פוסטים פופולאריים
-
לֹא הִכַּרְתִּי אֶת אַבְרָם
8/5/11 | 1074 צפיות
-
נוֹנָה
6/4/11 | 1313 צפיות
-
שִׁיר לְעִיר שְׁטוּפַת כִּסְלֵו
21/11/11 | 899 צפיות
-
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם*
8/3/11 | 915 צפיות
-
כשזה חוזר
30/3/11 | 958 צפיות
-
וִתּוּר
20/3/10 | 879 צפיות
פוסטים אחרונים
- יָנוּאָר 6/1/12
- גילוי "נאות" - מכתב לכל חבריי בקפה 25/11/11
- שִׁיר לְעִיר שְׁטוּפַת כִּסְלֵו 21/11/11
- עוֹד רֶגַע יִתְגַּלֶּה 12/11/11
- שְׁלֹשָׁה הִרְהוּרִים קְטוּעִים חֲתוּכִים גַּס 10/11/11
- שָׁלֹשׁ בְּלַיְלָה, וְדַקָּה. 29/9/11
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם*
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם*
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם הָיִינוּ
מוֹלִיכִים שׁוּרוֹת-סִיּוּם אֶל נַוָּדִים שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ
זָבַת-חָלָב בְּשַׁיָּרוֹת, פּוֹלְשִׁים אֶל נְקוּדַת-אִסּוּף הַדְּבַשׁ,
וּמִבְטָחֵנוּ – צֵל הָעֵדֶר הַלּוֹהֵט.
רוֹעִים לַחֹם, לַלַּח, לַחוּם-זָהָב הַהֲרָרִי,
(שֶׁהִתְחוֹלֵל לְקֶצֶב חָרוּבֵי-הַטֶּבַע)
שָׁמַרְתּי אֱמוּנִים בְּמֵצַח נְחוּשָׁה לַּשִּׁיר הַהוּא,
הָאַחֲרוֹן.
אַרְבָּעִים שָׁנָה חָרַךְ עַמּוּד הָאֵשׁ דִּבְּרוֹת בַּלוּחַ,
אַרְבָּעִים שָׁנָה חָשְׁקָה שְׂפָתַיִם מִשְׁאֶלֶת-הַחֵרוּת,
כְּנִרְצַעַת עֵגֶל-הַמִּלָּה הָלַכְתִּי
וּקְצוֹת עֲשֶׂרֶת אֶצְבְּעוֹת הָיוּ זָבוֹת מַפֹּלֶת-אֲבָנִים
מַחְרִיבַת סֻכַּת-שַׁלוֹם.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאֶחָד לַיְלָה
סַהֲרוּרִית-צְחִיחוּת הָפַכְתִּי עֹרֵף, עָקַרְתִּי עֲרוּמָה
מִשֵּׁבֶט-אֵם, מוֹרֶשֶׁת דֶּרֶךְ
וּבְיָדַיִם עָמוּסוֹת בְּהָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
הִרְחַקְתִּי לֶכֶת גַּם לִנְאֹף בְּאֵשֶׁת-נְעוּרֵינוּ הַטּוֹבָה,
בְּאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, הַמְחַכָּה.
וְדַבַּשְׁתִּי גְּבוֹהָה מְאֹד, אֵינָהּ רוֹאָה אֶת בְּעָלֶיהָ.
*" מדבר צל-גשם" –מדבר שמאופיין ברמת משקעים נמוכה.
לוני ר.
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה הלנה, תגובה נפלאה השארת לי כאן.
לא צריך להקיף את כולו, יותר חשובה לי ביקורת על איכות/אי איכות- הכתיבה. (-:
לוני יקרה,
במדבר צל-גשם אי אפשר שלא להיות סהרורי, ובסופו של דבר להפנות עורף לאחד, לשני או למי שהיינו או למי שאנחנו...
פאזלים קטנים בשיר מאתגרים אותי.
'נודים שבקרבנו'. האם הכוונה לכך שיש בינינו נודים או אולי כל אחד מאיתנו נוד במערכת יחסים?
'חרובי הטבע' והקצב שלהם, שבהם. האם מ'חורב' או אולי משחק אסוציאטיבי לחורבן?
וכשאני חושבת, בעצם...גם בעץ החרוב כמות המים מעוטה. כמו במדבר צל-גשם.
'השיר ההוא. האחרון'. מהו השיר? האם השיר היה מורכב כ'עגל' מלא מילים?
הדבשת דווקא היתה מובנה לי:)
יופי של שיר!
תודה מירה, זה רק לתפוס את הבסיס אולי (:
-------------------------------
תודה שמעון. אכן קשה להוציא מאתנו את היציאת מצרים שבנו.
תודה. זהו באמת שיר לא ברור במיוחד.
ומסתבר שנכון, יש בו מרכיב בסיסי שמכוון לארספואטיקה.
(לא במודע).
בְּמִּדְבָּרִיוֹת צֵל-גֶּשֶׁם הָיִינוּ
מוֹלִיכִים שׁוּרוֹת-סִיּוּם אֶל נַוָּדִים שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ
-
כמה יפה.
לוני דיר,
אחד השירים העשירים והיפים שלך.
גורל האומה והגורל הפרטי של הדוברת הלכו חברו יחדיו, אך גם הלכו לאיבוד במטאפורה המדברית. לקריאתי זה שיר אישי לקראת גיל ה-40. הנוודים, העדר, שיירת הרועים, עמוד האש ולוחות הברית מתהלכים לפנינו כמו פאטה מורגנה.
אומרים שגיל 40 הוא "גיל הבינה", אובדן התמימות. האמפולסיביות והתזזיתיות מתמוססים ובמקומם באה התבונה וזיהוי העיקר בחיים.
אַרְבָּעִים שָׁנָה חָשְׁקָה שְׂפָתַיִם מִשְׁאֶלֶת-הַחֵרוּת,
כְּנִרְצַעַת עֵגֶל-הַמִּלָּה הָלַכְתִּי
וּקְצוֹת עֲשֶׂרֶת אֶצְבְּעוֹת הָיוּ זָבוֹת מַפֹּלֶת-אֲבָנִים
מַחְרִיבַת סֻכַּת-שַׁלוֹם.
צודק דן ספרי בכותבו שיש בשיר משהו ארספואטי, וכך קראתי גם את המשפט כְּנִרְצַעַת עֵגֶל-הַמִּלָּה הָלַכְתִּי, שהוא רמז לאהבת המילה, אהבה שמזכירה את חטא עגל הזהב מהמדבר. "חטא" שמתמכרים לו ואי אפשר לשלוט בו.
בסיום ניכר חשבון נפש נוקב. כבנ"י שמאסו בסיר הבשר עם כל מה שניתן להם, כך רואה הדוברת את עצמה. משאלת-החרות קשה להשגה ולפעמים תובעת מחיר יקר וקורבנות.
טרם ירדתי לעומקה של הדבשת, שמופיעה בהפוך לפתגם ולכן האינטואיציה שלי שזה על משקל "וקם הגולם על יוצרו".
שבתשלום ותודה על שיר נפלא,
לולה
תענוג צרוף - במיוחד המטאפורות השואלות מן המיתוס הנדידה ההיא במדבר 40 כפול 100 שנה
וגם מחייב מחשבה לצורך פענוחו. במיוחד אם ההר או הדבשת מסתירה את קו האופק...:)
אשוב
תודה רבה (: .
עד כמה שידוע לי, אני לא סגורה לחברים בלבד.
תודה (: יעל, שמחה שנהנית.
אכן כתבתי אותו ביום הולדתי הארבעים,
נדמה לי שהמדבר יכול להמצא גם בתוכנו.
וכל מטאפורת המדבר היא 40 שנות הליכה במדבר.....
וקבלת עשרת הדיברות...(שמתחבר לחינוך הבסיסי מבית)
וכו'..וכו' לדמיונך (:
(ראי תגובתי לגליתוש)
(:
התגובה שלך גליתה לטעמי, למרות שלא ממנה באתי.
מדובר פה בבגידה של גבר באשתו, לא בארץ. אלא באשה.
סיפור השיר מסופר מצד דוברת "מוסרית" שבגדה
בערכיה מבית. ועל איך הגמל (היא עצמה)לא רואה את דבשתו.
תוכחה עצמית של הדוברת כלפי עצמה.
תודה.
שיר פוסע בקצב פעמוני שיירת הגמלים, והשארת לי הרבה שאלות תלויות.
איך את משלבת לתפארת, את לוחות הברית, הארץ המובטחת ההליכה במדבר, נוטשי הארץ, (:)) נסחפי העדר שאינם מבחינים בין דבש לעוקץ, מחריבי סוכות שלום, הסוגדים (לעגל זהב כלשהו?) גמל שאינו רואה את דבשתו (מי הם בעליו? יודע צדיק נפש?) ואיזה שיר אחרון שהוא די חשוב בעיקשות לדוברת.
הלכתי בסך לוני, ניסיתי לדלות, לא הבנתי הכל, אבל נשמתי את הרוח המדברית המנשבת בשיר המקסים הזה.