צטט: אילן שריף 2011-03-12 23:37:59

תודה עמליה על הפירוט. אבל תרשי לי לחלוק עליך:

את מכירה את רובנו? אני שמח אבל לא ברור לי איך. אני לא מכיר. גם בהפגנות אני מכיר רק חלק קטן. יש למעלה מ 10000 עובדים סוציאליים בשירות הציבורי. יש עוד כמה אלפים בשירותי מגזר שלישי. איך אפשר להכיר אותם? אני לעומת זאת מכיר את התלוש שלהם. רובם מקבלים שכר נמוך. נמוך מידי. יחסית לאחריות החברתית שמוטלת עליהם, יחסית לוותק שלהם ויחסית לשנות הלימוד וההכשרה שהם עוברים.

אני מסכים לגמרי להשוואת השכר בעבודה סוציאלית אם כך יהיה גם בשאר המקצועות. את מכירה מקצוע כזה? אני לא. כשאתה מתחיל בסולם המקצועי אתה יודע שאם תעשה את עבודתך נאמנה, תקדם את הלקוחות שלך, תלמד יותר, תשתפר, תתקדם בתפקידים- תקבל שכר גבוה יותר. כך בנויה שיטת התגמול החברתית שלנו. למה בעבודה סוציאלית זה צריך להיות שונה? אני מוכן להשוואת שכר. למשל עם פרקליט ששבת לאחרונה ובעל וותק כמוני, תואר שני כמוני, ותפקיד ארצי כמוני. אין בעיה.

ולמה את נגד הצעירים? תמיד מבקרים את הצעירים שלא רוצים לשנות את העולם. הם רוצים לשנות והם צודקים. יש עוולות ויש צורך לשינוי ויש אפשרות כזו. כל הכבוד להם.

לגבי "הטיפול"- מצאת עובד סוציאלי שלא מתאים להגדרה הזו. אני מטפל בדיוק שעה וחצי בשבוע במרכז למניעת אלימות. זהו. כל שאר הזמן אני מתעסק בדברים אחרים. בין השאר גם בניהול עובדים סוציאליים אחרים שיטפלו. למה שלא? הם עושים את זה טוב. ההבדל אם כבר מדברים על זה הוא שיש להם גישה מערכתית והם לא נשאבים לעולמו  של היחיד בלבד.

ותאמיני לי- אני מוכן לחזור לעבוד כבר הלילה. זאת לא הבעיה. אבל יש עוד דרך כנראה לעשות כדי שהדרישות המוצדקות ימולאו.

אילן

 

צטט: עמליה אביטל 2011-03-12 21:38:36

לא, לא, אילן שריף. לא תפטור את עצמך בתגובה כזו. אני "עוקבת" אחריכם הרבה זמן. מכירה את רובכם. מעריכה במידה סבירה את הרצון הטוב שלכם ואת העבודה שאתם מצליחים לעשות. בשנתיים האחרונות אני קוראת ב"הארץ" מכתבים נרגשים של "סטודנט/ית לעבודה סוציאלית" ואני שואלת את עצמי מה זה. אז מה אם הוא או היא סטודנטים לעבודה סוציאלית?זה מקנה להם איזשהו יתרון על פני סטודנט אחר? מה הם עשו כבר בחיים שלהם,חוץ מללכת, סליחה לנסוע לאוניברסיטה באוטו שאבא שלהם קנה להם, שהם כבר מגדירים את עצמם כקבוצה חברתית?בעלת משקל סגולי כלשהו? ואז אחרי זה באה השביתה הזו. שהיא מוצדקת לדעתי. חבל שחבריי למקצוע לא מסוגלים לייצר שביתה כזאת, בנוגע לשכר שהם מקבלים, (פעם הם עשו, אבל אני אז פרשתי),אז השביתה מוצדקת. אם כי כשראיינו את הנציג שלכם הוא אמר שהוא לא דוגמא לשכר. הוא מקבל שכר גבוה. בסדר. וכשרוצים להשוות את השכר אצלכם, בכל המסגרות,אתם לא מסכימים. כי אתם לא רוצים להיות "עובדים סוציאליים". אתם רוצים לטפל. גם עם זה הסכנו. כלומר, התרגלנו והסכמנו. תטפלו. תלמדו תואר שני ואל תעבדו עם אנשים במצוקה חברתית, אלא תשבו כמו הפסיכולוגים בחדר קטן ותטפלו באנשים עם בעיות. אז מה עוד אתם רוצים,ועד מתי. האמפתיה הציבורית נתונה לכם. כולם מדברים על ההקרבה העצמית שלכם, על הרצון הנאצל שלכם ועוד ועוד. הגיע הזמן לחזור לעבודה,אילן. לקבל את הצעת האוצר (לא ששם יושבים צדיקים) ולחזור. שבוע, זה די והותר.

 

אילן,

לא התכוונתי שאני מכירה ממש את כל העובדים הסוציאליים. זו היתה דרך להגיד שאני מכירה את הטיפוס. וזו לא אמריה לגנאי.  

לא אוכל להתייחס לכל דבריך. אני תמהתי,אמרתי לך, בשנתיים האלה, בהן קראתי ב"הארץ" מכתבים של "סטודנט/ית לעבודה סוציאלית",בזכות מה הם מגדירים את עצמם ככה, ושוב, הן בהשוואה לכל סטודנט אחר,

והן בהשוואה לאיש מקצוע שעשה כבר משהו בחייו המקצועיים.

ההתהדרות הזו נראית לי מגוחכת,ויוצרת את הרושם ש"מגיע" לנו הרבה לפני שעשינו משהו.

דבר ממין זה, דובק גם בשביתה שלכם, ששוב,אמרתי שלדעתי היא מוצדקת,עד לגבול מסוים.

ה"מגיע" לנו הזה, בזכות הכוונות הנאצלות שלנו, וה 400 תיקים המונחים לפתחו של ככל עובד, (בחייך, אילן, כמה תיקים יש באמת לעובד? בתיאוריה 400. בפועל בקושי 40. באים 4,אנשים,אבל מילא).

בקיצור "המגיע" לנו הזה, לא עובר טוב, אצלי.

מגיע לכם שכר הוגן.

לא מגיע לנו שתתבכיינו. לא מגיע לנו שסטודנטים יתהדרו בנוצות .

ועוד לא התחלנו לדבר על אוזלת היד של המקצוע הזה, כמרבית המקצועות הטפוליים.

באחוות חברים,

עמליה.

תודה עמליה על הפירוט. אבל תרשי לי לחלוק עליך:

את מכירה את רובנו? אני שמח אבל לא ברור לי איך. אני לא מכיר. גם בהפגנות אני מכיר רק חלק קטן. יש למעלה מ 10000 עובדים סוציאליים בשירות הציבורי. יש עוד כמה אלפים בשירותי מגזר שלישי. איך אפשר להכיר אותם? אני לעומת זאת מכיר את התלוש שלהם. רובם מקבלים שכר נמוך. נמוך מידי. יחסית לאחריות החברתית שמוטלת עליהם, יחסית לוותק שלהם ויחסית לשנות הלימוד וההכשרה שהם עוברים.

אני מסכים לגמרי להשוואת השכר בעבודה סוציאלית אם כך יהיה גם בשאר המקצועות. את מכירה מקצוע כזה? אני לא. כשאתה מתחיל בסולם המקצועי אתה יודע שאם תעשה את עבודתך נאמנה, תקדם את הלקוחות שלך, תלמד יותר, תשתפר, תתקדם בתפקידים- תקבל שכר גבוה יותר. כך בנויה שיטת התגמול החברתית שלנו. למה בעבודה סוציאלית זה צריך להיות שונה? אני מוכן להשוואת שכר. למשל עם פרקליט ששבת לאחרונה ובעל וותק כמוני, תואר שני כמוני, ותפקיד ארצי כמוני. אין בעיה.

ולמה את נגד הצעירים? תמיד מבקרים את הצעירים שלא רוצים לשנות את העולם. הם רוצים לשנות והם צודקים. יש עוולות ויש צורך לשינוי ויש אפשרות כזו. כל הכבוד להם.

לגבי "הטיפול"- מצאת עובד סוציאלי שלא מתאים להגדרה הזו. אני מטפל בדיוק שעה וחצי בשבוע במרכז למניעת אלימות. זהו. כל שאר הזמן אני מתעסק בדברים אחרים. בין השאר גם בניהול עובדים סוציאליים אחרים שיטפלו. למה שלא? הם עושים את זה טוב. ההבדל אם כבר מדברים על זה הוא שיש להם גישה מערכתית והם לא נשאבים לעולמו  של היחיד בלבד.

ותאמיני לי- אני מוכן לחזור לעבוד כבר הלילה. זאת לא הבעיה. אבל יש עוד דרך כנראה לעשות כדי שהדרישות המוצדקות ימולאו.

אילן

 

צטט: עמליה אביטל 2011-03-12 21:38:36

לא, לא, אילן שריף. לא תפטור את עצמך בתגובה כזו. אני "עוקבת" אחריכם הרבה זמן. מכירה את רובכם. מעריכה במידה סבירה את הרצון הטוב שלכם ואת העבודה שאתם מצליחים לעשות. בשנתיים האחרונות אני קוראת ב"הארץ" מכתבים נרגשים של "סטודנט/ית לעבודה סוציאלית" ואני שואלת את עצמי מה זה. אז מה אם הוא או היא סטודנטים לעבודה סוציאלית?זה מקנה להם איזשהו יתרון על פני סטודנט אחר? מה הם עשו כבר בחיים שלהם,חוץ מללכת, סליחה לנסוע לאוניברסיטה באוטו שאבא שלהם קנה להם, שהם כבר מגדירים את עצמם כקבוצה חברתית?בעלת משקל סגולי כלשהו? ואז אחרי זה באה השביתה הזו. שהיא מוצדקת לדעתי. חבל שחבריי למקצוע לא מסוגלים לייצר שביתה כזאת, בנוגע לשכר שהם מקבלים, (פעם הם עשו, אבל אני אז פרשתי),אז השביתה מוצדקת. אם כי כשראיינו את הנציג שלכם הוא אמר שהוא לא דוגמא לשכר. הוא מקבל שכר גבוה. בסדר. וכשרוצים להשוות את השכר אצלכם, בכל המסגרות,אתם לא מסכימים. כי אתם לא רוצים להיות "עובדים סוציאליים". אתם רוצים לטפל. גם עם זה הסכנו. כלומר, התרגלנו והסכמנו. תטפלו. תלמדו תואר שני ואל תעבדו עם אנשים במצוקה חברתית, אלא תשבו כמו הפסיכולוגים בחדר קטן ותטפלו באנשים עם בעיות. אז מה עוד אתם רוצים,ועד מתי. האמפתיה הציבורית נתונה לכם. כולם מדברים על ההקרבה העצמית שלכם, על הרצון הנאצל שלכם ועוד ועוד. הגיע הזמן לחזור לעבודה,אילן. לקבל את הצעת האוצר (לא ששם יושבים צדיקים) ולחזור. שבוע, זה די והותר.

תודה. אבל צריך לשים לב גם לתגובות כמו זו הנוספת.

אנשים רגילים לדברים מהירים.

לתוצאות מהירות.

לאינסטנט.

ושינויים מהותיים לוקחים יותר זמן.

צטט: ורד א. 2011-03-12 20:24:35

צטט: אי.שון 2011-03-12 18:33:59

להמשיך ולא לוותר

 

מסכימה.

רואים. אפילו לא הסברת.

צטט: עמליה אביטל 2011-03-12 20:27:28

אני מתחילה לאבד את הסבלנות והאמפתיה אליכם.

צטט: אי.שון 2011-03-12 18:33:59

להמשיך ולא לוותר

מסכימה.