| מהלך ברחוב, קופסאות מסביבי. קופסא יפה, שנייה מכוערת, קופסא מאושרת, וכזו שממהרת. ובתוך כל אחת, כמו מתנה, עולם ומלואו אהבה וקינאה, רצונות, ואגו ולב שכואב, ועצבות ורכות ומשא לא פשוט ומטען רב, וזיכרון, ופשטות... ובתוך כל קופסא נחמה ושמחות, וגם קושי וסבל מכאוב ודמעות... ולא תראה ולא תבחין, כי כך דרכן של קופסאות - להסתיר. ולא תתעכב, ולא תעמוד, שופט על פי אריזה אם נאה היא או לא. כי כך לימדוך להביט בקופסאות.... סגורות, נוצצות, מאופרות חתומות. כי כל הרחוב קופסאות, באות, הולכות, נעלמות... כאלה הן, קופסאות. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חמוד.
ואני חשבתי על הקופסאות כעל כביש עמוס במכוניות, בצבעים ובדגמים שונים, בגיל ומוצא כזה או אחר, ובתוכן רוחשות מריבות או אהבות, צעקות או לטיפות, ומבחוץ אין איש יודע מה הן טומנות, כי לימדו אותך להסתכל רק על המודל ולשתוק. :-)
תודה לכולכן
נחמד לגלות שיש קופסאות נחמדות
loved it!
very nice!
אהבתי את: "כי דרכן של קופסאות להסתיר"..
מעניין מהי דרכם של 'קופסאים'..
יפה יפה.
וכי לא למדוך חזל"ך אל תסתכל בקנקן וכו'?
הייתי מוריד את המילה "מכוערת" ומחליפה באחרת. מעבר לזה קח את פריד+ מונא + הטקסט הזה. אולי יצא לך "עלה קטן" נוסח 2007