כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    סרטים

    6 תגובות   יום רביעי, 9/3/11, 12:23

    תחילה היה זה אבראהים הגדול שנעצר
    והתבונן בפולקסוואגן הנוצצת,
    אומר
    שכבר יוצאים
    שאלתי
    מי נוסע
    אמר כולנו
    אמרתי יאללה תזדרזו.

    אבראהים הקטן מכניס את גלגלי הסרט
    אל תוך קופסת המתכת המונחת על שולחן בכניסה למועדון.

    ווליד ורושדי מטאטאים בידיהם
    מתקדמים מלוח העץ השחור
    אל דלת היציאה.

    כשעמדתי על המגדל
    אחרי עשרים ושמונה שנים
    ראיתי את שניהם
    מטאטים
    כמו אז במועדון.

    "מתי יוצאים?",
    אני לא זוכר מי שאל את השאלה,
    אבל
    מוטב להניח לבמאי
    להחליט
    מי ישאל את השאלה.

    אבראהים הגדול אמור לחייך
    המצלמה אמורה להתקרב אל פיו
    בקלוז אפ אין.
    ניב הזהב צריך לנצנץ.
    כמו שבאמת היה.
    כך נראה אז,
    וכמו נדמה שמיד תצוץ גם טיפת דם בזוית הפה,
    ממש כמו בסרט הצ'כי
    אותו אנו מחזירים היום לבית המפלגה
    ב"אחד העם".

    "נגמור ניקיון נצא ניסע אולי נחזור מהר נאכל אחר כך טוב?",
    שאל אמר חייך.
    עינים צרות ערמומיות ריסים ארוכים.
    מזכיר הסניף הקומוניסטי בכפר.
    בן שבע עשרה אולי שמונה עשרה
    אחראי על המועדון
    שולחן פינג פונג
    סרטים
    לפעמים הרצאות
    חניכים
    בני חמש עשרה
    אולי שש עשרה
    רשומים בבית ספר בכפר
    באים כל יום למועדון.

    אבראהים הגדול יתום.
    יש אמא
    אין אבא
    חמישה אחים.

    יושב היום עם חבריו
    עדיין זה בזה כרוכים
    אין ביקורים
    אין חופשות עשרים ושמונה שנים
    בכפר שכחו איך הם נראים
    יש שלא זוכרים
    פנים.

    רצחו חייל הארבעה
    תמימים ונעימים

    הסרט שב למקומו
    המפלגה החזירה ערבות או סתם פיסת נייר
    שלא ידעתי מה רשום
    בה
    כמו שלא ידעתי איך נגמר הסרט
    עם הערפד על הדנובה.

    היום
    כשרק עולה בי שביב של זיכרון
    אני מגרש אותו מיד
    לא מתוך חרון
    אני הרי נפחד
    שיום אחד
    כשאחזיר סרטים
    יהיו כאלה מעטים
    שיחמדו לצון-המאכלת
    ישימו קץ לחברות
    חסרת
    תוחלת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/12 23:34:

      או אולי אתר עם סרטים מומלצים ?!

        26/8/12 22:31:

      ממש אחלה, מחפש אתר או רשימה של סרטים חדשים

      מישהו מכיר?

        13/3/11 15:56:
      חידלון כללי.
        12/3/11 12:33:
      פקחון כואב
        10/3/11 10:06:
      שיר שהוא כמו סיפור (או אולי להפך?) אינני יודע האם מדובר בפרטיים אמיתיים או אולי ביציר דמיון... אינני יודע מספיק ולא לשפוט מי צודק. אבל גם שיר זה מהווה ביטוי מסוים לטרגדיה של שני העמים החיים בארץ הזו ואוחזים ומסובכים זה בזה באין יכולת להינתק... כל כל פנים - כרגיל - מרתק.
        9/3/11 19:59:
      היום כשרק עולה בי שביב של זיכרון אני מגרש אותו מיד לא מתוך חרון אני הרי נפחד שיום אחד כשאחזיר סרטים יהיו כאלה מעטים שיחמדו לצון-המאכלת ישימו קץ לחברות חסרת תוחלת. נקוה לטוב

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין