כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    עזבנו לעת זיקנה

    28 תגובות   יום שישי , 11/3/11, 19:57

    משתאים היינו גרים 
    בין בוסתנים וגנים מפוארים
    שם נטשנו

    אב ואם זקנים

     

     

    שזמנים קדומים
    תלויים משתרגים בליבנו
    ואין פרי לו  נדרך מכף רגלנו

     

     

    זוכרים את נהריים

    בטרם החלפנו
    ארץ
    בארץ
    ובדרך את ערש הדברים השלכנו במעברים
    עבריים

     

    בתרמיל נדודנו

    סחרנו

        דעתנו  במקל

      היכנו על ראש גר

    מקל ועד כבד

     

     

    שם לא זכרנו גם

    כיצד מכרנו אביון בעבור שרוך
    וזקן נטשנו 

    כנעליים בלויות

     

    השלכנו לצד הדרך
    במעילות רבות גם את אמנו שכשלו רגליה 
    וידיה רפות 

     

     עזבנו לאנחות

     

     

    עגל הזהב קרא לנו
    ורקדנו -מחוללים קדים 

     פסילים אל מול כסילים
    מפזזים 
     

     

    מאז לא חזרנו על עקבותינו
    לא אזרנו עוז

    להביט באישון עינינו

    המזוגג שחור

    דבר לא נגוז

     

     

    עין צור הטורקיז והזהב

    נקב בחדרי ליבנו

     

    התמדנו והשלכנו

    ורהב רב אהבנו

    עד מאוד

     

    ארץ כנען קראה לנו

    וסלע מואב באשמורת

    ראשונה

    האיר לנו על

    אשתורת

     

     

     עגל הזהב

    זב בנו

     ורהב רב 

     ערב לנו

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/3/11 00:32:
      התוכן קשה ונוקב, אך השיר יפהפה, טבוע בחתימת סגנונך היחודי.
        17/3/11 21:58:

      צטט: אצילית 1 2011-03-12 15:07:59

      אדם
      נהניתי מקריאת שירך ..

      אני מוצאת בו סמלים ודימויים רבים מהתנך:

      עגל הזהב,נהריים ,ארץ כנען, מואב... מעברים עבריים...

      תהיתי אם כתבת על מולדתך שנאלצת לעזוב

      ולהשאיר שם את יקירך.. 

      וכמו שדבי הזכירה כאן ,שיר מאד נוקב על אובדן ערכים

      משפחתיים,אנושיים ולאומיים.

      ולא בחלנו בסגידה לעגל הזהב.

      תודה על השיתוף.

      שבת נפלאהחיוך

       

       

      אהבתי את תגובתה

      תודה אדם ופורים שמח

       

       

      ''

       

       

       


       

       

        15/3/11 10:18:
      עגל הזהב זב בנו ורהב רב ערב לנו כה כתבת.. ואני תוהה האם המחולל לכך זו הבדידות שלנו כעם.. לבדד הזקוק לשלט על מחצו המביע את קיומו בתוך ים העממים..
        13/3/11 20:22:
      תודה אדם, נהניתי. שבוע טוב :-)
        13/3/11 12:37:

      צטט: אצילית 1 2011-03-12 15:07:59

      אדם
      נהניתי מקריאת שירך ..

      אני מוצאת בו סמלים ודימויים רבים מהתנך:

      עגל הזהב,נהריים ,ארץ כנען, מואב... מעברים עבריים...

      תהיתי אם כתבת על מולדתך שנאלצת לעזוב

      ולהשאיר שם את יקירך.. 

      וכמו שדבי הזכירה כאן ,שיר מאד נוקב על אובדן ערכים

      משפחתיים,אנושיים ולאומיים.

      ולא בחלנו בסגידה לעגל הזהב.

      תודה על השיתוף.

      שבת נפלאהחיוך

       

       

       

      התחברתי מאוד לתגובה זו וכתיבתך כתמיד נאה

      שבוע טוב ותודה

       

       

      כדורבנות . הקיצור מיטיב עם דברך. *
        13/3/11 05:43:
      חג שמיייח בקרוב.........
      ביקורת קשה בשורות קצרות מאוד.
        12/3/11 23:14:
      לא לעגל הזהב *
        12/3/11 19:06:
      שזמנים קדומים תלויים משתרגים בליבנו ואין פרי לו נדרך מכף רגלנו.... עגל הזהב זב בנו ורהב רב ערב לנו אז איך ממשיכים מכאן? אתה כותב נפלא תודה לך
        12/3/11 18:01:
      עצוב ונכון.
        12/3/11 15:07:

      אדם
      נהניתי מקריאת שירך ..

      אני מוצאת בו סמלים ודימויים רבים מהתנך:

      עגל הזהב,נהריים ,ארץ כנען, מואב... מעברים עבריים...

      תהיתי אם כתבת על מולדתך שנאלצת לעזוב

      ולהשאיר שם את יקירך.. 

      וכמו שדבי הזכירה כאן ,שיר מאד נוקב על אובדן ערכים

      משפחתיים,אנושיים ולאומיים.

      ולא בחלנו בסגידה לעגל הזהב.

      תודה על השיתוף.

      שבת נפלאהחיוך

       


       

       


       

        12/3/11 12:37:
      מקסים. תודה.
        12/3/11 10:56:
      יפה מאוד
        12/3/11 09:31:
      מדהים ! עגל הזהב זב בנו...
        12/3/11 08:06:
      יופי של כתיבה!
        12/3/11 06:19:
      אדם יקר נהנית כל פעם מחדש מכתיבתך אהבתי את התכתובת בינך לבין דן תודה ושבת טובה בתרמיל נדודנו סחרנו דעתנו במקל היכנו על ראש גר מקל ועד כבד שם לא זכרנו גם כיצד מכרנו אביון בעבור שרוך וזקן נטשנו כנעליים בלויות
        11/3/11 23:42:

      צטט: דן ספרי 2011-03-11 20:30:18

      קריאה מענגת. כמו במקרים רבים בשירים שלך אני מוצא בשיר ארוך שלך יותר משיר אחד... כללית יש תחושה בשיר של הגירה שינוי ומעבר (ומעניינת המילה "גרים" המופיעה בו...) תהיתי לגבי ההמילה "נהריים" המופיעה בשיר שיש בה אסוציאציה מיידית אצלי למפעל והיישוב של רוטנברג ומצד שני יכולה לרמוז לכל שני נהרות צמודים (כמו הפרת והחידקל). שיריך אדם מלאים כרימון בשפע של סמלים ודימויים שונים שאפשר לקחת אותם למספר כיוונים (ובגלל זה כאמור ניתן למצוא בהם מספר שירים) על כל פנים נהניתי מאוד. דרך אגב את שם אלת הפיריון הכנענית מאייתים ב-ע' ("עשתורת")

       

       דן תודה

      אכך לרוב עשתורת. אלא שאנוכי בררתי בין בתו של עשתר ואלת הפריון היוונית לצידונית.

      ולא לכנענית.

      פולחנה בתנ"ך

      בפולחנה באוגרית נזכרים קורבנות של בהמות גסות ודקות לכבוד האשרה. בתנ"ך מתוארים עצים שניטעו לכבודה או שסימלו אותה, וטקסים שנעשו סביב העצים או תחתם כמו גם זביחה והקטרה: "עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה" (הושע ד', יג).

      פסליה שהיו עשויים מעץ לא שרדו, אך נותרו תבליטים שמתארים את פסלי האשרה, בצורה של גזע עץ חלול. פיסלונים של האלה אשרה, מתארים דמות אישה בעלת שדיים חשופים.

      וכנגדם היה האיסור:

      לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל עֵץ – אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ:

      וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה – אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ:

       וכאן נעשתה הבדלה מכוונת ומשוייכת לתוקפה הצידונית ולבת האל הצידוני.

      תודה על הדברים

      וכן למגיבים/ות

      שבת מבורכת.

        11/3/11 23:38:
      עין צור הטורקיז והזהב נקב בחדרי ליבנו ****יפה מאוד****שבת מבורכת אדם יקר:)
        11/3/11 23:00:

      אדם,
      שיר מאוד נוקב על אבדן ערכים משפחתיים, אנושיים, לאומיים

      התמדנו והשלכנו
      ורהב רב אהבנו
      עד מאוד


      שיר שהו מעין מראה לחברה
      מכרנו את נשמתנו

      עגל הזהב
      זב בנו
      ורהב רב
      ערב לנו

       

      קשה להתבונן במראה הזאת


      שבת שלום

      דבי

      (אשוב)

       


      משובחת כתיבתך שבת שלום חבר יקר שלי:)*
        11/3/11 22:21:
      כבד את אביך ואת אימך...
        11/3/11 21:46:
      אל תשליכנו לעת זקנה מורחב כתיבת מחאה ידידי משכבר הימים }{
        11/3/11 21:17:

      תודה על תשומת ה''

      יונה 

        11/3/11 20:33:
      דבר לא נגוז....
        11/3/11 20:30:
      קריאה מענגת. כמו במקרים רבים בשירים שלך אני מוצא בשיר ארוך שלך יותר משיר אחד... כללית יש תחושה בשיר של הגירה שינוי ומעבר (ומעניינת המילה "גרים" המופיעה בו...) תהיתי לגבי ההמילה "נהריים" המופיעה בשיר שיש בה אסוציאציה מיידית אצלי למפעל והיישוב של רוטנברג ומצד שני יכולה לרמוז לכל שני נהרות צמודים (כמו הפרת והחידקל). שיריך אדם מלאים כרימון בשפע של סמלים ודימויים שונים שאפשר לקחת אותם למספר כיוונים (ובגלל זה כאמור ניתן למצוא בהם מספר שירים) על כל פנים נהניתי מאוד. דרך אגב את שם אלת הפיריון הכנענית מאייתים ב-ע' ("עשתורת")
        11/3/11 20:18:
      מהשירים שלך נראה לי שחיית עשרות גלגולים אדם. מאד אוהבת שירה עם איזכורים תנכיים ושלך מאד מאד מאד יפה. כוכבים מחר עם בוא אשמורת. (:
      השלכנו לצד הדרך במעילות רבות גם את אמנו שכשלו רגליה וידיה רפות ידידי היקר הסיפור המקראי משולב בשירתך ,ספר עגל הזהב ומעל הכל השיר מעלה שאלות מוסריות דתיות וחילוניות כאחד

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין