חפץ למי הוא שייך?
לאורך ימים אנו אוספים חפצים כילדה אספת בובות, עיניהן ירוקות ושערן זהוב. כנערה אספת צדפים, מפיות, נייר מכתבים לכתוב בו שירים כאשה, כבר צברת נכסים - לידייך צרור עדיים, לצווארך יהלום, לגופך מחלצות לרגליך עשרות עקבים, בתיקך מגוון איפורים בביתך בכל פינה את רוכשת עוד פריט, שיקשט את הממלכה אך מה כל אלו שווים? תמורת מטבע הם עוברים ושבים
כערמות ערמות אנו אוספי זכרונות, חלקם קשורים בפריט, חלקם רק חוויה כבני אדם אנו מתכסים בחפצים, שריון הגנה? מסכה? חלק מתרבות מאה העשרים ואחת?
אך חפץ אחד אבקש לקרב אל ליבי חפץ אחד שאין לו מחיר חפץ אחד כל כך שביר חפץ אחד כל כך נדיר חפץ אחד ויחיד שאין לו תחליף חפץ אחד שלא ניתן לקנות, או לספח במכרז חפץ אחד כל כך יפה, מבחוץ, מבפנים, בכלל מכל הכיוונים
אין לו תווית, אין לו תאריך תפוגה להפך ימיו שחולפים משביחים את תכניו החפץ הזה הוא כל אשר חפצה נפשי החפץ הזה הוא אהבתי הקסומה "חפץ" קעקעתי על גופי, כי החפץ האמיתי לא שלי
והוא בכלל לא כלי, פריט או דומם הוא אדם חי בועט ונושם ומזה שנים מדיר הוא שינה מעיני שואב מליבי את כל סודותי. חפץ הוא כל חפצי ומהווי.... |