פנינה של הצגה.

הסופר הצרפתי ז'ול וורן שהיה חלוץ ספרי המדע הבדיוני כתב ב 1872 את הספר"מסביב העולם בשמונים יום" שנראה כפנטזיה באותם הימים אך כדבר מובן מאליו או מיושן בימינו.עידו ריקלין עיבד וביים את הספר ומגיש לנו הצגה נפלאה בשם"אובססיה"

העיבוד והבימוי מקסימים.ההצגה מלאת ענין,מתח,רגשות,המצאות בימוי מקוריות נפלאות.ריקלין הפך את שחקניו גם לתפאורה,אקרובטים,לוחמי קרבות פנים אל פנים,הודים,סינים ומה לא כיד הדמיון הטובה.דרוש כושר גופני פיזי רב בנוסף לכשרון משחק כדי להשתתף בהצגה זו והתוצאה מעולה ומענינת.

שתי דוגמאות מהשפע המצאות בימוי ותפאורה.תא ברכבת.ארבעה בחורים כמעט שוכבים על הארץ עם רגליים למעלה והנוסעים יושבים על כפות הרגליים כעל כיסא.הם מתנדנדים בקצב נסיעת הרכבת  והתוצאה  נפלאה.

סערה,סירה משחקנים ומים מדליים נזרקים על פרצופי המפליגים.נהדר ואורגינלי.(מיסכנים השחקנים)

משחקם של פספרטו-ניר רווח במבטא הצרפתי יוצא מהכלל,הוא מסור לאדונו,רגשן,צמוד לו.אדונו-פיליאס פוג-ערן מור גנטלמן בריטי אמיתי,דיקן,קר מבחוץ אך נשמה חמה מבפנים.יש לו אובססיה מוזרה לדיקנות(מכאן גם שם המחזה)ובכל זאת הוא מוכן להקריב הכל ואת מטרתו מרוב דאגה למשרתו .הבלש פיקס-עירד רובינשטיין מהסקוטלנד יארד נאמן למשרתו לא מרפה מפוג''כמו כלב משוגע''.כל השלושה טובים מאוד,מגלמים טיפוסים שונים בכשרון רב ותענוג לראות את משחקם.

גם אאודה-מיטל שטרית משחקת ברגש מראה את אהבתה ודאגתה לאיש שהציל אותה ולו חייבת את חייה.

הסיפור אמנם ידוע אך בכל זאת הנה הוא בקיצור נמרץ.

פוג דייקן כרוני מפטר את משרתו כוון שמי הגילוח שהגיש לו היו קרים מהטמפרטורה המקובלת.הוא שוכר את פספרטו-פרוש השם מצרפתית -עובר בכל מקום.פוג מתערב שיכול להקיף את העולם בשמונים יום ויוצא מיד למטרתו ומטרה זו הופכת לאידאה פיקס ולא עוזבת אותו. הוא מתעלם מעובדות עד שהוא מגשים את מטרתו.

בדרך הם עוברים הרפתקאות שונות,בלש החושב אותו לגנב מנסה לעצור אותו ,פוג מציל אישה  משרפה פולחנית ובסופו של דבר מגיעים חזרה ללונדון באיחור אך מיד מתברר שטעו בחישוב הימים כי שכחו שכדור הארץ מורכב מ360 קוי אורך דימיוניים ומעבר מקו לקו מקצר את היום ב 4 דקות לכן הם הגיעו בעצם ביום ה79 ולא איחרו.בשניה האחרונה פוג זוכה בהתערבות לא לפני שמתחתן עם ההודית שהציל.

ההתמדה,האמונה ברעיון,הדבקות במטרה,התעלמות מכוונת מעובדות מסוימות הביאו להגשמה.

לראות או לא לראות: הצגה מומלצת ביותר הן בגלל הבימוי המקורי,הן בגלל המשחק המצויין והן כדי להזכר בסיפור כל כך ידוע.

נכתב על ידי elybikoret , 1/4/2007 08:33