
כך לאט לאט לבנה אחר לבנה זה הולך ונבנה כל אבן מוצאת את מקומה בין זכרונותיה לחלומה קומה אחר קומה בין עבר לעתיד, למה שעכשיו מן הקיץ אל החורף, דרך הסתיו מעלה מעלה, אל העננים כמו שנבנים כל הבניינים
כך לאט לאט הוא נבנה, הבניין מוחשי וקיים, יציב ואיתן יסודות חזקים, חומרים עמידים הוא עשוי מאמא אחת ושלושה ילדים הוא עשוי משברון לב ומתקווה גדולה הוא עשוי מסוף שהוא גם התחלה הוא קיים בלבי הוא אני, הוא חיי והוא ימשיך לגבוה עד בלי די!
|
*תמר*
בתגובה על זוג נשוי
זוגיות חדשה
בתגובה על התרגעות
גותית
בתגובה על בין עבר לעתיד
עינבוש
בתגובה על מציאות או אשליה
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שרי
על הביקור ועל החיזוקים.
נראה לי שיש לך את זה . !
את עם לב פתוח(ולכן גם נשבר לפעמים)והרבה אהבה יש בך.
בהצלחה אמא ואשה , באהבה בעבודה ובבית עם אהוביך הקטנים. שרי
תודה
את מקסימה
מקווה שנגור על ענן, דלת מול דלת.
ביום, שהבטיחו לי שעד גיל 21 אגיע לירח, ידעתי, שמוכרים לי עוד אויר שניתן לכולם בחינם.
התפתתי. כמובן.
כעת, בשנייה זו ממש, אני שמה את כל הקופה על התוכנית שלך,
ישבתי מול 27 לבנים ולא ממש ידעתי מה לעשות איתם, כעת הבנתי לבנה, מריחה, לבנה, ראשית בסיס יציב, ומעלה מעלה.
עדות - כשאני עפה על גב הציפור לסיור לילי בשמים, קסם, לא אכפת לי לבנות שם יחידת דיור בעתיד אט אט.
אולי נהיה עוד שכנות, יש פיסת שמים לכולם.
לחיי גורדי שחקים, שיצחקו, לנגיעת אצבעותינו, בצדי בטנם.
כוכב.
(מקווה שיש במלאי, מקסימום בלבנה הבאה).