פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 311 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
(kal-ya)
אבל אני אומרת לָךְ שוב, עכשיו כשהשתיקה עוטפת אותָך פעמיים בכנפיה כמו באדרת, בכל קרקעית יש גן. הנה הגן שלך, טליתא קומי.*
פורנו מיפן (1) http://www.youtube.com/watch?v=8kY23aWYiGw&feature=related
יש את העניין הזה של לנהוג בגשם. אני יכולה לסחוב את זה שעות. השבוע איזה יום אחד חזרתי הביתה בערב מהעבודה ולא מיד חזרתי הביתה בערב מהעבודה עשיתי לי אירוך דרך (בלי מסע הסברות) ואתמול חזרתי מוקדם מהחתונה של הצדיק-כפרה-עליו-שהיה-מזיין-ארבע-במקביל ועכשיו חזר בתשובה שלמה מלפניה והושיבו זכרים ונקבות בנפרד וחוץ מאת הצדיק (ואת אישי ועוד כמה חברים זכרים) לא הכרתי אף נקבה אז חזרתי מוקדם ולא חזרתי מייד. השתהיתי בחללית יותר מכפי הצורך הפשוט לכאורה של להגיע (הצטרכתי לנסוע ולהגיע אליי) היה מרגיע לדעת שזה מאחוריי. מה שמאחוריי
מישהו מודד בבכי את היקף השחר. מישהו דוקר את הכר בחיפוש אחר מקום מנוחתו הבלתי אפשרי.*
פורנו מיפן (2) http://www.youtube.com/watch?v=5vq0MUExPcg&feature=related
עכשיו בשעה התמה הזאת אני ומי שהייתי מתיישבות על סף מבטי. *(א. פיסארניק)
התקלחתי והכעס התאדה ונספג בקירות הלבנים ונזל על החרסינות המבריקות נשארה רק ערימת מגבות-של-עצב שאין להן תכנית במכונת הכביסה
יש את העניין הזה של שלוליות ענק(היות) בכביש. נדמה לי שאין שלולית שהיא שווה מכל הקצוות (צד אחד צריך להיות עמוק יותר, לרוב) אם הצד העמוק זה הצד של מסלול הנסיעה- אז תלוי במזג האויר של התוך- אם לעבור נתיב או לעבור ממש בתוכה. בערב ההוא כשחזרתי הביתה ולא מיד חזרתי הביתה עברתי באותה שלולית (יש אחת שהיא במיוחד חביבה) ובא ממול אוטו ושמחתי שלמרות הסחת הדעת האינהרנטית שלי ולמרות הסיגריה הדלוקה סגרתי את החלון בדיוק בזמן שנייה לפני ההשפרצה ההדדית הגדולה. ומה ששמתי לב אליו אחר כך זה שבכל זאת, למרות נקיטת אמצעי הזהירות המתבקש, למרות זאת- מצמצתי כשבאו המים והתנפצו על השמשה. למרות שידעתי בדיוק באיזו שניה יבואו המים ובאיזו עוצמה- למרות זאת מצמצתי. וחשבתי שידיעת הסכנה הקרבה ובאה, כולל ההימנעות המלאה, לא מורידים את הצורך האינסטיקטיבי של צבא ההגנה. נראה לי שזה אך אנושי מצידי לשמור עליי.
פורנו מכאן (3) http://www.youtube.com/watch?v=tbC6s3qpO3s&feature=related
שבת ושלום
|
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(כתבת את העצב כאילו מתוכו. כמו מים שזרמו בתנועה שלהם, שהקבוע בהם זה התנועה. פנים וחוץ)
תודניאל. המילים שלך יקרות.
(את נקייה עוד לפני המקלחת את:)
תודה אנימל. שבוע טוב.
(הגשם הזה עושה לי דברים בפנים)
בדיוק דיברתי עם חבר, אמרנו שאולי כי הם עשו יותר מידי טכנולוגיה ויש להם עשרה כורים גרעיניים (וזה רק מה שיודעים..) אז אולי בגלל זה אלוהים והיקום עשו ככה. זה עצוב ולא נתפס. וגם אצלנו יש עצב השבת. בערימות.
תודה לכבודך. שאת באה וככה אומרת לי דברים טובים.
שיהיה שבוע יותר טוב.
אוהבת מאוד אקטואליה. כאן ועכשיו .
זה באמת הגשם, הנהיגה בגשם , השפרצות הנהגים, נהיגה בשלולית.
והיפנים.
רצות בדיחות שחורות .
בני אמר לי הבקר: "תמיד ידעתי שיפניות זורמות".....
והעיניים המלוכסנות שלהם
לא מאפשרים להם לקרוא במדיוק את סולם ריכטר.
ועוצמת הכתיבה שלך
היא 9 בסולם ריכטר.
(מסמיקה במבוכה)
תודה רבה הנר. תודה על המילים.
ועל הנוכחות המבינה.
"התקלחתי והכעס התאדה ונספג בקירות הלבנים ונזל על החרסינות המבריקות
נשארה רק ערימת מגבות-של-עצב שאין להן תכנית במכונת הכביסה"
- לא ספק אחד הדימויים היפים שקראתי כבר הרבה זמן.
(והמערכת לא נותנת לי לככב)
(גמאני אוהבת דרכים. מאד)
תודה מצב. דרך צלחה:)
(אנושי מצידך לחשוב עליהם:)
אתמול היה גשם והיום יש רוח טובה ויש לי פריחות מרגשות במרפסת. לדעתי כל שבת מעצם היותה שבת- היא נפלאה.
תודה רבה שי. מקווה שגם לך.
(שלוליות הן הדרך של הגשם להשאיר עוד חותם שנשאר אחרי שהוא נגמר. כאילו שהגשם אומר: יש לי תופעות לוואי שיכולות להיות טובות וגם פחות. תלוי איפה בשלולית -ובאיזה אופן- אתה מחליט לעבור) תודה ההוא. ושיוויון זו לדעתי השאיפה לאיזון שתמיד, תמיד נשארת כשאיפה, שכל התנועות מכוונות להשיג אותה. לחיות בקצוות ההרגשה.
שבתשלום ההוא ושלוליות צלולות.
(וכשנתקלת בזה שכן מבחין- עובר ניצוץ כזה של הכרת תודה. רגע קצרצר ביותר שמשאיר הרגשה טובה. הדברים שמהם עשויים החיים שבין-אדם-ללאו-דווקא-חברו-ובכל זאת, יש להם רגע) תודה ומברכת את יומך וגו'
מערכות יחסים הן שלוליות.
מרחוק אתה לא רואה כמה בוץ ועומק (או רדידות) יש בתוכן.
וכמותן אף פעם הקצוות לא שווים.