היי, פססס פססס, עיצרי רגע. הקשיבי. עזבי הכל. יש לי משהו לתת לך". "לתת? לי? רגע יש לי כביסה לתלות ולהכניס, ולקפל... אתה לא יכול לדבר בזמן שאני עובדת?" לא! אני מלאך ולא מלאכית. אני יכול לעשות פעולה אחת בכל פעם. "אוקיי, אני יושבת, דבר". הקשיבי, אני מלאך שנשלח במיוחד לאפשר לך לבקש משאלה אחת. ויש גם תנאי. שהמשאלה יכולה להיות רק בשבילך ולמענך? רק לעצמי ורק בשבילי, מה אבקש??? דתות, לאומים. יחי השלום!! "רק לעצמך" אומר המלאך הטוב, "רק בשבילך". אוהווו. בשבילי. "בשבילי" איזו מילה משונה. לפעמים היא יכולה להישמע מילה גסה. "בשבילי". זהו שינויי מרענן לחשוב על עצמי בנפרד מהבית, מהכביסה, מהילדים, מבן הזוג ומהעולם בכלל.
קצת מתוחכם. יכולת מעשית, לא "סתם" יכולת, אלה משהו מוכח. ואם אני איהנה הרי גם הסביבה שלי תוכל ליהנות.
אויי לא חשבת על זה, תודה תודה שהסבת את תשומת ליבי. אז יש לי בקשה אחרת. שהילדים יהיו בריאים. זו בקשה בשבילי. כי הרי כשהם חולים, תאמין לי, מלאך חביב גם אני חולה. המלאך שותק ועונה: "לא" ואנא ממך אל תעכבי אותי, יש לי רשימה ארוכה של משימות לעשות. אז אני מבקשת, שלווה. שתמיד יהיה לי יותר ממה שאני צריכה. ככה אני אומרת. שותקת ומחמיאה לעצמי על השנינות. ואני לא מבקשת שלווה שתיגמר מתי שהוא- אלא טיפה אחת יותר ממה שאני צריכה. אויי כמה סבלנות אפזר לעולם. רגע, אני עוצרת. "זה" כל הסיפור? חייב להיות עוד משהו. יש ברקע רעש שמפריע לי לחשוב. אולי הטלפון מצלצל. אולי מישהו בדלת. לא. זה השעון המעורר שמעיר אותי מהחלום המתוק מתוק הזה. רגע איפה המלאך? זהו הלך. בדיוק כשכבר התיידדנו ומצאתי מה לבקש... |