ד' מחפש את עצמו. הוא לא סיים תיכון עם תעודת בגרות "כמו כולם", והוא לא סיים את הצבא "כמו כולם"כבר כמה שנים הוא עובר מעבודה אחת לשנייה. מוכר בגדים, עושה שליחויות, מנסה את מזלו בכל מיני עבודות מזדמנות ולא ממש מצליח להבין מה טוב בו. הוא רוצה כסף. הוא רוצה לעבוד באופן עצמאי ואינו יודע להציג את עצמו. אני מבקשת ממנו לספר לי על עצמו. מה עשה בצבא? באיזו מגמה היה בתיכון? מה התחביבים שלו? הוא עונה לי :"אין לי קורות חיים". אני מתווכחת איתו, מנסה להסביר לו שגם מי שלא עובד בעבודה מסודרת משמונה עד ארבע, יושב במשרד ממוזג ונהנה מכוס קפה באמצע היום...יש לו מה להציע לחברה. הוא חסר אמונה שיצליח לעשות את המשימה שהטלתי עליו. ספר לי בכמה שורות מי אתה. זאת הפעם הראשונה שאני חווה תחושת חוסר אונים אמיתית. איך אצליח לשכנע אותו שהקורות חיים שלו יכולים להיות מעניינים אם רק ידע להציג אותם בצורה כזו שתעניין אותו.

פתאום אני מבינה כמה חשוב שאני מלמדת ילדים ובני נוער להציג את עצמם. ילדים בני 12 מתאמנים בפעם הראשונה באופן אישי ואחר כך בקבוצה איך להציג את עצמם, את משפחתם, את תחביביהם, את החלומות שלהם. אני מבקשת ממנו שיתן לי צ'אנס לכמה פגישות רק כדי שהוא יראה שהוא יכול להציג קורות חיים בגאווה. גם לי תעודת בגרות הוא יכול להצליח ולמצוא את נקודות האור והכשרון המיוחד שלו. אני מעניקה לו את הספר שלי"זינוק לחיים"-אימון לילדים ונוער ומלמדת אותו צעד אחרי צעד מה אומרים כשמגיעים למקום חדש. הרי בכל יום אנו מכירים אנשים חדשים, נפגשים עם חברים של חברים, הולכים למפגשים חברתיים ובכל מקום מציגים את עצמינו. אני כבר עושה את זה בטבעיות. עכשיו אני מאמנת את המיומנות הזאת גם ילדים, בני נוער ואת המשתחררים הטריים מהצבא שעדיין לא הצליחו להגדיר לעצמם מי הם.

בת-שבע טל, מחברת הספר "זינוק לחיים"-אימון לילדים ונוער.

מאמנת מומחית ויועצת ארגונית www.batshevatal.co.il