כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    אמירה תנ"כית על מיסחור

    0 תגובות   יום ראשון, 1/4/07, 08:55

    עדי נס בהלנה רובינשטיין.

    לכו לראות.

     

    אבל מה שנגע בי מעבר להשלכות החברתיות העכשויות של מצבים תנ"כיים סיפוריים (עדי נס כותב את "התנ"ך בתמונות" של היום?) היתה התמונה הזו , הראשונה- אברהם ויצחק

     

    כי מעבר לאמירה החברתית של האב ההומלס שלוקח את בנו להעלאה לקורבן, יש כאן את האמצעים. עגלת הסופרמרקט והזבל שבתוכה, עליהם מונח הילד...

    מה מסמל טוב יותר את הערכים הצרכניים שעליהם מובלים הילדים לקורבן...

     

    ובאותו הקשר

    "אדם המביא קורבן מבטא את רצונו להתקרב למימוש מטרה מתוך נכונות לשלם מחיר כלשהו. בכל חברה ובכל תקופה יש קורבנות ויש מטרות הראויות לקורבנות. בשפה העברית-הישראלית מבטאת המלה קורבן בדרך כלל שפיכת דם, ולא תמיד בשמירה על משמעותה המדויקת של המלה. למשל: הביטוי "קורבנות תאונות הדרכים" נראה לי שימוש מוטעה ומטעה בשפה. אנשים משלמים בחייהם לא מבחירה ולא מתוך רצון כלשהו, אלא כמעט אך ורק מתוך פשיעה חברתית ונהיגה פושעת. הנפגעים אינם "קורבנות" וה"מקריבים" אינם אלא רוצחים או פוגעים. אפשר גם לשמוע את השימוש במלה קורבנות ביחס למלחמת הטרור נגד מדינת ישראל, בהתאם להשקפה פוליטית: "קורבנות השלום" / "קורבנות הטרור"."

     

    כמה מדויק...

    מתוך "פרשת השבוע" של בנימין לאו ב"תרבות וספרות" מיום שישי בהארץ

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים