תוך כדי המשך ההרהורים על הפוסט שכתבתי אתמול נזכרתי בסצינה מתוך היפה והחנון (מה לעשות, העולם התרבותי שלי הצטמצם מאוד בשנים האחרונות אבל אני די משוכנעת שיש בתוכניות האלו מעבדה חברתית לא רעה).
באחת התכניות הפגישו את החנונים עם חנוניות ואלו היו צריכים להלביש אותן. הבנות הגיעו לבושות באופן פחות או יותר סביר (לוא דווקא לטעמי- חוץ מאחת) אבל לא לפי הסטנדרטים של ה"יפות" שהזדעזעו מה"לוק" שלהן. החנונים ששהו עם ה"יפות" כבר תקופה ארוכה היו אמורים ללמוד מהן איך "יש" להתלבש ואכן הלבישו את הבנות בחצאיות מיני, חולצות צמודות מדי, נעליים עם עקב של 10 ס"מ ועוד. כאשר ה"יפות" נדרשו לשפוט את המראה החדש כולן היו משוכנעות שחל שיפור עצום במראה של ה"חנוניות" והדיבור על כך היה בלשון אובייקטיבית (אף אחת לא אמרה שזו דעתה האישית) – "קודם הן נראו מזעזע ועכשיו הן נראות מקסים". לטעמי, לעומת זאת, המראה החדש היה מגוחך, לא התאים לבנות פיזית, לא שיקף את האישיות שלהן והיה פשוט מכוער בהרבה מהלבוש המקורי.
אין לי שום בעיה עם האופן שבו ה"יפות" בוחרות להתלבש – זה משקף את האופי שלהן ואת התדמית שהן רוצות להעביר אבל יש לי בעיה כאשר כופים את אופן הלבוש הזה על בנות שיש להן ערכים אחרים, טעם אחר, אופי אחר. אני מסכימה עם המשפט שהבגד עושה את האדם ולכן אנשים שונים משדרים דברים שונים באמצעות הלבוש. כשאני למשל רואה מישהי שלבושה כמו אחת מה"יפות" האלו אני מיד יודעת שלי ולה אין שום דבר משותף ואין לי שום רצון להתקרב אליה (כמובן שיכול להיות שאחר כך יתברר לי אחרת). לעומת זאת כשאני רואה מישהי שלבושה לטעמי זה מיד מושך אותי להתחבר אליה (וגם כאן יתכן שאתבדה). לכן, כל כך חורה לי שהתפיסה הרווחת היא שכולן אמורות להתלבש כמו אותן "יפות".
דרך אגב, אני מתה על חנונים וחנוניות ועל לבוש חנוני.
ועוד דבר קטן: מבין שלושת ה"יפות" שהגיעו לגמר אחת נראית לי יפה, אחת נראית חמודה ואחת נראית לי מכוערת להפליא. |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלך לאן?
תודה!
בצילום חולצה חנונית שתפרתי לעצמי.
ליטל מקסימה אבל לא הייתי חושבת שהיא יפה אלא יותר חמודה ושנונה. אני אוהבת את העובדה שהיא יודעת לצחוק על עצמה. אלצ'קו בעיקר מצחיק אותי.
האמת היא שגם אני לא זוכרת מתי התבדיתי אבל משוכנעת שבהמון מקרים פשוט לא בדקתי (כי אני ביישנית). מצחיק שאנשים מנסים להרשים ועלולים להשיג תוצאה הפוכה. מה ששוב מראה שכשאדם מנסה להציג מה שהוא לא הוא יוצא בסוף קרח מכאן ומכאן (מזל שהיתה לך הרגישות לזהות שיש בה משהו בכל זאת).
על טעם וריח יש/או אין מה להתווכח.
אני מבינה את שאת חשה-אף אני מסתייגת מאנשים הלבושים כך או אחרת ומעניין מעולם לא התבדיתי-מלבד פעם אחת(:(:
בחורה צעירה הגיעה למשרדנו לרעיון עבודה והיתה לבושה כלמסיבה.
הבוסית שלי באותם הימים היתה אשה קשישה(חחח בגילי היום)ומאד הסתייגה ממנה.אני הבחנתי באיכות שמאחורי הבגדים ושכנעתי אותה לקבלה.לא הצטערנו!
הבהרתי לה שזה לא יאה לבוא לעבודה בבגדים כאלה והיא קיבלה זאת בהבנה ומאד הצליחה בעבודתה.
לימים שאלתיה מדוע הגיעה לרעיון לבושה כך והיא ענתה-ניסיתי להרשים....(: