לקראת יום האישה קיבלתי הרבה מיילים מהרבה מקומות שהזמינו אותי לבוא לפנק את עצמי  בצורה זו או אחרת. מניקור, פדיקור, מסג', פן, הורדת שפם (זה לא פינוק) ועוד כהנה וכהנה הצעות ומבצעים. וזה לא שאני לא אוהבת לפנק את העצמי, להיפך, אני מאוד אוהבת וככל שאני מרבה, מבחינתי, הרי זה משובח. כך שאני לא מבקרת את מי שבחרה לציין את יום האישה בדיוק בדרכים אלו. יום האישה מסמל מבחינתי את הזכות של הנשים לעשות כל מה שהן בוחרות ומי שבחרה מניקור, אני מפרגנת. ככל שזה היה תלוי בי, את כל הדברים האלה כבר עשיתי ואני יכולה לעשות בכל יום אחר ואתמול הרגשתי צורך לנסות/ לחוות משהו שונה וחדש.

האמת היא שמעולם לא חגגתי או ציינתי את יום האישה בשום דרך. השנה בשל כל הבאז שהיה סביבו התחשק לי לעשות "משהו" אלא שלא ידעתי מהו אותו "משהו" שבא לי לעשות. וכך באופן טבעי, כשחברה התקשרה והזמינה אותי להצטרף אליה לסדנא להגנה עצמית, שחלה בדיוק אתמול, הרגשתי שזה מה שחיפשתי.

הרבה זמן שאני רוצה לעבור סדנא כזאת, אני יודעת עד כמה היא חשובה אבל לא יצא. לא היה זמן, לא ידעתי איפה. זה לא עמד אצלי בראש סדר העדיפויות ולמען האמת גם פחדתי. פחדתי כי עצם ההגעה לסדנא נותנת תוקף לאפשרות שאירוע נוראי כזה עלול לקרות.

אני בטח לא צריכה להסביר את החשיבות של סדנא כזו עבור כל אישה. תדברו על פמיניזם, תדברו על שיוויון זכויות. בפועל אנחנו לא קוראים בעיתונים על מקרים בהם נשים תקפו גברים ברחוב וממשיכים לקרוא חדשות לבקרים על נשים שהותקפו על ידי גברים. מפחיד לחשוב על זה אז רובינו מעדיפות לחיות עם הראש באדמה ולהאמין שלנו זה לא יקרה ואם חלילה יקרה כבר נדע מה לעשות ברגע האמת. יום אישה הרגיש כמו טיימינג מצוין להוציא את הראש מהאדמה. נכנסתי לאוטו ונסעתי לסדנא להגנה עצמית.

שלומי, במקצועו מדריך באיגוד הבינלאומי לקרב מגע, העביר את הסדנא. הוא עשה זאת ברגישות ובאכפתיות רבה כלפי הנשים שלקחו בה חלק ותוך הבנה עמוקה כלפי למה שקורה שם בחוץ. את מה שאמור להיות קורס של 6 מפגשים, הוא ריכז לשעתיים וחצי של עיקרי הדברים. רק בסוף הסדנא הבנתי למה חשוב לעבור לפחות 6 מפגשים. במילה אחת: אימון. חשוב להפנים את מה שלמדנו כדי שברגע האמת נדע להשתמש בזה באופן אינסטינקטיבי. עדין מפגש אחד של שעתיים וחצי יותר טוב מכלום.

הסדנא כללה הסברים, תיאורי מקרים וכמובן אימון ותרגול. היה מפחיד, היה מביך, היה מצחיק. שלומי שיתף והסביר לנו קצת על מה עובר לגברים בראש. איך הם מתייחסים לתשדורות שלנו הנשים "היא הסתכלה עלי, בטח מצאתי חן בעיניה" ובמקביל שיקף מה עובר לנו בראש בזמן התקלות עם גבר זר "אני יושבת כאן לבד וטוב לי, רק שלא יתקרב לפה". מה עובר לגבר שעומד לתקוף בראש, ואיך מגיבה בחורה. מתוך הבנה בסיסית של כל אלה הוא לימד מה אפשר וכדאי לעשות אחרת.

בסדנא נכחו גם "תוקפים" פוטנציאלים. בחורים צעירים שמתאמנים בקרב מגע והתנדבו ללבוש מגן ביצים וקסדה ולתת לנו להתאמן עליהם. אנחנו כמובן היינו מנומסות ומחונכות למופת (ילדה טובה לא מרביצה) והשתדלנו לא להכאיב.

למדנו כמה טכניקות לניצול דברים שיש לכל בחורה בתיק לשם הגנה עצמית. עט, מפתח, טלפון נייד. היו דברים שכבר שמעתי עליהם פעם ועדין גיליתי שהיה לי עוד מה ללמוד.

אני מודה שיצאתי מהסדנא קצת מבוהלת. ככה זה כשאת מגלה פתאום כמה עוד יש לך ללמוד וכמה חשוב ללמוד את זה. איך שלא יהיה עדיף מבוהלת ומודעת מרגועה ושאננה.

נשים, במקום עוד מסז', טיפול קוסמטי או סרט, פרגנו לעצמכן את הסדנא הזאת (או דומה לה) עם ובלי קשר ליום האישה. גברים, שכנעו את הבת, אישה, חברה שלכם לעבור קורס כזה. כולן בטוחות שברגע האמת ידעו מה לעשות. מבחינה סטטיסטית ברגע האמת רב הנשים קופאות במקום.

שלומי מעביר בימים אלה את הסדנא ב 30 שקלים. מחיר סמלי לכל הדעות. רק במטרה שנשים יזיזו את עצמן ויבואו ללמוד. אני אומרת נצלו את זה. הסדנא מתקיימת בראשון לציון אבל הבנתי שהוא מוכן לבוא לכל מקום בו מתארגת קבוצה (ויש סטודיו, אני מניחה) וללמד. בכל אופן אני לא היח"צנית שלו ולא מקבלת אחוזים (סתם הייתי, למדתי ואני ממליצה) אז דברו איתו תשאלו אותו 3242600 – 052.

ואיך שלא יהיה אני מקווה שחוק מרפי יעבוד גם הפעם וזה שעברתי את הסדנא אומר שלא אצטרך להשתמש במה שלמדתי לעולם.