שיר קצת ישן ואקטואלי מאד הימים החולפים נושאים אתם את גרגרי האבק של כל מה שהיינו. הם מסיעים בחיקם שברי תקוות וקרעי אהבות וסערת רגשות ועיניים לחות וצעיפי זיכרונות. הם לוקחים אתם אודי חלומות ושיירי אכזבות וספיחי תכניות ושרידי הנאות וקורי מחשבות. הם מערבלים את שנותינו ומוהלים לידה בשיבה ונעורים בזיקנה ועצבונות בשמחה כדי לצקת את עקבותינו בחולות היותם. לעיתים יסערו הימים החולפים ויטיחו את גרגרי האבק אל הדרכים העצובות בהן הלכנו ולעיתים יחרישו הימים החולפים בעת שילטפו את גרגרי האבק ויוקירו את תכולתם הזעירה. לעיתים יכבדו גרגרי האבק על כתפי הימים החולפים ולעיתים ישמשו להם כנפיים בעת שימריאו אל מחוזות השמש כדי לצקת אורות של זהב באפרוריותם של הגרגרים. כל ימינו החולפים יתמיד משחקם עם גרגרי החול. ממרומי הפסגות יורידום אל תהומות חיינו ומן הקרקעית העבשה יסיעו אותם אל מרומי התהילה. עד בוא הרוח הגדולה... יוני 2005