השעה 5:20 מתעוררת עם מועקה בלב

מה קרה בזמן שישנתי? מתחילים להתגבר? התגלה גודל האסון האמיתי?

כמה הרוגים עד כה???

תחושת החוסר אונים שאני מכאן מרחוק, נותר לי אלא לשבת מול המסך ולספוג עוד ועוד מידע ולהבין את מימדי האסון, מוציא מהדעת

כמי שחיה בטוקיו, יודעת שרעידות אדמה הם חלק משגרת היום ולעיתים תכופות היינו מרגישים רעידות אדמה. והמושג "רעידת אדמה" נכנס לאוצר המילים כחלק מהשגרה.

אני זוכרת, שחברים שלי תמיד אמרו שרעידת אדמה גדולה או אסון גדול יגיע... היפנים יודעים שלערך כל 100 שנים יש אסון טבע גדול שהורס, ומכלה ערים שלימות.

עברו יותר מעשר שנים והנה זה קרה. אסון הטבע הגדול בהסטוריה היפנית הגיע.

לחלק היפני שבי קשה להתמודד עם האובדן, ההרס המראות במדינה המדהימה הזו.

האסון הזה כל כך לא מגיע ליפנים האדיבים, הטובים, הנדיבים.

למרות שאני מאד מכירה אותם, את הסדר המופתי, הארגון, היכולת להשתלט על ההרס במהירות שהעולם יכול רק ללמוד...למרות כל זאת עדיין קשה לי, קשה לקבל, קשה להבין וקשה להאמין.

יפן שלי, המעצמה, החזקה הגדולה והעצומה אני בטוחה שתתגברי. קשה לי לראות אותך מדממת

קשה להבין את גודל האסון והאובדן.

אפילו עכשיו, רק יממה אחרי האסון החיים מתחילים לחזור לשגרה. הרכבות עובדות, ומתחילים לעשות סדר בבלגאן.

יפן שלי, את תתגברי, ואפילו מהר ממה שחושבים.

ממשיכה לעקוב מרחוק

http://www.japanknowledge.co.il/blog/?p=487