זה מתחיל

הלחץ הזה של החג הקרב ובא

איפה נעשה

עם מי

כמה נהיה

מי יכין מה.....

האביב מגיע פסח בא.....

מה נשתנה?

אותו דבר כמו כל שנה.....

-

-

סבא היה מכין את אגוזי המלך אצלו בכיס התפוח

ואנחנו כל הנכדים היינו מתגודדים סביבו בעליצות

זה עם פטיש ביד

האחר עם אבן כבדה

סבתא תולה כביסה וקוטפת חבושים מהעץ

ואנחנו על מרצפות המדרכה הרעועה

בתוך ריבועי הקלאס

בגדינו החגיגיים מתלכלכים בגיר

את האגוזים מכים ושוברים

ואוכלים.... מתיקות של חג

היה היה פעם......

-

בתמונה: צילום למזכרת....אולי סתם בביקור בשבת (מתוך אוסף השקופיות שלי)

-

-

והאם?

האם זו מלנכוליה של "לפני החגים"?

או שסתם זה שבליל הסדר

חיכינו לטלפון מגלעד שיגיד

"חג שמח"

והטלפון לא הגיע

ואין יותר חג שמח.....

-

-

והאם

הזמן עושה את שלו?

לא ולא

-

-

רק סופרים מין ספירת מלאי כזו

מחכים שיגיע התאריך

פג תוקף

אך הוא לא פג

ואינו מתפוגג....

הזמן הוא כבד ועמוס

תמיד סופרים

מעצם הידיעה

עוד דקה עוד שניה

עוד יום עוד שנה....

הזמן מזדנב ומתגנב....

צבירת ותק....