מי שאהב אחרת מי שאהבה אחר אלה שלא זכו שישיבו להם כגמולם ולא המיתו דמות אהבתם בתוכם שהיא עוד בוערת להבה בלבם
בל איש יקרב לגבולם מוטב היה להם ללכת איש ישכון בדד במדבר ואישה למנזר או ההפך XXX עד שימיתו דמות אהבתם במו ידם שתיפול על חרב ערב ערב בתום הקרב ויראוה חלל יבואו בכלל XXX עד על פניהם בשנית יעלה תום העולל לא בטרם ולא בפירצת הכרם בלית כך, בל איש ואישה יקרבו אהבתם לגבולם XXX |
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גבול הוא יצירה וככל גם בו יחס.
לעניות דעתי, לא ניתן להשתיק לב מפעם.
הגלגל תמיד חוזר ויש שלא ניתן לחמוק מפניו, בדרך זו או אחרת.
תודה ידידי על מילותייך אלו. תודה.
בל איש ואישה
יקרבו אהבתם
לגבולם *
היכן עובר הגבול,
עד לאן נמתח
מהי ההרמוניה הנכונה..
מאתגר ומעורר מחשבה
שיר מקסים המביע את הקריאה לאוהבים אשר מושא אהבתם פסק מלאהבם, והם, בליבם עדיין בוערת אש אהבתם, לאוהבים אלו אין להתקרב עד תומת האהבה בקרבם. מוטב להם לחיות במנזר או במדבר -
"עד על פניהם בשנית יעלה תום העולל
לא בטרם
ולא בפירצת הכרם
בלית כך,
בל איש ואישה
יקרבו אהבתם
לגבולם".
ג'ודי.
וידוי

מרינה מקסימיליאן בלומין
מילים: אלכסנדר פן
לחן: סשה ארגוב
קיימים 7 ביצועים נוספים לשיר זה :
ביצוע: בחר ביצועאיה כורםמיכל טלצילה דגןאורה זיטנרמתי כספייהודית רביץאילנה רובינא
אקורדים
מעילי הפשוט ופנס על הגשר,
ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם
כך ראית אותי ראשונה, התזכור?
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים,
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים
וכאל מים ולחם אלי תחזור.
בענינו המר, בעבור אותך זעם
גם למוות אתה קיללתני לא פעם
וכתפי הקרות רעדו משמחה
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים
וגם אז לבבי לא יסור מעמך
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת,
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, כך יהיה אות באות
וקינאתי לך ובחושך ארבתי
ושנאתי לך ועד דמע אהבתי
וביתנו שמם מחיוך ומצחוק
ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב
עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף
ואדע כי חשבת עלי מרחוק
ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת
והלכת לעד ואני נושאת ילד
רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים
ואני בפניך אביט ואומר
כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, כך יהיה אות באות
הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך
וידעתי: המוות יבוא מידיך
ואני מחכה ומצפה לזיוו
הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער
או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער
אבל לא מידי זר - מידיך יבוא
וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני
בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני
ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שאבוא לביתך בעצמך עיניים
עד אשר ישאוך בדרך אלי
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל עד לי האל החורץ גורלות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, יהיה אות באות
אדם,
העלית בשירך את עוצמת האהבה
ואת הבלתי אפשרי והבלתי נשלט.
שיר שלוקח את המחשבות פנימה
תודה
דבי
אורית ואגדה "ארטיק" . צוייר בניו יורק 1986 שמן על בד.
(יש הדפס משי . למי שמעונין)
"אמא"
אדמה .
מים .
אש .
במובן:
היא הנותנת.
על כן יש בה את כל המרכיבים.
שלמות הבריאה ,
ואין בה אכזב.