ואת מדממת, שוב
רק שם באמת בטוח,
ויש מקום רק לך
וריח משלך.
את נופלת אל עולם שרק ניראה טוב
את נופלת,
מושפלת
ואז פתאום מדממת,
חוזרת לעצמך.
והשמים צבועים אדום
כל העולם ישמע עכשיו
את גשם הפחדים שלך
ואף אחד לא יעז לומר.
רק יכאב שלא היה פה קודם
וכולם ישתו מהגשם של דמעותיך
כאילו היה שלהם,
כאילו הם אלו שמתים עכשיו, אבל רק כאילו |