| מהלך ברחוב, קופסאות מסביבי. קופסא יפה, שנייה מכוערת, קופסא מאושרת, וכזו שממהרת. ובתוך כל אחת, כמו מתנה, עולם ומלואו אהבה וקינאה, רצונות, ואגו ולב שכואב, ועצבות ורכות ומשא לא פשוט ומטען רב, וזיכרון, ופשטות... ובתוך כל קופסא נחמה ושמחות, וגם קושי וסבל מכאוב ודמעות... ולא תראה ולא תבחין, כי כך דרכן של קופסאות - להסתיר. ולא תתעכב, ולא תעמוד, שופט על פי אריזה אם נאה היא או לא. כי כך לימדוך להביט בקופסאות.... סגורות, נוצצות, מאופרות חתומות. כי כל הרחוב קופסאות, באות, הולכות, נעלמות... כאלה הן, קופסאות. |