כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רשימות והתרשמויות

    0

    על מהימנותם של מבקרי המסעדות למיניהם במרחבי הבלוגוספירה

    3 תגובות   יום שבת, 12/3/11, 20:13

    לא מזמן גילו הדוברים והיחצ"נים של מסעדות, פאבים, בתי קפה וחברות המייצרות ומשווקות מוצרי מזון למיניהם את מבקרי המסעדות ברחבי הבלוגוספירה, כאפיק העשוי להתגלות כמשתלם לפרסום ושיווק מרכולתם האמורה להיות טעימה לחיך.

     הדוברים והיחצ"נים בוודאי שעושים את עבודתם נאמנה ,כאשר הם חפצים לקדם את שמם של בתי האוכל , אך מבקרי המסעדות אניני החיך בעיני עצמם בוודאי שרחוקים מלעשות את עבודתם נאמנה, כאשר הם לא טורחים ליידע את קהל קוראיהם בבלוגים ובפוסטים שלהם, כי הם מוזמנים כל שני וחמישי להינות מהמטעמים ומהתבשילים שרוקחים במסעדות מבלי שהם יתבקשו או יטרחו לשלם על כך, רק בודדים מהבלוגרים מבקרי המסעדות טורחים לציין כגילוי נאות, כי הם הוזמנו למסעדה ולא שילמו על הארוחה.

    מה שמשותף למבקרי המסעדות הכנים יותר והכנים פחות הוא שבפוסטים שלהם הם מעתירים לרוב תשבוחות על המטעמים אותם הם בלסו במסעדות, תוך פרסום בולט של הלוגו והשם של המקום.

    לא יצא לי לקרוא פוסט של מי שמתיימר להיות מבקר מסעדות המבקר את התפריט ממנו הוא נהנה מבלי לשלם כל תמורה .

    מתברר שיותר ויותר בלוגים צצים במרחבים הוירטואלים של האינטרנט של מבקרי מסעדות.

    זה כדאי להיות מוזמן לפחות פעמיים בשבוע למסעדה או בית קפה, מבלי לטרוח לשלם על כך ולכתוב פוסט קצר הרצוף בתשבחות ובתמונות של המאכלים המענגים ממנו נהנה מבקר המסעדות הוירטואלי, מבקרים אלו משלמים למעשה תמורת הארוחות חינם כיד המלך מהם נהנו באמצעות התשבוחות שהם משיבים למסעדה זו.

    ומסקנתי היא להתייחס בערבון מוגבל מאד להמלצותיהם המתלהבות של בלוגרים אלו המכנים עצמם מבקרי מסעדות על המאכלים והמעדנים, המשקאות ויתר הדברים הטובים מהם הם נהנו מבלי לטרוח לשלם, ולראות באנשים אלו  רק כמבטאים אפיק פרסומי נוסף של בתי עסק המגישים דברי אוכל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/3/11 00:33:

      תודה על הפוסט.

      כמי שכותבת כאן ביקורת מסעדות, מזה שנה וחצי, אני מסכימה עם הכתוב כאן וחושבת שהמנהג הזה מגונה.

      חשוב לי לציין שלא זו בלבד שאני מסרבת, באופן, עקרוני, לכל הזמנה שאני מקבלת (הייתה גם אחת מחברת קיטרינג שהציעה לעשות בביתי ארוח לחברי "ללא כל מחויבות מצידך לכתוב עלינו" בטח!!). אני לא הייתי כותבת על מסעדה שהזמינה אותי על חשבונה. ואם כן זה רק אחרי שהייתי מחכה חודש חודשיים וחוזרת אליה על חשבוני.

      כדאי לדעת שמסעדנים רבים החלו להזמין בלוגרים כי הם הבינו שבלוגרים, כמו מבקרים בעיתון, יכולים לרומם ולהרוס מסעדות ולרובם אין שום הבנה באוכל. מסעדן רוצה להתפרנס (גם אני ) וזו זכותו. הוא גם צריך להתאים עצמו לדרישות הצבור כי הציבור, בעיקר כאן, מאד לא נאמן. אדם יכול להיות מרוצה ממסעדה במאות ביקורים אך די בביקור אחד לא מוצלח כדי שיוציא דיבתה של מסעדה. גם לשף מותר שיהיה יום רע. מימי שרתון, מבקרת המסעדות המפורסמת של הניו יורק טיימס, סיפרה לי שהיא מעולם לא כתבה על מסעדה מבלי לבקר בה 3 פעמים תוך שלושה חודשים. הלוואי עלינו תרבות כזו. מצד שני, תקציב המסעדות השנתי שלה בראשית שנות התשעים, עמד על קרוב ל-90000$ לא כולל מוניות. הלוואי על כולם משכורת כזו בעיקר כששער הדולר גבוה

        15/3/11 00:35:

      במילה אחת פשוטה זאת שחיתות.
      שחיתות הקיימת לצערי לא רק בשטח הזה.
      תודה על המידע.

        12/3/11 20:19:
      נגעת בנקודת נכונה וכאובה. קראתי כאן ביקורות מהללות ומשבחות בסופרלטיבים שלא מהעולם הזה על מסעדות שאינן אלא בית תמחוי עלוב, שבדוחק לא הייתי לכלבה שלי לאכול שם.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל