העקרונות של משטר דמוקרטי ובראשם עיקרון שלטון העם מגדירים את המאפיינים של השלטון. התפיסות התיאורטיות של שלטון העם, העם הוא הריבון, העם הוא הקובע, העם בוחר את נציגיו והעם הוא השלטון, הן יפות ולעיתים מאבדות את משמעותן.
המאבק על דמותו של העם נטוש זה מכבר בין השלטוןלבין קבוצות רבות. נדמה היה שהשלטון מנצח, הוא ממנה את עצמו, הוא, השלטון מצליח להתקשר להון, והוא רותם לצידו את התקשורת. התקשורת זו שתפקידה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה". מבחירות לבחירות ראה העם כיצד השלטון נשמט מידיו ועובר לפונקציונרים שונים. כיום רק מפלגות בודדות מבססות את בחירת המועמדים על ציבור התומכים, או העם. מפלגות רבות הקימו וועדות שונות ומשונות: רבנים, יו"ר המפלגה, חברי מרכז ועוד מיני המצאות. הקשר בין העם לבין נציגיו בפרלמנט הלך והתרופף. הדמוקרטיה, כפי שידוע, היא צורת משטר גרועה, אבל הדמוקרטיה היא צורת המשטר הטובה ביותר הקיימת כיום.
שלטון דמוקרטי, משול לאונייה ענקית. לוקח לה, לדמוקרטיה, זמן להבין את הכשלים, לוקח לה, לדמוקרטיה, זמן להבין שצריך לפעול, לוקח לה, לדמוקרטיה זמן לגייס תמיכה נרחבת לפעולה, אבל לאחר זמן, לעיתים הוא יותר ארוך מסבלנותו של העם היא, הדמוקרטיה, מתכוונת למטרה. ואין שום ספק, המטרה תושג. שביתת מורי התיכונים הוכיחה שוב את המודל הזה. בתחילת השביתה, מי זוכר זה היה לפני 25 יום, התקשורת התעלמה, התקשורת תקפה דווקא את המורים, התקשורת ביחד עם השלטון תקפו את השליח – רן ארז. עם הזמן העם / המורים הצליחו לגייס גם את התקשורת לפעול בהתאם לתפקידה ובלי עצלות. הציבור הרחב מתגייס לאיטו אבל בבטחה. כיום ניתן לראות הורים, מורים, תלמידים, אנשי ציבור, רשויות מקומיות, מעסיקים כמו רשתות אורט ואמי"ת מצטרפים ותומכים בצורך לדרוש שינוי בסדר היום של השלטון.ההחלטה של בית הדין לעבודה אמש היא עוד שלב בהבנה שמתקיים שיח ציבורי דמוקרטי, שצריך לאפשר את קיומו. כבר עכשיו ניתן לראות הישגים, למשל הדיון הציבורי בערכים, במהות, בנושאים החברתיים, בהבנה שאת השלטון צריך להגביל על ידי פעילות ציבורית, נורמטיבית ואם השלטון אינו מבין, או שהוא מחליט להתעלם, ישנן דרכים להוציא את השלטון משלוותו.
זהו הישג חשוב מאוד ששביתת המורים כבר השיגה. |