משתאים היינו גרים אב ואם זקנים
שזמנים קדומים
זוכרים את נהריים בטרם החלפנו
בתרמיל נדודנו סחרנו דעתנו במקל היכנו על ראש גר מקל ועד כבד
שם לא זכרנו גם כיצד מכרנו אביון בעבור שרוך כנעליים בלויות
השלכנו לצד הדרך
עזבנו לאנחות
עגל הזהב קרא לנו פסילים אל מול כסילים
מאז לא חזרנו על עקבותינו להביט באישון עינינו המזוגג שחור דבר לא נגוז
עין צור הטורקיז והזהב נקב בחדרי ליבנו
התמדנו והשלכנו ורהב רב אהבנו עד מאוד
ארץ כנען קראה לנו וסלע מואב באשמורת ראשונה האיר לנו על אשתורת
עגל הזהב זב בנו ורהב רב ערב לנו |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אדם
נהניתי מקריאת שירך ..
אני מוצאת בו סמלים ודימויים רבים מהתנך:
עגל הזהב,נהריים ,ארץ כנען, מואב... מעברים עבריים...
תהיתי אם כתבת על מולדתך שנאלצת לעזוב
ולהשאיר שם את יקירך..
וכמו שדבי הזכירה כאן ,שיר מאד נוקב על אובדן ערכים
משפחתיים,אנושיים ולאומיים.
ולא בחלנו בסגידה לעגל הזהב.
תודה על השיתוף.
שבת נפלאה
דן תודה
אכך לרוב עשתורת. אלא שאנוכי בררתי בין בתו של עשתר ואלת הפריון היוונית לצידונית.
ולא לכנענית.
פולחנה בתנ"ך
בפולחנה באוגרית נזכרים קורבנות של בהמות גסות ודקות לכבוד האשרה. בתנ"ך מתוארים עצים שניטעו לכבודה או שסימלו אותה, וטקסים שנעשו סביב העצים או תחתם כמו גם זביחה והקטרה: "עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה" (הושע ד', יג).
פסליה שהיו עשויים מעץ לא שרדו, אך נותרו תבליטים שמתארים את פסלי האשרה, בצורה של גזע עץ חלול. פיסלונים של האלה אשרה, מתארים דמות אישה בעלת שדיים חשופים.
וכנגדם היה האיסור:
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל עֵץ – אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ:
וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה – אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ:
וכאן נעשתה הבדלה מכוונת ומשוייכת לתוקפה הצידונית ולבת האל הצידוני.
תודה על הדברים
וכן למגיבים/ות
שבת מבורכת.
אדם,
שיר מאוד נוקב על אבדן ערכים משפחתיים, אנושיים, לאומיים
התמדנו והשלכנו
ורהב רב אהבנו
עד מאוד
שיר שהו מעין מראה לחברה
מכרנו את נשמתנו
עגל הזהב
זב בנו
ורהב רב
ערב לנו
קשה להתבונן במראה הזאת
שבת שלום
דבי
(אשוב)
תודה על תשומת ה