| שלי יחמיוביץ' | משה כחלון | מיכה לינדנשטראוס | ישראל שניידר | עמוס ציאדה | אליאור חן | אנשי השבוע, בעיניי |

|שדרן אינו מנהיג|

השבוע התבשרנו, כי ח"כ שלי יחימוביץ' מעמידה את עצמה לראשות רסיסי שיירי מפלגת ה'עבודה'. קורה. בוחבוט והרצוג היו חרוצים יותר, הם כבר הודיעו ממזמן על התמודדות. ברוורמן, הספיק להודיע על מרוץ ולפרוש. כנראה שברוורמן מכיר את ברוורמן יותר טוב מאיתנו, האזרחים. עמיר פרץ - צפוי בכל יום להודיע. אשכנזי מצנע ופינס - מפזרים ערפל על הספקולציות. בן-אליעזר - ממתין שמישהו יתחנן אליו להתמודד. ועכשיו שלי יחימוביץ'. מצטרפת למרוץ.

לדעתי, היא מועמדת שאינה ראויה. בשל דעותיה ובשל התנהגותה. אם הצלחתי להבין נכון את דעותיה, אזי, דעותיה הם כדלהלן: שכר מינימום גבוה. שכר מקסימום נמוך. מיסוי גבוה, בעיקר לסקטורים העסקיים המהווים מנועי צמיחה במשק, הטייקונים. תקציב גדול ובזבזני המממן את כל החורים השחורים של החברה בישראל, ללא שום תקווה לראות את ההשקעות חוזרות. כאילו מדינת ישראל הייתה איזה תקציב פילנתרופי של נדיב. אלו חבילת דעות שכל אחת מהן קטסטרופלית למשק, וכל-שכן כולן יחד.

ומי שעוקב אחרי פעילותה, מגלה, ח"כ מהשורה כמעט האחרונה, שניצלה את הקדנציה וחצי (סך הכל...) בהן הוא חברה בכנסת ישראל לקמפיין אחד ארוך, ממוקד ומתוזמן, לשיווקה ושיווק משנתה החברתית. מעולם היא לא נהגה במשמעות סיעתית. חוץ מלפרוש מהמפלגה היא עשתה הכל כדי להפר את כללי המשחק. אין לה שום בן-ברית פוליטי משמעותי, גפני וליצמן, עם כל הכבוד, ויש כבוד רב, הם לא בני-ברית בשביל לבנות מדינה. בידולה העיקש מהמפלגה ומהנורמות הפוליטיות, אומנם הותירו אותה צחה כשלג, אבל לא רלוונטית לקידום מהלכים. פשוט אין לה את זה. היא מחוקקת מעולה. דוברת רהוטה. היא בעלת משנה סדורה וסל ערכים נאה. אבל כל זה היה טוב אילו היא הייתה נותרת במעמדה הנוכחי כמחוקקת. ראשות מפלגה, גדול עליה בכמה מידות. גם אם זו מפלגה חולה אנוש כמפלגת העבודה.

|דרישת העובדים הסוציאליים – מוצדקת|

השבוע, היו לי רגעים ארוכים, בהם תקפה אותי כלימה על היותי ישראלי. ולא, אלו לא היו הרגעים בהם שגריר הסובל ממנת-יתר של מרירות, התפטר. כשהוא מנמק את פיטוריו בכך שאין דרך להסביר את מדינת האפרטהייד שלנו. לגמרי לא. רגעי הכלימה היו הרגעים בהם קולם של העובדים הסוציאליים הגיעו לכלל האזרחים. ולפתע גילינו, בכמה, הם, אנשי הביטחון החברתי שלנו, משתכרים. זה היה מזעזע לשמוע את הסכום. התביישתי בשביל משרד האוצר. עכשיו ומייד, חייבים להעלות להם את השכר. ולא בחמשה עשר - עשרים אחוז. לא! רק בחמש מאות אחוז!! עשרים אלף ש"ח! שקל לא פחות! זה מגיע להם! השתכרותם היא חרפה חברתית, ששום תוספת מעליבה לא תכסה את הערווה הזו! שכיר עם תואר ראשון בהיי-טק משתכר ארבעים - חמישים אלף ש"ח. עשרים אלף ש"ח זה המינימום שחייבים לתת לעובדים הללו!! אין שום היגיון "קפיטליסטי" שלא לתת לחבר'ה בעלי תארים, חלקם תואר שני, שכר מעליב שכזה, רק משום שבאופיים הם אנשים טובים וסחיטים!!

ולסיום, כולי אמונה ותקווה שהשר משה כחלון, שהוא אחד השרים המצטיינים ביותר של ממשלת נתניהו השניה, יידע לעשות את המהפך ההיסטורי הכל-כך נדרש.

| מיכה לינדנשטראוס – נזק |

במעבדת "מדינת ישראל" מבצעים בדיקות כל העת. אחת הבדיקות המאוד שכיחות הוא: איזה קוקטייל יוצא משילוב של יהירות חלולה עם טיפשות כרונית. בינתיים התוצאה הקטלנית ביותר היא: 'מיכה לינדנשטראוס'. לינדנשטראוס, הוא בתפקיד מבקר המדינה, ובפועל הוא נוהג כמהנדס המדינה. היכן שלא שותלים אותו – הוא צומח. היכן שהוא רק יכול או לא, הוא חודר. וגרוע מכך, אין לו חוש-טקט טבעי. הוא אף פעם לא חש מיותר. למרות שהוא כל כך הרבה פעמים כזה. לעיתים הוא ממש נראה כמו מקבץ-נדבות שמתעקש להיות נוכח בצילומים המשפחתיים שבסוף החתונה.

הנה כמה מהברקותיו העדכניים: הוא חוקר את משרות האמון במשרד ראש הממשלה, האם הן מתאימות או לא. מי אתה בכלל לינדנשטראוס? מי הסמיך אותך לבדוק התאמת משרות אמון? זה משרות אמון שלך? של סבתא שלך? היותך שופט הפך אותך למומחה-על? אתה חייב להבין שלראש ממשלה, אבל כל ראש ממשלה, יש את מלא הזכות והחובה, להעמיד לצידו את אנשי אמונו. והוא אינו זקוק לחותמת כשרותו של מבקר המדינה.

ונתניהו, כמו נתניהו, נערך לתגובה. במקום לשלוח לו מכתב עם המסר הבא: "סורי. זה ממש לא עסק שלך, וחבל שתמתין לתגובה". הוא מתפתל לענות לו. האובססיה הכרונית של מבקר המדינה לעסוק בראשי ממשלות, מעבירה אותו על שיירי-דעתו. אולמרט אמר לנו את זה, ונתניהו הוכיח שזה נכון.

הנה עוד דוגמה: מבקר המדינה אינו מרוצה מחוק רשות השידור, משום שהחוק הקיים מבקש לייצג את מגוון הדעות הפוליטיות הקיימות, בכלי התקשורת הממלכתיים. זה לא מתאים ללינדנשטראוס. הוא "ממליץ" לשנות את חוק רשות השידור, כדי שהחוק יחייב שהתקשורת הציבורית תהיה בעלת גוון מקצועי ולא פוליטי. כאילו שחסרים לנו כלי תקשורת המלאים באנשי מקצוע. הרי התקשורת המסחרית מוצפת בכאלו. החוק חפץ שלא רק 'אנשי מקצוע', הממוקמים, משום מה, בדרך כלל, בין מר"ץ לחד"ש יפמפמו לנו באוזניים, החוק חושב שגם אנשים שחושבים כמו גדעון סער, או גלעד ארדן יזכו לייצוג בתקשורת. אבל ללא קשר לעצם ההיגיון של החוק, מי אתה לינדנשטראוס? מי שמך ליועץ הפרלמנטארי של הכנסת? אתה פולש לשטחים לא-לך בגסות גדולה מזו של גלנט, אותו השלכת מצה"ל בבוז.

אולי הגיע הזמן לחוקק את חוק לינדנשראוס-קצב ולבטל את שתי המוסדות שלא רק שהם מיותרים ובזבזניים, אלא באחרונה הפכו גם למזיקים וממיטים חרפה, "מבקר המדינה" ו"נשיא המדינה". הרי, משהו, בכל אופן צריך שיישאר על שמם במורשת הציונית.

| פרופורציות בעולם הרוע!!!!|

השבוע, קראתי את כתבתו של ישראל שניידר בעיתון 'המודיע'. הוא סיפר על כנופיות עמוס ציאדה שצבאה בהמוניה על מוסדות התורה, וחיפשה את לומדי התורה, יש להם עניין להכפיש ולהשמיץ את עולם התורה, הוא כתב. מצב לא נעים. אפילו משפיל וחסר הוגנות.

רק שנייה. הרב שניידר (ה'הרב' אינו בציניות, יש לי אליו כבוד ענק) שמעת חדשות השבוע? האם אתה יודע מה בית המשפט בירושלים גזר השבוע? בית המשפט שלח את אליאור חן ל-24 שנות מאסר בפועל. אל תתעה במספר השנים! זה היה אמור להיות הרבה יותר. אלא, שהפרקליטות נאלצה להוציא כמה סעיפים מכתב האישום כחלק מהסכם הסגרה עם ברזיל. אליאור חן התעלל בילדים חסרי ישע. הם סיפרו לחוקרי הנוער של משטרת ירושלים על ארבעים סוגי התעללויות שהם עברו. תעצום שנייה עיניים. כמה סוגי התעללות מוחך הזך מסוגל לדמיין? שלוש? ארבע? עשר? ארבעים סוגי התעללות הילדים הללו עברו!!! אחד הילדים הפך לצמח. ספק עם גורלו יהיה שפיר מזה של ראש הממשלה לשעבר שרון. כן, צריך לומר את זה, בביתר עילית החרדית של שנות האלפיים פעלה אינקוויזיציה קטנה. ממש ככה.

איפה אתה הרב שניידר? למה אתה לא משתולל? איזה פרופורציות יש לך לחדשות? ילדים חרדיים עוברים עינויי אינקווזיציה, ואתה? על מה אתה זועם? על כמה פקידים קנטרניים? קול דמי אחיך צועקים מן האדמה!!! למה יש לנו עיתונים, למען השם? כדי שנכעס על פקידי שלטון? יש לנו עיתונים כדי שכאשר סיפורים כאלו יצוצו ממעבה האדמה, לא נעמוד מבוישים! אלא נזדעזע!!! נזדעזע עד שלא נוכל להקליד שום דבר אחר. יש לך בעיה עם סיקור אלימות? תמצא פיתרון!!! על כאלו דברים הופכים עולמות.

צר לי, אבל נדמה לי, כי סדר היום של מערכות העיתונים החרדים, שוחק לקוראיו את חושי הזעזוע הטבעיים. כשחבורת פקחים, בעונת מטרד חולפת, מטרטרת את מקבלי התמיכות החרדיים, מערכות העיתונים בטלטלה קשה. וכשאינקוויזיציה פועלת בלב הערים החרדיות הדבר מהווה כאב ראש של 'איך לאכול את זה'. זה פרופורציה? כמדומני שאלו ימים לא טובים לצרכן תקשורת החרדי.