אחת המחלוקת העיקריות במשא ומתן בין העובדים הסוציאלים לבין האוצר עכשיו היא על החלת ההסכם על עובדי העמותות, ולא רק על העובדים הסוציאלים המועסקים על ידי המדינה.

אבל איך הגיעו כל כך הרבה עובדים סוציאלים לעבוד בעמותות? זוהי תוצאה מכך שהרובוטים האוטיסטים מהאוצר, שמערכת ההפעלה המעוותת של מחשבי-העל שלהם נכתבה על ידי מילטון פרידמן וגויירה על ידי ביבי, הפריטו את המדינה למוות, ובכלל זה את השירותים הסוציאליים. הם הקפיאו את התקנים ובמשך השנים הועברו יותר ויותר שירותים סוציאליים לידיהן של עמותות פרטיות. 

כאן מתגלה פרצופה האמיתי של ההפרטה. האוצר מסרב להכליל את עובדי העמותות בהסכם. "איננו אחראים לאנשי העמותות", הם אומרים עכשיו, לאחר שהפריטו את השירותים לידיהן של העמותות. עוד עדות לכך שהמניע העיקרי להפרטה אינו התיעלות, וגם לא איכות הניהול המצויינת של השוק הפרטי לעומת הממשלה (ע"ע תשתית האינטרנט המחורבנת של ישראל מאז שבזק עברה לידי עוד מוכה-בצע, כפי שדווח אתמול, ובנק הפועלים של שרי, למשל) אלא התנערות של המדינה מחובותיה, כלפי אזרחיה וכלפי המשרתים את הציבור בשמה. ההפרטה היא דרך קלה לרמוס עובדים מבלי לקחת אחריות על כך. ככה ייחסכו תקציבי מדינה, וזו, הרי, פונקציית המטרה היחידה שהם למדו לשנן. החברה נועדה לשרת את הכלכלה, כך חינכו אותם, ולא ההפך, הגולם ויוצרו החליפו תפקידים. לכן גם אין לאנשי האוצר בעיה גדולה לגלות מעט נדיבות כלפי עובדי המדינה כעת, שהרי בין כה וכה רובם של אלו יושלכו בקרוב אל לוען של העמותות ולשכר אצל אלו הם אינם אחראים (לייבושם של התקציבים הזמינים לעמותות הם דווקא כן אחראים, אבל כמובן שאין שום קשר בין תקציבים אלו לבין יכולתן של העמותות לשלם שכר הוגן).

הכלכלנים-סוואנטים באוצר סירבו לדבר על הנושא עם העובדים הסוציאלים, אבל סגן שר האוצר, בניגוד לפלט שהוציאו פקידיו, הסכים לזרוק עצם לכיוונם של הסוציאלים ולהגביל את עליבות שכרם ל 5,500 ש"ח. כל הכבוד. ושטייניץ? הוא אמר שהוא אמפתי.