מה מותרת? מומלצת! ואבוי למי שיתנגד או שאפילו לא יסכים לראות.

כבכל פעם שיש "פיגוע קשה" (מה זה "פיגוע", מה זה "פיגוע קשה" ועוד מושגים - יש לבדוק במילון הישראלי-פוליטיקלי-קורקט המעודכן), צצות כבמטה קסמים על ידי יד זדונית כלשהי "התמונות הקשות", כדי "להראות לעולם" כמובן. עוד קוראים לזה, בשיא הציניות שאפשר להפיק - "לכבד את הנרצחים". אתם מבינים? מראים גופות משוסעות, עם טשטוש-מעליב-אינטילגנציה באזור הפנים, הכל כדי לספק את יצר המציצנות. תרבות הריאליטי כבר אמרנו?

אז למען האמת, לא רק שאני הולך לצאת בחריפות נגד פושעי הריאליטי הללו ונגד כל מה שקשור לתאוות הדם ההרסנית הפורנוגרפית הזאת, אני גם רוצה, אם-כבר-אז-כבר, להתעמת עם המוסכמה השלטת בארצנו מזה זמן רב ועונה לשם "הפורנוגרפיה של השואה".

לא די בכך שילדים בגילאי בית ספר יסודי נחשפים לצילומי נשים בעירום מלא - בתמונות ובוידאו - חומר חובה בכל מוסדות ה"חינוך", דבר שאפשר להעניק להם בשפע על ידי סרטים בהם נשים חשפו את גופן מרצונן. זה מצב הרבה יותר חמור, בו חושפים את החברה (ובכללה ילדים שעוקרים מהם את התום במחי סרט) להליך השפלה של הקרבנות. לא מספיק שהקרבנות נרצחו, עכשיו גם מגלים את קלונם ברבים. מציגים את תמונותיהם במצב שאיש לא היה רוצה שיציגו אותו. הן מי מכם היה מסכים שיציגו לעיני העולם כולו את גרונו המשוסף ואת דמו ניגר מסביב בין חפציו האישיים לבגדיו הקרועים רק כדי שירחמו ויחוסו על כל הסובבים אותו (או אולי כדי שיכעסו על המשספים, אלוהים לבדו יודע...)? האם זה תירוץ נסבל בשביל להתיר את דמם פעם נוספת, בחסות המצלמות הנבזיות (אשרי שיאחז וניתץ את מצלמותיך אל הסלע)?

זוהי תרבות אכזרית, אלימה, מנותקת, פוגענית, מעליבה - המחנכת לקהות חושים ולפגיעה בזולת - הן בצנעתו והן בגופו.

אבל לצד האכזריות של אלה המציגים את תמונות התועבה הללו יש גם לא מעט צביעות - שתי תכונות שמסתדרות זו עם זו - הרי כל אלה שמציגים את הפורנוגרפיה האכזרית הזאת הם כאלה שיצאו בראש כל חוצות נגד פורנוגרפיה "אסורה", דהיינו פורנוגרפיה בה נשים ביזמתן מציגות את גופן לכל דורש. ידברו על "ניצול", על "זילות גוף האשה", על "פגיעה בכל הנשים באשר הן" וכמובן, בלי שום קשר, על ה"סחר בנשים" (איך לא...).

שקרנים - אלה נשים שעשו זאת מיזמתן ומבחירה חופשית. הן רוצות בכך וזכותן המלאה על גופן. מבחינתן זה מכבד ואני מוכן להסכים שזה הרבה יותר מכבד אותן מאשר את האנשים שמציגים את גופותיהם המוכתמות והמרוטשות לראווה.

איזו מין תועבה זאת וכמה חולני יכול להיות המוח בשביל להעלות על הדעת לספק את יצר המציצנות ולצורך כך להציג את תמונות התועבה הללו כ"כבוד לנרצחים"??? נו, באמת... איך בדיוק זה מעניק להם כבוד? על ידי זה שמציגים את גופם במצב מנוול כשדם מסביבו? על ידי כך שמספרים לעולם כמה אנחנו מסכנים וקשה לנו? זה כבוד??? למי בדיוק??? אולי ליצר החולני הזה לראות דם. צימאון לדם...

כן, הנפש של אותם שמפרסמים את התמונות הללו צמאה לדם. הם לא מסוגלים להלחם, לא מסוגלים למנוע את הדם, לא מסוגלים להתקומם בצורה טבעית, אז הם מספקים את היצר ההרסני הזה של הצמאון לדם בדרכים חולניות כמו להציג תמונות של גופות חסרות אונים. מכלים את תאוותם בגופות. נקרופילים.

את התמונות הקשות מהשואה יצרו הנאצים. זוהי עובדה.

אלה לא תמונות שבאו לצורך תיעוד, אלא לצורך תעמולה אנטישמית. הצורך להציג את היהודים בעירומם, בקלונם, במצב של ניוול ובמצב של ערימת גופות היה חלק ממסע התעמולה הדמונית שהם עשו כדי להקל על השמדת היהודים.

ישנן תמונות שיהודים צילמו שם. מעט, אבל מספיק. הן מראות יהודים עולים על העגלה ונוסעים לעבודה על רקע של נוף פסטוראלי. הן מתעדות את חיי היהודים בגטו ובמחנות ההשמדה על אף כל הקשיים. הן מראות מצב אירוני של יהודים היודעים שהם הולכים לקראת מותם בבתי המלאכה ובעוד כל מיני סיטואציות. אף אחת מהן לא מציגה גופות. לא תלויות, לא שוכבות, לא על הגדר ולא על השלג. לא עם בגדים ואין צורך לומר שלא בעירום.

להציג את המתים בקלונם זה דבר בלתי נסבל בעליל. בלתי נסלח ובלתי נסבל וגובל בשיתוף פעולה עם התעמולה הנאצית. כאן אפילו חוק גודווין לא יכול לטשטש את הדברים משום שזוהי תעמולה נאצית פר-אקסלנס. זה מועתק משם בלי שום צנזורה וככה מוצגים הדברים. אין דרך להכחיש או לרכך את זה.

אז מה? מישהו היה רוצה לראות את עצמו או את סבתא שלו או את הילדים שלו מוצגים לראווה בצורה כזו? זה מוצא חן בעיניכם? זה אנושי בעיני מאן דהו?

ואל נא תבואו ותצטדקו על כך שזה משרת מסע תעמולה. תעמולה עבור מי? ונגד מי?

אולי עבור הקוזאקים שנהגו להסתובב בסוף כל פוגרום עם ראש של ילד נעוץ בקצה הכידון שלהם במסע הניצחון המזהיר שלהם נגד יהודים? שמא עבור האמריקאים שהפציצו מהאויר עיר בת 200,000 תושבים בשם קנדהר רק מעצבים על כך שהם לא מצאו את אוסאמה? היו שם, להזכירכם, בנוסף ללוחמים אפגניים, גם נשים וילדים. בכל זאת, עיר. והפיצו משם (כמו מכל מקום אחר בעולם רווי הדמים שלנו) תמונות של ילדים טבוחים. זה הוסיף כבוד למישהו? שירת מטרה כלשהי חוץ מקלונם של המתים?

אני כבר לא מדבר על היסטוריה רחוקה יותר. הרי העולם התקדם מאז המאה ה-19. התעדנו, נעשינו נאורים וסבלנים וכולנו סולדים מרצח בסכין. בשביל זה יש פצצות אטום. (איזה ברברים... עוד רוצחים בסכין!).

אז, רבותי המעודנים והחביבים, אם אתם עדיין רואים באנשים אהובים, קדושים ויקרים אובייקט שאפשר לחלל באמצעות צילומים - תעשו טובה ושמרו ממני מרחק סביר.

כי בשבילי זה חציית קו אדום.

ותודה.

הבהרה: הייתי חובש בזמן הפיגועים, ראיתי חלקי גופות פזורים ברדיוס גדול, הייתי בתאונות, ראיתי מוח על הכביש, אין צורך לתאר לפניכם זוועות שחלפו לנגד עיני. כבוד למתים זה לא. אם יש לכם צורך כה עז להסביר לאחרים באמצעות תמונות זוועה, תעשו את זה לעצמכם. והסכמת המשפחות לא מעניינת אותי במקרים כאלה מפני ששום קרוב בעולם לא יכול להתיר לחלל את כבוד מתו.