
המשיכה היומיומית בחוטים הקטנים והרגישים הקשיחה אותנו עד שהפכנו לבלתי חדירים כמעט, כן, ואולי לא רק היא אלא התהליך ההתחלתי שלאט לאט... ועכשיו.
אני מצטערת על תגובתי לאותה אישה מבוגרת בצפון דיזינגוף שביקשה, או אולי התחננה שאזמין אותה לכוס קפה. ועד שלא אמצא אותה ואתנצל בפניה ואכפר על מעשיי הרעים אני אדע את זה, וזה ימשיך לכאוב. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה