שלום חברים יקרים,

לא הייתי פה בחודש האחרון בניגוד לכל הבטחותי. תודה לכל מי שדאג ושאל, אני עדיין חיה, אבל קיבלתי בשורות מאתגרות במיוחד אחרי הבדיקות האחרונות.

מסתבר שהכימו האחרונה שעברתי לא ממש הועילה, בדיוק כמו הכימו שקיבלתי לפניה. הממצאים: בנוסף לגידול בשד עם התפשטות לעצמות (את זה כבר ידענו ושם לא היה שינוי) פתאום גילינו שגם הכבד הצטרף לחגיגה, האמת? ראו את זה קודם פשוט מכל מיני סיבות לא חשבו שזה חלק מהשמחה, עכשיו כשהמוקדים שם גדלו וגם הלכו לטיול מאורגן בבלוטות הלימפה שליד כבר אין ספק.

וואו, איזו כאפה! מצאתי את עצמי משתתפת בשעשועון הזוי, שבו אני חייבת לבחור את הוילון הנכון, והאמת? מבחינת הרופאים גם הוא לא מעודד במיוחד, אולי עוד כמה חודשים שבהם אוכל להנות מאור השמש על פני.

אני לא רוצה למות! אני לא רוצה למות! אני מצטערת, הבנתי את זה קצת מאוחר מדי, הייתי עסוקה בהכחשה, אבל אני לא באמת רוצה למות!!!

עכשיו יש לי שעון מתקתק מעל הראש, אם הגרורות יפגעו בתפקוד של הכבד אף כימו כבר לא תועיל.

אני בהיסטריה, סוף סוף הבנתי מה אני רוצה באמת לעשות בחיים, סוף סוף הבנתי איך להיות מאושרת, אתה לא יכול לקחת אותי חזרה! העולם יפסיד שחקנית דגולה, זה כבר אפילו לא ממניעים אגואיסטיים!! טוב, גלשתי פה קצת לציניות, 'צטערת...

אבל סוף סוף התחלתי לתקשר באמת עם אבא שלי, הוא תמיד היה מנותק והחינוך שקיבלתי מאמא: לא להעיק, לא להכביד, לא להתלונן, להסתדר לבד וכו' עשה את שלו וגם לא יכולתי לבקש.

הרווחתי את אבא שלי, הוא כבר לא מחכה שאבקש, הוא פשוט מתייצב פה לפחות פעמיים בשבוע, בלי לכלול הזדמנויות נוספות וצרכים מיוחדים ופשוט בודק מה אפשר לעשות בשבילי ואיך אפשר לעזור, לעודד, לשמח, לקחת אותי אליו אם צריך. (למען הגילוי הנאות – הוא גר במרחק של כשעה נסיעה ממני)

הוא כבר מבין אפילו למה אני צריכה לאמץ כלב, חוץ מזה שהוא יכריח אותי לצאת מהבית 3 פעמים ביום, הוא גם יפיג לי את הבדידות ויעשה אותי מאושרת. זה הרבה יותר בריא לי מכדורים נגד דכאון שהפסיכולוג המליץ.

החלטתי שאני נותנת פייט אחרון, והפעם בכל הכח, אני חייבת להצליח הפעם! אני הולכת להחליף את השם, לבדוק מזוזות, להוציא את השחלות (מעדיפה לוותר עליהן מאשר על החיים), לנקות את הגוף מכל הרעלים, הנפשיים והפיזיים שמקיפים אותי, אני אעזר בכל מה שאני יכולה למצוא, דיאטה נטורופתית, דמיון מודרך כדי לעשות סדר בנפש, הרבה אהבה מהחברים וגם... הרופאים המליצו על טיפול חדשני שרק לאחרונה קיבל אישור של ה FDA, עניין פעוט של כמה עשרות אלפי שקלים בחודש...

למזלי הרב את הסכום הראשוני שדרוש לחודשיים כדי לראות שזה עובד כבר אספנו במשפחה, אני מחזיקה אצבעות שזה יעבוד ואצטרך עוד. אני מאחלת לעצמי שגם הטיפולים התומכים יעזרו ובסוף אפשר יהיה להכריז עלי כעל נס רפואי.

אתם יודעים מה? חשבתי פעם על איך זה שתמיד הייתי מאד מוערכת בכל מקום, בצבא, בעבודה, אבל אף פעם לא קיבלתי תעודת הצטיינות. אבא שלי אומר שזה בגלל שפרס הצטיינות מקבלים אנשים שנראה שהם עבדו קשה בשביל להגיע לרמה הנדרשת, ואני תמיד משדרת שהכל קטן עלי. היום הוא מבין שזו רק הצגה, והיום אני נלחמת בשביל לקבל תעודת הצטיינות במלחמה על החיים שלי.

אז שיהיה לי בהצלחה והרבה הרבה בריאות! (ועוד קצת אם אפשר)

ילדה יפה.