היה זה מפגש טעון רגש, לאחר שלא התראינו יותר מחודש
פז אחוזת תזזית, כל כך שמחה לקראתי, ליבה פמפם בלהט .
כרעתי על ברכיי כדי לקרב אליה, התלהבותה כמעט הפילה אותי ארצה.
ליטפתי אותה ומוללתי פרוותה בחום.
נתתי לה את כולי, בדמעות התרגשות חונקות .
כלבה עם נשמה נפלאה - ליקקה לי את הידיים והפנים. 
פז לעולם לא תשכח, שארגנתי עבורה לא אחת, ארוחת מלכים בהחבא, מבלי שהבעלים שלה יראה .
הנכדים עמדו מן הצד, פז שייכת להם - הם לא ראו אותה מעולם, נסערת כל כך.
הצדיק בחוכמתו העיר "לטפי גם את הנכדים את לא שמה לב - הם מקנאים" !
"הנכדים לא חסרים אהבה, הכלבה כן" נעצתי בו מבט רושף "וחוץ מזה, יש בנינו קשר מיוחד"
"אולי נאמץ גם אנחנו כלב" הציע הגאון ..
כמעט בלעתי את הזנב של פז מתימהון

"השתגעת !! לא נראה לי שזה ישתלם לך - כלב מסוגל לגזול את כל אהבתי ממך" ... 
אז יאמרו הנכדים - "סבתא לטפי גם את סבא , את לא שמה לב - הוא מקנא" !