולי הוא מנסה לעצור את הפניקה שאחזה בוול סטריט, אבל מחיר נפט של מעל ל-140 $ לחבית ישבית את הכלכלה העולמית, נקודה, וכדלהלן. א. ההוצאות של החברות יגדלו באחוזים ניכרים הן מחמת עלויות ייצור גבוהות יותר והן מחמת עלויות שילוח שיכפילו את עצמם. המזומנים אשר הצטברו בקופות החברות יתועלו פנימה לכסות על נזקי מחיר הנפט, במקום שהם יופנו להשקעות חדשות. ב. מחירי הדלק יזנקו, ורבים מן האזרחים ישקלו יותר את נסיעותיהם, ומשכך מצב הקמונעות ינזק ומחירי השכירות בנדל"ן המסחרי יירדו. ג. תעשיות המבוססות על מחיר נפט נמוך יחזרו לימי השפל, וכגון תעשיית הרכב אשר מלבד היותה צורכת נפט רב בתהליך הייצור, מכירות הרכבים ירדו משמעותית בהתאם לעלייה גלובלית של מחירי הדלק. ד. עליית הגירעון של ממשלת ארה"ב באופן משמעותי, ובנוסף לכך שהתמ"ג בארה"ב יירד, אלו שני סיבות שיובילו בהכרח להורדת דירוג החוב של ארה"ב. אלו הן הסיבות העיקריות למה עליית מחירי הנפט תשבית את הצמיחה אבל יש עוד מספיק נזקי משנה מהסיפור הזה, והנס שלנו הוא שמחיר הנפט לא תלוי כעת בנאיביות של גייטנר אלא בטירוף של קדאפי, וכפי המסתמן הטירוף של קדאפי מוכיח את עצמו, ואם אכן הוא יוכרז כמנצח בסיבוב הזה, אז אפשר לומר חסל סדר המהפכות בשלב הזה, והחששות לגבי הסיפור האמיתי, קרי הנפט במפרץ הפרסי ובערב הסעודית יתאיידו ומהר.
לפני כמה חודשים כתבתי סקירה על חברת נובה, (בתאריך ה-7.11.2010) ועל כך שהחברה הבלתי מוכרת (אז) בשוק ההון המקומי לא מתוגמלת על הזינוק המתמיד בדוחותי"ה, ומאז אכן נובה עשתה כברת דרך עד לשיא של 11 דולר למניה. בימים ההם הבטתי על אפיקי הצמיחה של נובה, כאשר הדגש מבחינתי היה על הצמיחה הפנימית ולא על כניסה לכיוונים חדשים. אז מסתבר שכמעט טעיתי ובמסמך הכוונות של החברה ל-2011 הדגיש המנכ"ל הכל כך מוצלח גבי זליגסון את כוונו להכפיל את תקציבי המו"פ של החברה על מנת להיכנס להליכים נוספים בתהליכי יצור השבבים, ולייצר לנובה שוק עתידי אשר יגלגל מיליארד דולר בשנה. אז בשביל להבין על מה הוא מדבר, ומה היה עד עתה, ניתן הסבר חוזר על פעילותה של נובה. נובה מפתחת מכשירי מדידה אשר בודקים את איכות ונפח פרוסות הסילקון אשר עליהם מוטבעים המעגלים החשמליים בהם מסתובבים מיליוני האלקטרוניים. שוק מערכות הבדיקה הללו מוערך כיום בסביבות ה-300 מיליון $, כאשר השוק מחולק לשני דורות, הדור הותיק מייצר מערכות בדיקה המבוססות על פיזור אלקטרוניים או באמצעים אקוסטיים, שווי השוק של הדור הישן מוערך ב-175 מיליון $. והדור החדש המייצר מערכות בדיקה אופטיות. המעלות של הבדיקה האופטית מול המערכות הישנות הן ללא שיעור, כאשר מלבד הנזק הנסוב לעיתים לשבב מחמת הטמעת האלקטרוניים על ידי המערכת בדיקה ישנו את ענין מהירות הבדיקה, דיוקה, ושלל אבחנותיה, ובכך המערכת האופטית יעילה לאין ערוך. שוק המערכות האופטיות נוגס מיום ליום בשוק הישן וכיום הוא מגלגל 125 מיליון $ בשנה, כאשר נובה שולטת על כמעט 80% מהשוק הזה.
התחרות והמתחרים למעשה לנובה יש שני מערכות, האחת מערכת המשולבת בפס הייצור של השבבים ומדובר במערכת שמחירה נע על כמה מאות אלפי דולרים (300), וב-2009 החברה התחילה לייצר מערכות מוטרולגיה עצמאיות אשר אינם חלק מקו הייצור, העלות של המערכות הללו היא יקרה לאין ערוך ומחירם נע בין מיליון למיליון וחצי $. בתחום המערכות המשולבות החברה מתמודדת מול מתחרה יחידה חברת ננומטריקס, אך במערכות העצמאיות יש מתחרה נוסף חברת KLA, אשר נובה גורמת לגסיסתה האיטית. בשנתיים האחרונות נובה הפכה לדורסנית והיא השאירה אבק למתחרותיה חברת ננומטריקס וחברת KLA. נובה אשר בתחילת 2009 שלטה על עשרות אחוזים בודדים בתחום הפכה בסוף 2010 לכמעט הבוסית המוחלטת, וזאת מחמת העליונות הטכנולגית המוחלטת של נובה אל מול המערכות שמיצרות ננומטריקס ו-KLA. ואכן בדו"ח לשנת 2010 החברה דיווחה ש-21 מתוך 25 יצרניות השבבים הגדולות בעולם הם לקוחותיה. הנתח החזק שמשאיר את ננומטריקס עדיין בתמונה הוא הנתח של אינטל וטושיבה אשר שולטות על 15% מייצור השבבים בעולם, אמנם והחדירות השקטות אשר החברה ביצעה בסוף 2010 לענקיות שבבים עלומות, יתכן ומדובר באחת מהם או בשניהם. כך או כך העליונות הטכנולוגית של החברה והאגרסיביות של מחלקת המכירות יובילו בקרוב את אינטל וטושיבה אל מעגל לקוחותיה. המצב הזה שנובה שולטת באופן כמעט אבסולוטי על השוק הנ"ל יוביל למצב שבו נובה תוכל להעלות את מחירי המערכות בעשרות אחוזים, אמנם שבכלכלה העלאת מחיר מייצרת מתחרים, אבל במקרה של נובה הסיפור שונה, ומכיון שמערכות הבדיקה לתחום הנ"ל דורשים ידע רב, וכל השוק כולו מסתכם כיום ב-300 מיליון $ אין חשש מפני מתחרים חדשים בקרוב, ואף אם יכנסו מתחרים חדשים יקח להם שנים רבות להדביק את הקצב של נובה מה שאפילו ננומטריקס הותיקה לא מסוגלת.
העתיד כעת למעשה עומדות מול נובה שלשה מטרות מיידיות. א. השלמת מהלך ההשתלטות על שוק המערכות. ב. לנגוס ביסים גדולים יותר בחלק העוגה של המערכות הישנות. ג. כוונת החברה לשלב את מערכות החברה בשלבים נוספים בשלבי הייצור. שני הסעיפים הראשונים למעשה הם הקלים יותר כאשר החברה פשוט מוחקת את מתחרותיה וממשיכה להשקיע במו"פ של המערכות הללו למען שמירת יתרונה הטכנולוגי מה שיבטיח את שליטתה לאורך זמן, כמו כן כיום רוב החברות שמחליפות מערכות בדיקה מעוניינות במערכות הבדיקה המתקדמות יותר מחמת שייצור השבבים הפך למסובך ועדין יותר מחמת הביקוש למכשירים חכמים וקטנים אשר מבצעים אפליקציות טכנולוגיות שלא ייאמנו. יש להניח שהחדירה המסיבית של נובה ל-21 חברות תוביל לנגיסת יתר בשוק המערכות הישנות. השלב העדין יותר העומד כיום בפני נובה הוא שילוב המערכת בשלבים נוספים בתחומי ייצור השבבים, כאשר הדגש הוא על התחכום שבתיחכום, קרי, שילוב מערכות החברה בתהליך ייצור השבבים המתקדמים ביותר,לצורך כך הכפילה החברה את תקציב המו"פ על מנת לפתח את היכולת הדרושה לבדיקת שבבים מתקדמים בגיאומטריות של פחות מ-45 ננומטר. הידע הקיים כיום בחברה יקל על מחלקת המו"פ ויש להניח שכבר השנה נובה תצא עם מערכות מדידה לנישות החדשות המתפתחות בשוק השבבים. ומכיון שבשוק הקיים נובה נמצאת כמה צעדים לפני מתחרותיה יש להניח שבנישות החדשות שנובה תחדור אליהם היא תתמודד לבדה, ומחיריה יהיה בהתאם למעמדה כמלכה המוכתרת. מנכ"ל נובה מאמין שהנישות החדשות אמורות לגלגל כמליארד דולר מידי שנה בתוך כמה שנים, אך לדעתי כמו תמיד האופטימיות היא ממנו והלאה, וכפי שהנישות החדשות צצו רק ברבעון האחרון, כמו כן ככל ששוק הסמארטפונים והלפטופים יתקדם כך הצורך בשבבים איכותיים וחכמים יותר יגדל, והביקוש למערכות בדיקה מתוחכמות יהיו בשמיים. אז כפי הנראה אכן צומחת לנו אפלייד קטנה.
זה לעומת זה, והסחרנים בשוק ההון חיברו בין התהליך שעברה נובה (ומג'יק עליה נדבר במאמר הבא) למה שעובר על החברה לייצור מערכות בדיקה למוליכים למחצה חברת "קמטק" בשנתיים האחרונות, והסחרנים החליטו להקדים את השוק והזניקו את מחיר המניה משפל של 40 סנט לכמעט 5 $ לפני שבוע. אמנם שחלק מן העליות במניה מוצדקות לאור המהפך המדהים שביצע המנכ"ל רועי פורת בחברה, מהפך שהגיע עד לשורת הרווח של החברה כאשר הכנסות החברה ב-2010 זינקו ב-64% לעומת השנה הקודמת ל-87 מיליון $ והרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר בהשוואה להפסד של 11 מיליון $ ב-2009. מלבד המהפך הפנימי ביצע המנכ"ל שורת רכישות אשר חופפות לתחום הפעילות הותיק של קמטק, ואשר חלקם ישולבו במערכותיה, הרכישות התחילו לתת את אותותיהם ב-2010 ובפרט רכישת חברת "סלע" מידי אלרון. אמנם שעלויות המו"פ באחות הנרכשת חברת פרוינטר יעלו השנה בכדי שקמטק תוכל לצאת עם פתרונות לשוק, וכמו כן ההוצאות התפעוליות יגדלו באופן ניכר מחמת גיוס עובדים. מצבת המזומנים של החברה שעומדת על 14 מיליון $ תעיב על יכולת הפיתוח שלה, ובפרט כאשר עומדת מול החברה תביעה משפטית רצינית.
נובה מול קמטק את מי לרכוש ואת מי לזרוק כאשר באים לעשות את החשבון הפשוט איך למדוד את נובה מול קמטק, אז אנו מוצאים שקמטק למרות השנה היפה היא נסחרת במכפיל רווח מטורף של 44 (שווי שוק של 120 מיליון $), וזאת למרות שקופת המזומנים שברשותה קטנה מאוד, והיא ניצבת מול תביעה משפטית, וצפי לאי צמיחה בהכנסות עד המחצית השניה של 2011. ולעומת זאת נובה נסחרת במכפיל 9 כאשר היא צופה באופן ודאי בעליה של 60% בשורה העליונה בשנתיים הבאות, וכמו כן לחברה יש בקופתה מעל 50 מיליון $. אז כשנשים סיכון מול סיכון וסיכוי מול סיכוי לא נוכל להבין איך קמטק מתומחרת במכפיל הזוי לעומת המכפיל הנמוך של נובה, במצב הדברים האמור נובה נמצאת במצב מאוד נוח לדעתי, וקמטק יקרה מאוד מאוד. (המאמר נכתב ב-24.2 עבור אתר WWW.ADISTOCK.COM) |