כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בין הבדים

    0

    קטעים מתוך שיחה שהתקיימה על הקיר של קבוצת "ואהבת" בפייסבוק

    62 תגובות   יום ראשון, 13/3/11, 22:53

    ''
    חוות-החיות/ג'ורג' אורוול

      

    Galila Wengrov מי הוא "קיצוני"? איך צומחת תכונת-הקיצוניות? וכיצד לנהוג עם "קיצונים"?

      

    Neri Bar-ON הקיצוניות היא מידה טבעית. אדם קיצוני חווה את העולם דרך פריזמה צרה של אמת אחת. והוא היודע אותה. לקיצוני אין נכונות להתפשר. אין נכונות להתבונן על המציאות בעיניים אחרות מאלו שלו. הוא מאמין שיש לממש את הפתרון שלו. האחרים, או שטועים, כי אינם רואים את העולם כמוהו, או שמשקרים, כי הם לא מכירים באמת שלו.

      

    Galila Wengrov נרי, מה נמצא שם, באישיותו, או במהלך חייו של הקיצוני, שמפריע לו להביט על מידת-האמצע?

      

    Nei Bar-On בתקופת הילדות יש שלב בו מתהווה האגו.  הילד/ה נוטה לדחות את הסביבה, ולהגדיר את עצמו. זאת חוויה מכוננת המשפיעה על האישיות בעתיד, ועל הזהות-העצמית. ללא שלב הקיצוניות, הילד לא יוכל להבדיל עצמו מהסביבה.

      

    Galila Wengrov  איך נראים המתונים בעיני הקיצוני? ואיך עלינו לנהוג, כ"מתונים", עם ה"קיצוניים"?

      

    RonArazi כוונת הקיצוני נובעת מאמונה בדרכו. יתכן מצב של מתון-קיצוני!!!

      

    Galila Wengrov@Neri Bar-On  (התשובה לשאלתך הראשונה - כאן למעלה). 

    לגבי השאלה השניה: איך עלינו לנהוג ? התשובה ברורה. עלינו לנהוג כמתונים, ולדאוג לטובתם של הקיצונים במציאות שאנחנו יוצרים. בניגוד לקיצונים, שיעדיפו לשלוח אותנו לחינוך מחדש. כקבוצה מתונה נפתח את הדלת לכולם, אבל נבקש מהאנשים לפעול באופן שמכבד גם את מי שלא חושב כמותם.

      

    Aya Evron אני לא חושבת שתפסנו עדין מהי קיצוניות. גם אנחנו קיצוניים. ה"קיצוניות" שלנו היא ה"מתינות". גם אם נפתח את הדלת לכולם נשאר ב"קיצוניות" שלנו. נמשיך להאמין ב"מתינות" הזו בקיצוניות. מישהו יכול לשכנע אותנו שהמתינות היא לא נכונה? - לא נראה לי סביר. אולי נקשיב אבל לא נסכים. אם מה שהוא מאמין בו לא כולל את הסעיף של "להקשיב ולכבד את האחר", נגדיר אותו קיצוני.

      

    Aya Evron@Neri Bar-On לכן הצעתי להגדיר קיצוניות בחוסר פתיחות לדרך האמצע. לכל אחד מאיתנו יש קצוות שאינו מוכן להתפשר עליהם. אני חושב שאנחנו צריכים להימנע מלתקוף את הקיצונים. עלינו לשמור על המרכז והפתיחות לאחר, גם כשתפיסת-עולמו רחוקה משלנו. את צודקת לגבי  "קיצונים במתינות". עלינו להימנע מהתנהגות קיצונית. עלינו להיות מוכנים להציב גבולות התנהגותיות בינינו. חלק מהמתינות היא גם ההתחשבות במצבו של האחר, לא רק שלילת הקיצוניות באה לידי ביטוי במתינות.

      

    Evron Aya אוקיי, עכשיו הבנתי מה הכוונה כאן בקיצוניות ובמתינות. בוביק, לשאלתך, אני חושבת שהמתון, (שמחזיק באותן הדעות הפוליטיות של הקיצוני) יראה לקיצוני כאדם נבון אשר מבזבז את זמנו בשיחה עם אנשים שמבלבלים את המוח. המתון (שמחזיק בדעות פוליטיות שונות משל הקיצוני) יראה לקיצוני, (במידה ויקלע איתו לשיחה בטעות), כאדם שפשוט לא מבין את המצב כפי שהוא.  הקיצוני אולי יסביר לו את המציאות, אבל בצורה של הרצאה פרונטאלית.

      

    Galia Wengrov  יפה, אחרי שהבנו את הקיצוני והמתון, עלינו לזכור ששתי התכונות הללו מצויות בכולנו, במידה זו או אחרת. לכן, אנו נדרשים להיות סובלניים כלפי עצמנו ובודאי כלפי זולתנו.

      

     Yair Zilberman איזה דיון מקסים! המתינות היא משהו שצריך לעבוד בשבילו. אם אני פשוט מחליט שאני מתון אז יתכן שאני קיצוני.

     

     

    לפני 2 שעות · אהבתי . לא אוהב · אדם אחד

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (62)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/4/11 17:52:
      תודה. מניסיוני הקט אציין כי בעיני הקיצוני כל מי שאינו חושב כמוהו הוא קיצוני. בכלל זה מי שנתפס בעיני אחרים ובעיני עצמו כמתון. יש להבדיל בין "מתינות" (המזוהה כבחירה בדרך אמצע, בפשרה, בפרגמטיות) לבין היכולת להבין ולקבל שיש דרכים ואפשרויות לגיטימיות אחרות מזו שלך.
        16/4/11 23:45:
      דיון ברוח כל כך אחרת. מעניין. מסתבר שאפשר גם בלי צהוב.
        28/3/11 19:14:
      שני ניגודים שמתקייים באמת כנראה בכולנו בתיבול זה או אחר. יורם פרקט
        28/3/11 08:33:

      פרומותאוס,

       

      מה אתה חושב ההגדים צריכים להיות?

       

      העקרון המוסרי של מתינות, הכרה שכולנו חלק מאותו שלם גדול ומכיל של האנושות?

       

       

      צטט: פרומיתאוס 2011-03-27 19:21:47

      סקרנות אינטואיטיבית הובילה אותי לכאן, פוסט מענין. בשלב כלשהו, צריך לצרף לנושא איזה מימד מטאפיסי, למשל היגדים מתורת המוסר או התלות של העמדה הקיצונית בשאלות של ערכים
        27/3/11 19:21:
      סקרנות אינטואיטיבית הובילה אותי לכאן, פוסט מענין. בשלב כלשהו, צריך לצרף לנושא איזה מימד מטאפיסי, למשל היגדים מתורת המוסר או התלות של העמדה הקיצונית בשאלות של ערכים
        15/3/11 22:02:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2011-03-15 21:51:38

      פוסט מרתק, גלילה יקרה תודה לך:)

       --------------------------------

      תודה רבה ליאורה

      תענוג למצוא אותך כאן

        15/3/11 22:00:

      צטט: צפונית אחת 2011-03-15 20:28:25

      דיאלוג מעניין ביותר גה... וללא ספק מתינות מובילה למקום טוב.. (-:

      ------------------------

      תודה יקירתי החמודה

       

        15/3/11 21:59:

      צטט: נגיס 2011-03-14 23:36:10

      עצבן יקר,

      ביטאת את מחשבותי בצורה בהירה באופן קיצוני.

      רוב תודות!

       

      צטט: עצבן 2011-03-14 19:08:50

      נגיס

      גם אני מסכימה עם עצבן,

      אם תבקרי כאן שוב, מוזמנת להציץ בתגובתי לו

       

       

        15/3/11 21:57:

      צטט: עצבן 2011-03-14 19:08:50

      עוד פעם עם הקיצוניות???
      למה אי אפשר להתעמת עם דעה של אדם בלי להכניס אותו לאיזה מסגרת שוללת?

      יש טעם בדבריך, עצבן, ועלי לחשוב עוד לפני שאגיב בעניין זה. 
      בהבט ההנדסי קיצוני הוא מי שדעתו מרוחקת מדעת הרוב.לא זו ההגדרה בפוסט. הקיצוני בדיון כאן מוגדר כאדם שרואה את העולם מנקודת מבט צרה שאיננה מתיחסת למורכבות המציאות. הבה נזכר בכמה קיצונים בהיסטוריה - אברהם אבינו שדגל במונתאיזם בתקופה בה הכל היו פאגנים (ואולי לכן נאלץ לנטוש את מולדתו?) מתאים להגדרתנו? או ההפך המוחלט ממנה?. גלילאו גלילי שהאמין בקיצוניותו שכדור הארץ נע סביב השמש בתקופה בה לכולם היה שההפך הוא הנכון. כנ"ל כך אפשר להמשיך ולטבל בקיצונים שונים כמו מתנגדי הסחר בעבדים באנגליה, מתנגדי ביטול האפרטהייד בדרום אפריקה.דוקא בדר"אפ, היתה מעורבות מסיבית של ד"ר דון בק, מי שפיתח את רעיון הראיה המערכתית והאינטגראלית.  די להיזכר שמי שהאמין שיש עם פלסטיני נחשב קיצוני בשנות השבעים, ומי שהאמין בפתרון שתי מדינות נחשב לקיצוני בשנות השמונים וכו'.

      עצבן, אתה מערבב בין אדם שהוא פורץ-דרך, לבין קיצוני. כל האישיויות שהזכרת כאן הם אנשים בעלי-חזון שידעו לבחון מציאות מורכבת ומצאו לה פתרון.


      גם מי שמאמין באמת אחת אינו בהכרח קיצוני. כידוע כל הדתות המונותיאסטיות שואבות את עיקר האמונה מאמת אחת (קיומו של האל) וכל השאר נובע מאמת זו.

      שוב, בדוק את ההגדרה שלנו.


      קיטלוג אדם כקיצוני הוא גם תלוי חיברות. ה"קיצוני" בחברה החרדית הוא טיפוס אחר לגמרי מ"הקיצוני" בחברה החילונית שהוא "קיצוני" אחר לגמרי בקרב ערביי ישראל וכו'.
      יש רק משותף אחד לכל אותם המוגדרים כקיצוניים - הם זכו לביטוי הזה כאקט של דה-לגיטימציה. מרגע שזכו להיות קיצונים שוב אין צורך להתעמת עם עמדתם - משום שניתן לפסול אותם בקלות מחמת "קיצוניותם".

      לא מדויק, עצבן. אם תעיין בדיון תראה שאנחנו מתיחסים לקיצוניות כאל תכונה טבעית הנמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו. מכאן כשהיא באה לידי ביטוי אנו נדרשים לסובלנות. יענו, להכיל את ביטוי התכונה אצל האחר, כפי שאנו מכילים את זו שלנו.  
      לכן ההתעסקות במי קיצוני היא לחלוטין לא מעשה של קבלה וכיבוד האחר.

       מקווה שהבהרתי את עמדתנו.

      תודה על התגובה

      וערב נעים

        15/3/11 21:51:
      פוסט מרתק, גלילה יקרה תודה לך:)
        15/3/11 20:28:
      דיאלוג מעניין ביותר גה... וללא ספק מתינות מובילה למקום טוב.. (-:
        15/3/11 01:11:

      צטט: פקה-פקה 2011-03-14 19:00:54

      קראתי בעניין רב. מצויין שהבאת את זה לפה גלילה. פגע לי בול בפוני.
      ----------------------------
      תודה פקונת
      השקעת בפן היום?

       

        15/3/11 01:05:

      צטט: ספרותית 2011-03-14 17:35:30

      הקיצוני הוא אדם שנתון בתוך אידאולוגיה ומעבד את המציאות לאידאולוגיה שהיא עצמה מסרבת להכיר את הרב גוניות שבמציאות. לפעמים הנסיבות הופכות גם אדם שהוא בדרך כלל מתון לקיצוני. הבעיה הגדולה היא היסחפות לא מובחנת,שמעמידה ערכים לפני הקיום האנושי הריאלי ומרשה לעצמה בשל ערך לקחת את החיים עצמם.לו בני האדם היו שמים גבול והגבול היה איסור פגיעה מוחלטת בפיזיות ובזכות המחשבה של הזולת,וגם בזכותנו להעביר ביקורת ועם זאת לדעת ולהבין שיש בני אדם שונים,אמונות שונות ודעות שונות,שיכולות לחיות בצוותא,אם נשכיל להתבונן להרבה כיוונים,להאזין למציאות ולא רק לרחשי הלב מתוך ניסיון להבין ולא רק לשפוט,אזי אם היינו מסוגלים לכל אלה,היינו יכולים להתמתן,אפילו בתנאי החיים הסוערים שלנו כאן. ולמרות מה שאמרתי חובה לזהות סכנות ולעשות כל שניתן למנוע אותן,ואם הסכנות אמיתיות,לא תמיד דרושה במקרים כאלה המתינות.
      ---------------------------------------
      שלום ספרותית
      בטאת בתמציתיות את הגישה של קבוצת "ואהבת"
      אנו מנסים לעשות עוד צעד מעבר למה שכתבת כאן, והוא: יצירת חיבור אנושי בין קבוצות שונות.
      כי אנו מאמינים שחיבור של רבים הכרחי למען עשיה רחבה.
      תודה רבה לך
      וברוכה הבאה


        14/3/11 23:36:

      עצבן יקר,

      ביטאת את מחשבותי בצורה בהירה באופן קיצוני.

      רוב תודות!

       

      צטט: עצבן 2011-03-14 19:08:50

      עוד פעם עם הקיצוניות???
      למה אי אפשר להתעמת עם דעה של אדם בלי להכניס אותו לאיזה מסגרת שוללת?


      בהבט ההנדסי קיצוני הוא מי שדעתו מרוחקת מדעת הרוב. הבה נזכר בכמה קיצונים בהיסטוריה - אברהם אבינו שדגל במונתאיזם בתקופה בה הכל היו פאגנים (ואולי לכן נאלץ לנטוש את מולדתו?). גלילאו גלילי שהאמין בקיצוניותו שכדור הארץ נע סביב השמש בתקופה בה לכולם היה שההפך הוא הנכון. כך אפשר להמשיך ולטבל בקיצונים שונים כמו מתנגדי הסחר בעבדים באנגליה, מתנגדי ביטול האפרטהייד בדרום אפריקה. די להיזכר שמי שהאמין שיש עם פלסטיני נחשב קיצוני בשנות השבעים, ומי שהאמין בפתרון שתי מדינות נחשב לקיצוני בשנות השמונים וכו'.


      גם מי שמאמין באמת אחת אינו בהכרח קיצוני. כידוע כל הדתות המונותיאסטיות שואבות את עיקר האמונה מאמת אחת (קיומו של האל) וכל השאר נובע מאמת זו.


      קיטלוג אדם כקיצוני הוא גם תלוי חיברות. ה"קיצוני" בחברה החרדית הוא טיפוס אחר לגמרי מ"הקיצוני" בחברה החילונית שהוא "קיצוני" אחר לגמרי בקרב ערביי ישראל וכו'.
      יש רק משותף אחד לכל אותם המוגדרים כקיצוניים - הם זכו לביטוי הזה כאקט של דה-לגיטימציה. מרגע שזכו להיות קיצונים שוב אין צורך להתעמת עם עמדתם - משום שניתן לפסול אותם בקלות מחמת "קיצוניותם".


      לכן ההתעסקות במי קיצוני היא לחלוטין לא מעשה של קבלה וכיבוד האחר.

       

        14/3/11 23:18:

      אפשר גם לראות את הקיצוני כמי שלא מוכן להתפשר.

      הקיצוני יכול להקשיב לדעה מהקצה השני של הסקאלה אבל לא יזוז מעמדתו כהוא זה. לא ינקוט בצעד מקרב אל מי שנמצא לעומתו בצד השני.

      שיח ביו קיצוניים הוא שיח חרשים אלה אם שני הצדדים מוכנים לצעדים האחד כלפי השני.

        14/3/11 21:08:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 14:01:39

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 13:32:33

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 11:45:54

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 11:08:50

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 09:56:18

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

      גלילוש, הקיצוניות, מכל סוג, ימין שמאל או אמצע, "יודעת הכל יותר טוב מכולם"!

      -----------------------------------

      אני לא חושבת שאני יודעת טוב ממשהו

      "ואהבת לרעך כמוך" מדבר אלי.  

      ==================

      גלילה, אם קיצוני כל שהו, לא משנה היכן הוא ממוקם, יתעמק במשמעות העמוקה של מטבע הלשון "ואהבת לרעך כמוך" אין סיכוי שהוא יאהב זאת.

       


      ק במשמעות האמיתית של מטבע לשון סו

       

       

        14/3/11 20:14:

      עצבן שלום לך,

       

      הגישה הבסיסית שיש קיצוניות בכולנו, חלקה נרכשת מהתהליכים ההתפתחותיים שלנו בה אנחנו יוצרים מופרדות בין האגו והסביבה, אחרי נרכשים מתוך הקצה של גישה של אמת אחת (כמו הרבה אמונות מונותאיסטיות שמאמינו בספר בו מנוסחת האמת במלואה). בסופו לש דבר המידה מוכרת ונמצאת אצל כל אחד. אנחנו מנסים לברר את הגבולות בהם הנטיה להקצין הופכת לקושי מבחינת עשייה משותפת. האם עם כל אחד אתה רוצה ליצור משהו או שאתה מחפש תכונות מסויימות בפרטנר שלך?

       

      המטרה אינה עימות, המטרה היא שיתוף פעולה ויצירה משותפת. בשביל לעשות דברים ביחד אנחנו צריכים אמון אחד בשני ויכולת לפתור בעיות שעולות. 

       

      גלילאו גלילי לא היה קיצוני כלכך והעדיף להישמע לאנשי האינקויזיציה של תקופתו. האינקויזיציה היא דוגמה לגוף קיצוני. בקשר לאברהם אבינו, הסיפור מורכב יותר אבל אפשר לציין ש"קיצוניות" נדרשת בתנאים מסויימים, כך שהעניין הוא איך למצוא שותפים כשכולנו במידה כזו או אחרת נוטים לקיצוניות.

       

      אם נתבונן באירוע הקשה של המפשחה שנרצחה נראה שמי שעשו את המעשה היו קיצונים פלסטינים, כאלה שקיצוניותם הצדיקה עבורם רצח של משפחה וילדים אך נוכל גם לראות תגובות קיצוניות בישראל כשאנשים פנו לפעילויות של תג-מחיר וחיפשו נקמה. 

       

      את הקיצוני בכל מקרה איננו בוחנים על פי דעותיו. אדם מתון יכול להיות ימני או שמאלי בעד מדינה אחת ערבית או יהודית וגם תומך של שתי מדינות. ההבדל הוא איך אדם מתון יגש לפתרון והאם הקיצונים לא יתקפו את המתונים ככאלה שאינם מספיק "שמאלנים" או "ימנים".

       

      הבעיה היא שאת הקונפליקט והאלימות דוחפים הקיצונים באופן ישיר ועקיף. הכח שלהם מושג על ידי התקפה והחלשה של מתונים תוך כדי לקיחת בעלות על האידאולוגיה. כך שמתונים רבים שחושבים שהתנחלויות הם חשובות לעם ישראל ושליחות חשובה נחשבים על ידי אחרים כ"נערי גבעות" כי הקול החזק הוא של נערי גבעות והקיצונים השמאלנים לא מבחינים בין מתנחל למתנחל. הדינמיקה הזאת מחלישה את הכוחות שיכולים למצוא פתרונות מורכבים לבעיות שעולות מהקונפליקט ולכן חשובה ההבחנה בקיצוניות ומציאת המידה הנכונה למה שאנחנו עושים.

       

       

       

      צטט: עצבן 2011-03-14 19:08:50

      עוד פעם עם הקיצוניות???
      למה אי אפשר להתעמת עם דעה של אדם בלי להכניס אותו לאיזה מסגרת שוללת?


      בהבט ההנדסי קיצוני הוא מי שדעתו מרוחקת מדעת הרוב. הבה נזכר בכמה קיצונים בהיסטוריה - אברהם אבינו שדגל במונתאיזם בתקופה בה הכל היו פאגנים (ואולי לכן נאלץ לנטוש את מולדתו?). גלילאו גלילי שהאמין בקיצוניותו שכדור הארץ נע סביב השמש בתקופה בה לכולם היה שההפך הוא הנכון. כך אפשר להמשיך ולטבל בקיצונים שונים כמו מתנגדי הסחר בעבדים באנגליה, מתנגדי ביטול האפרטהייד בדרום אפריקה. די להיזכר שמי שהאמין שיש עם פלסטיני נחשב קיצוני בשנות השבעים, ומי שהאמין בפתרון שתי מדינות נחשב לקיצוני בשנות השמונים וכו'.


      גם מי שמאמין באמת אחת אינו בהכרח קיצוני. כידוע כל הדתות המונותיאסטיות שואבות את עיקר האמונה מאמת אחת (קיומו של האל) וכל השאר נובע מאמת זו.


      קיטלוג אדם כקיצוני הוא גם תלוי חיברות. ה"קיצוני" בחברה החרדית הוא טיפוס אחר לגמרי מ"הקיצוני" בחברה החילונית שהוא "קיצוני" אחר לגמרי בקרב ערביי ישראל וכו'.
      יש רק משותף אחד לכל אותם המוגדרים כקיצוניים - הם זכו לביטוי הזה כאקט של דה-לגיטימציה. מרגע שזכו להיות קיצונים שוב אין צורך להתעמת עם עמדתם - משום שניתן לפסול אותם בקלות מחמת "קיצוניותם".


      לכן ההתעסקות במי קיצוני היא לחלוטין לא מעשה של קבלה וכיבוד האחר.

       

        14/3/11 19:08:

      עוד פעם עם הקיצוניות???
      למה אי אפשר להתעמת עם דעה של אדם בלי להכניס אותו לאיזה מסגרת שוללת?


      בהבט ההנדסי קיצוני הוא מי שדעתו מרוחקת מדעת הרוב. הבה נזכר בכמה קיצונים בהיסטוריה - אברהם אבינו שדגל במונתאיזם בתקופה בה הכל היו פאגנים (ואולי לכן נאלץ לנטוש את מולדתו?). גלילאו גלילי שהאמין בקיצוניותו שכדור הארץ נע סביב השמש בתקופה בה לכולם היה שההפך הוא הנכון. כך אפשר להמשיך ולטבל בקיצונים שונים כמו מתנגדי הסחר בעבדים באנגליה, מתנגדי ביטול האפרטהייד בדרום אפריקה. די להיזכר שמי שהאמין שיש עם פלסטיני נחשב קיצוני בשנות השבעים, ומי שהאמין בפתרון שתי מדינות נחשב לקיצוני בשנות השמונים וכו'.


      גם מי שמאמין באמת אחת אינו בהכרח קיצוני. כידוע כל הדתות המונותיאסטיות שואבות את עיקר האמונה מאמת אחת (קיומו של האל) וכל השאר נובע מאמת זו.


      קיטלוג אדם כקיצוני הוא גם תלוי חיברות. ה"קיצוני" בחברה החרדית הוא טיפוס אחר לגמרי מ"הקיצוני" בחברה החילונית שהוא "קיצוני" אחר לגמרי בקרב ערביי ישראל וכו'.
      יש רק משותף אחד לכל אותם המוגדרים כקיצוניים - הם זכו לביטוי הזה כאקט של דה-לגיטימציה. מרגע שזכו להיות קיצונים שוב אין צורך להתעמת עם עמדתם - משום שניתן לפסול אותם בקלות מחמת "קיצוניותם".


      לכן ההתעסקות במי קיצוני היא לחלוטין לא מעשה של קבלה וכיבוד האחר.

        14/3/11 19:00:
      קראתי בעניין רב. מצויין שהבאת את זה לפה גלילה. פגע לי בול בפוני.
        14/3/11 17:35:
      הקיצוני הוא אדם שנתון בתוך אידאולוגיה ומעבד את המציאות לאידאולוגיה שהיא עצמה מסרבת להכיר את הרב גוניות שבמציאות. לפעמים הנסיבות הופכות גם אדם שהוא בדרך כלל מתון לקיצוני. הבעיה הגדולה היא היסחפות לא מובחנת,שמעמידה ערכים לפני הקיום האנושי הריאלי ומרשה לעצמה בשל ערך לקחת את החיים עצמם.לו בני האדם היו שמים גבול והגבול היה איסור פגיעה מוחלטת בפיזיות ובזכות המחשבה של הזולת,וגם בזכותנו להעביר ביקורת ועם זאת לדעת ולהבין שיש בני אדם שונים,אמונות שונות ודעות שונות,שיכולות לחיות בצוותא,אם נשכיל להתבונן להרבה כיוונים,להאזין למציאות ולא רק לרחשי הלב מתוך ניסיון להבין ולא רק לשפוט,אזי אם היינו מסוגלים לכל אלה,היינו יכולים להתמתן,אפילו בתנאי החיים הסוערים שלנו כאן. ולמרות מה שאמרתי חובה לזהות סכנות ולעשות כל שניתן למנוע אותן,ואם הסכנות אמיתיות,לא תמיד דרושה במקרים כאלה המתינות.
        14/3/11 15:15:

      צxxx

       

      מגיני הזכויות ולוחמי השוייון

      לא צריך להתנצל, אני מסכים איתך שיש קיצונים בשמאל ובימין ואין לי ספק שאני מגלה קיצוניות אצל מגיני הזכויות ולוחמי השוייון.

       

      מה זו דרך האמצע?.מי קובע היכן היא ממוקמת ולאיזה כיוון היא מוליכה?

           מכאן

      שביל הזהב או דרך האמצע, הם מושגים בתורת המידות המזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"םומושפעים מהגותו של הפילוסוף היווני בן המאה ה-4 לפנה"סאריסטו, (המידות, ד' ה', ב' ח'). 

       מושגים אלה הם חלק משיטה לשיפור תכונות הנפש ומוסריות האדם. ייחודה של שיטה זו הוא בפשטותה, והיא מובאת כחלק ממכלול תפיסתו של הרמב"ם על אודות מהות הנפש בפרק הרביעי של הקדמתו לפירוש מסכת אבות במשנה (פירוש זה הוא אחד מכתביו המוקדמים של הרמב"ם; ההקדמה למסכת אבות ידועה גם בכינויה "שמונה פרקים").

       

      תיוג לקיצוני וממול מתון

      ההבחנה במחנות קיימת כל הזמן, זיהוי האלמנט הקיצוני מול המתון מסמן בתוך הקבוצה אנשים עם מידות שונות שהיחסים ביניהם בדרך כלל מוסתרים. הקיצונים תוקפים את המתונים שהם "לא מספיק" נאמנים לאידאולוגיה וכפי שאנחנו רואים במקרה האחרון של הרצח באיתמר ניכר שהקולות שאנחנו שומעים הם בעיקר הקיצונים אלו שרצחו כי הם מצאו בעמדתם הקיצונית הצדקה לרצח או אלו שהנקמו ופעלו לתג-מחיר בפגיעה בפלסטינים. הגישות המתונות לא נשמעות ואני חושב שזה חבל. כי למשל ממשלת ישראל יכלה לפעול באופן מתון ולא להפוך את הרצח של המשפחה כמשהו שהממשלה חייבת להגיב בהצהרה על בנייה בהתנחלויות, כי כך  הם משחקים לידיהם של הקיצונים.

       

       

       

       


      צטט: צxxx 2011-03-14 12:42:29

      צר לי,אבל לטעמי ענין ההגדרות לא בדיוק קולע.

      "אדם קיצוני חווה את העולם דרך פריזמה צרה של אמת אחת. והוא היודע אותה. לקיצוני אין נכונות להתפשר. אין נכונות להתבונן על המציאות בעיניים אחרות מאלו שלו. הוא מאמין שיש לממש את הפתרון שלו. האחרים, או שטועים, כי אינם רואים את העולם כמוהו, או שמשקרים, כי הם לא מכירים באמת שלו."


      האמנם?

      האם כולם נולדו לדעה מוגדרת מראש? האם אין ולא יכולה להיות תנועה מחויה אחת המוליכה לעמדה אחרת.

      הנכונות להתפשר??  הארגונים ה"מרכזיים", מגיני הזכויות ולוחמי השוייון, גם הם אינם מוכנים להתפשר על דבר מעקרונותיהם,האם הם יוגדרו לפתע כקיצוניים?

      מה זו המציאות בעיניים? האם באמת מה שחושבים? או האם זו עמדה מפוזיציה, רעיונית,או כתוצאה מתמיכה בגופים 

      להם אג'נדה וכוונות נסתרות אחרות ?

      מה זו דרך האמצע?.מי קובע היכן היא ממוקמת ולאיזה כיוון היא מוליכה?

      אני חושב שתיוג לקיצוני וממול מתון , יוצר מראש אנטוגניזם לפחות של שני "מחנות"(אם לא יותר ) שקשה לגשר  ביניהם.

       

       

        14/3/11 14:01:

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 13:32:33

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 11:45:54

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 11:08:50

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 09:56:18

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

      גלילוש, הקיצוניות, מכל סוג, ימין שמאל או אמצע, "יודעת הכל יותר טוב מכולם"!

      -----------------------------------

      אני לא חושבת שאני יודעת טוב ממשהו

      "ואהבת לרעך כמוך" מדבר אלי.  

       

       

        14/3/11 13:40:

      צטט: מור אופיר 2011-03-14 12:52:38

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 11:42:33

       

      ---------------------------------- 

      בוביק

      ההגדרה "קיצוני" או "מתון" היא נקודת השקפה חד צדדית

      מסכימה איתך. וכפי שנרי כבת בפוסט, אדם יכול להיות קיצוני במישור אחד ומתון במישור אחר.

       

      ראיית העולם שלי היא שאין דבר כזה טוב או רע אלא גם וגם

      כל דבר הוא טוב-רע, נכון-לאנכון, אמת-שקר..

      הכל תלוי מאיפה מתבוננים

      אני חושבת שאין לנו ברירה אלא להציב לעצמנו גבולות מוסר.

      יש מקרים קיצוניים שאינני רוצה לראות את ה"טוב" שבהם. הם לא מוסריים בעליל. (דוגמא קיצונית היא רצח).

       

      שהרי נקודות הסטוריות קיצוניות כגון שואת-עם ולחילופין נחיתת האדם על הירח

      מתקיימות בזכות התגברותם של הקיצוניים ושתיקתם של המתונים

      שהרי בשני המקרים דרושה פעולה קיצונית (לטוב ולרע)

       שואת-עם, קשורה בעיני, לדוגמא שנתתי בסוגריים למעלה).

      נחיתת האדם על הירח היא דוגמא מעולה להתלהבות וליוזמה. חשבת פעם כמה מרכיבים נלקחים בחשבון כדי לבצע המראה לחלל? שלא לדבר על הנחיתה המדויקת על הירח. יש הבדל בין יוזמה ודבקות במשימה לבין התנהלות קיצונית שמבוססת על ראית-מציאות-צרה מאוד.

      כך ש קיצוני או מתון הוא נקודת השקפה בלבד

       אני חושבת שמדובר כאן בנקודות מבט שונות בתכלית. המתון רואה את המציאות על כל מרכיביה והקיצוני רואה אותה נטולת-מורכבות.

      נקודת המפתח בדיון, לדעתי היא מידת ההשפעה ולא ההגדרה של קיצוני או מתון

      שתיקת המתונים מובילה לעלייתם של הקיצוניים ולהיפך

       הדיון כאן צריך להתמקד בתכונה, בדעה. לא באדם, שהרי כולנו סובלים מתכונות קיצוניות ומתונות.

      כך אני רואה את פני הדברים

      סחתיין על הדיון ועל מעשייך :-)

      -----------------------------------------

       

      יום טוב בוביק

      שיהיה על מי מנוחות

      גם לך נשמה.

       

       

       

       

        14/3/11 13:32:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 11:45:54

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 11:08:50

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 09:56:18

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

      לאה יקרה

      נדמה לי ש"מתון קיצוני" הוא מי שמסוגל, בעת הקשבה לאחר, לומר לעצמו: אני לא יודע דבר. כלומר, להקשיב בראש נקי מדעתנות. מה דעתך?

      =======================

      גלילה, ממש לא. הקיצוניות מצטיינת בחוסר סובלנות, כל אחד וחוסר הסובלנות שלו.

      ------------------------------

      לאה'לה

      לא בטוחה שהבנתי את הקשר בין תגובתי לתגובתך.

       

      =====================================

      גלילוש, הקיצוניות, מכל סוג, ימין שמאל או אמצע, "יודעת הכל יותר טוב מכולם"!

       

       

        14/3/11 13:22:

      צטט: צxxx 2011-03-14 12:44:44

      צטט: צxxx 2011-03-14 12:42:29

      צר לי,אבל לטעמי ענין ההגדרות לא בדיוק קולע.

      "אדם קיצוני חווה את העולם דרך פריזמה צרה של אמת אחת. והוא היודע אותה. לקיצוני אין נכונות להתפשר. אין נכונות להתבונן על המציאות בעיניים אחרות מאלו שלו. הוא מאמין שיש לממש את הפתרון שלו. האחרים, או שטועים, כי אינם רואים את העולם כמוהו, או שמשקרים, כי הם לא מכירים באמת שלו."


      האמנם?

      האם כולם נולדו לדעה מוגדרת מראש? האם אין ולא יכולה להיות תנועה מחויה אחת המוליכה לעמדה אחרת.

      הנכונות להתפשר??  הארגונים ה"מרכזיים", מגיני הזכויות ולוחמי השוייון, גם הם אינם מוכנים להתפשר על דבר מעקרונותיהם,האם הם יוגדרו לפתע כקיצוניים?

      מה זו המציאות בעיניים? האם באמת מה שחושבים? או האם זו עמדה מפוזיציה, רעיונית,או כתוצאה מתמיכה בגופים 

      להם אג'נדה וכוונות נסתרות אחרות ?

      מה זו דרך האמצע?.מי קובע היכן היא ממוקמת ולאיזה כיוון היא מוליכה?

      אני חושב שתיוג לקיצוני וממול מתון , יוצר מראש אנטוגניזם לפחות של שני "מחנות"(אם לא יותר ) שקשה לגשר  ביניהם.

       ------------------------------------

      היי צבי

      כשאתה מדבר על ארגון - אנחנו בבעיה. הטענה שלי היא שבכל אחד מאיתנו יש חלקים-קיצוניים, על אחת כמה וכמה שבארגון המורכב מאנשים רבים יהיו קיצוניים.

      דרך האמצע היא דרך המבינה שאין איש בסביבה שיכול לאחוז באמת-המוחלטת. או בצדק-המוחלט. זו דרך שלא מפאשרת ראיה חד-צדדית. זו דרך לא פשוטה. זו דרך שמסוגלת לראות את הצדק שבכל קבוצה.

      ברגע שאני יכולה לראות את הצדק שבהתנהלות הקיצונית - ההתנהלות שלי מתמתנת. זה לא אומר שהפכתי לדתיה, או ימנית קיצונית. זה אומר שהיחס שלי אל האחרים מתמתן.

      מרגע שהחלטנו ש"ואהבת לרעך כמוך" יהווה זרקור לרגלנו, איננו מתפשרים. אנחנו מוכנים לעמוד במבחנים שהדרך מציבה. הדרך של "ואהבת" איננה פשרנית. 

       

       

        14/3/11 12:52:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 11:42:33

       

      ----------------------------------

      אופירי

      מדבריך אני מבינה שללא הקיצוניות, המתינות תתקשה להגדיר את עצמה.

      יתרה מכך, יש הרגשה כאילו אתה רואה חשיבות/תועלת בקיום הקיצוניות.

      האמת? לא חשבתי על נקודת המבט הזו.

      אבל

      איך ישכנו חיינו על מי-מנוחות אם הקיצוניות מכה במים?

      לא יודעת כלום.

       

      בוביק

      ההגדרה "קיצוני" או "מתון" היא נקודת השקפה חד צדדית

       

      ראיית העולם שלי היא שאין דבר כזה טוב או רע אלא גם וגם

      כל דבר הוא טוב-רע, נכון-לאנכון, אמת-שקר..

      הכל תלוי מאיפה מתבוננים

       

      שהרי נקודות הסטוריות קיצוניות כגון שואת-עם ולחילופין נחיתת האדם על הירח

      מתקיימות בזכות התגברותם של הקיצוניים ושתיקתם של המתונים

      שהרי בשני המקרים דרושה פעולה קיצונית (לטוב ולרע)

       

      כך ש קיצוני או מתון הוא נקודת השקפה בלבד

       

      נקודת המפתח בדיון, לדעתי היא מידת ההשפעה ולא ההגדרה של קיצוני או מתון

      שתיקת המתונים מובילה לעלייתם של הקיצוניים ולהיפך

       

      כך אני רואה את פני הדברים

      סחתיין על הדיון ועל מעשייך :-)

       

      יום טוב בוביק

      שיהיה על מי מנוחות

       

       

       

        14/3/11 12:44:

      צטט: צxxx 2011-03-14 12:42:29

      צר לי,אבל לטעמי ענין ההגדרות לא בדיוק קולע.

      "אדם קיצוני חווה את העולם דרך פריזמה צרה של אמת אחת. והוא היודע אותה. לקיצוני אין נכונות להתפשר. אין נכונות להתבונן על המציאות בעיניים אחרות מאלו שלו. הוא מאמין שיש לממש את הפתרון שלו. האחרים, או שטועים, כי אינם רואים את העולם כמוהו, או שמשקרים, כי הם לא מכירים באמת שלו."


      האמנם?

      האם כולם נולדו לדעה מוגדרת מראש? האם אין ולא יכולה להיות תנועה מחויה אחת המוליכה לעמדה אחרת.

      הנכונות להתפשר??  הארגונים ה"מרכזיים", מגיני הזכויות ולוחמי השוייון, גם הם אינם מוכנים להתפשר על דבר מעקרונותיהם,האם הם יוגדרו לפתע כקיצוניים?

      מה זו המציאות בעיניים? האם באמת מה שחושבים? או האם זו עמדה מפוזיציה, רעיונית,או כתוצאה מתמיכה בגופים 

      להם אג'נדה וכוונות נסתרות אחרות ?

      מה זו דרך האמצע?.מי קובע היכן היא ממוקמת ולאיזה כיוון היא מוליכה?

      אני חושב שתיוג לקיצוני וממול מתון , יוצר מראש אנטוגניזם לפחות של שני "מחנות"(אם לא יותר ) שקשה לגשר  ביניהם.

       

        14/3/11 12:13:

      צטט: דיוטימה 2011-03-14 11:55:07

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 10:12:27

      צטט: דיוטימה 2011-03-14 09:09:43

      קיצוניות, מעצם הגדרתה מדגישה קצוות.

      הקיצוני, לא חשוב באיזה משני הקצוות דבק, עיוור למרחב המשתרע בין פרשנותו למציאות לבין זו של המנוגד לו.

      המציאות כשלעצמה מורכבת מעובדות נטולות צבע. 

      פחד הוא מבחן שיעור הקומה של הפרט. הפחד הוא המכחול הטובל במבחר הגוונים שנאגרו בתודעתו [מיינד], מהם, כטיב התניותיו הקדמוניות, הוא צובע את המציאות ועל-פי תמונה זו יפעל

       ----------------------------------------------------

      נכון, דיוטי, חכמה שלי

      ואיך את מציעה לנו להתמודד עם הקיצוניים?

      התרשמתי ש"ואהבת" בדרך הראויה - מפגשים פנים אל פנים, שהייה יחד, העלאת כמה שיותר דברים משותפים, מן הבסיסיים ביותר ועד נגיעה אמיצה בשורשי הפחדים. יתגלו בהם רבדים שרחוקים מן העובדות, כל אותם רבדים שקראתי להם בתגובה הקודמת גוונים שנבחרו מהתניות קדמוניות.

      דברים אלה יפים באותה מידה לכל מערכת יחסים מקרטעת שהולכת ונקרעת...

      -------------------------------------

       אהה

      וכפי שכבר נאמר: חכם השביל מההולך בו.

      מרגע שהחלטתי לעלות על הדרך "ואהבת לרעך כמוך" הפכה הדרך למורת-דרך.

      תודה לך אהובה

      על התגובה ועל הסיוע שמאחורי-הקלעים.

        14/3/11 12:07:

      צטט: דניאלה סגל 2011-03-14 11:33:35

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 10:03:31

      צטט: דניאלה סגל 2011-03-14 07:41:54

      תודה לך שהבאת את הדיון החשוב הזה. יש בו דקויות חשובות שיכולות לעזור לקיום דיאלוג ברמה זו או אחרת. הדעות הקיצוניות כשלעצמן לא מועילות ולא מזיקות. לאיזה פעולות הן מביאות אותך זה מה שעושה את כל ההבדל גם ברמה של דיאלוג וגם ברמה של עשייה. תודה לך גלילה

       -----------------------------------------------------

      כמי שמאמינה שהמחשבה יוצרת את המציאות, נראה לי שכדאי לבדוק תמיד מה אופי הדעות/מחשבות שלנו. מחשבות קיצוניות עלולות להניעה אותנו לעשייה קיצונית. ואז זה מסוכן.

      תודה דניאלה

      מקרב לב

       

      את צודקת, כמובן, אך אין לנו שליטה על מחשבותיהם של אחרים, רק שלנו.

      קו הגבול האדום הוא במעשים.

      --------------------------------------

      לפעמים אינני מזהה מרחק בין מחשבות למעשים (כוחה של המילה)

       

        14/3/11 12:02:

      צטט: בלאק סמארה 2011-03-14 11:21:40

      לפעמים דרך האמצע עלולה לנבוע מפחדנות, (נכון) חוסר החלטיות (נכון)או חוסר רצון לקחת אחריות(נכון) על דעה מוצקה.כאן עלי לשאול: איזו מן הדעות ראוי לה להיות מוצקה? כלומר, מהי מערכת-הערכים שלנו? על איזה ערך לא נהיה מוכנים להתפשר? רמז, התורה מציעה: דרך-ארץ קדמה לתורה.  לפעמים קיצוניות עשויה לקדם מאוד, למקומות חיוביים. אפשר להבין מדבריך שקיימת קיצוניות-חיובית. האם עשיה חיובית-קיצונית היא חיובית?  ולפעמים מתינות עלולה להפוך לקיצונית מאוד בשאיפתה למתן את הקיצונים :) נכון. השאלה היא האם עלינו למתן את הקיצוניים? או למתן את הקיצוניות שלנו בתגובתנו כלפיהם?  לא בדקתי את זה, אבל יש לי תחושה שקיצוניות היא תכונה מולדת, (גם לי יש תחושה כזאת, כמו לגבי מכלול התכונות שלנו)  וכך גם מתינות. בהחלט נושא מעניין, וטוב שהעלית.

      -------------------------------------------

      תודה רבה, בלאקי, על שהארת נקודות-מבט חדשות בדיון כאן.

        14/3/11 11:55:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 10:12:27

      צטט: דיוטימה 2011-03-14 09:09:43

      קיצוניות, מעצם הגדרתה מדגישה קצוות.

      הקיצוני, לא חשוב באיזה משני הקצוות דבק, עיוור למרחב המשתרע בין פרשנותו למציאות לבין זו של המנוגד לו.

      המציאות כשלעצמה מורכבת מעובדות נטולות צבע. 

      פחד הוא מבחן שיעור הקומה של הפרט. הפחד הוא המכחול הטובל במבחר הגוונים שנאגרו בתודעתו [מיינד], מהם, כטיב התניותיו הקדמוניות, הוא צובע את המציאות ועל-פי תמונה זו יפעל

       ----------------------------------------------------

      נכון, דיוטי, חכמה שלי

      ואיך את מציעה לנו להתמודד עם הקיצוניים?

      התרשמתי ש"ואהבת" בדרך הראויה - מפגשים פנים אל פנים, שהייה יחד, העלאת כמה שיותר דברים משותפים, מן הבסיסיים ביותר ועד נגיעה אמיצה בשורשי הפחדים. יתגלו בהם רבדים שרחוקים מן העובדות, כל אותם רבדים שקראתי להם בתגובה הקודמת גוונים שנבחרו מהתניות קדמוניות.

      דברים אלה יפים באותה מידה לכל מערכת יחסים מקרטעת שהולכת ונקרעת...

        14/3/11 11:45:

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 11:08:50

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 09:56:18

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

      לאה יקרה

      נדמה לי ש"מתון קיצוני" הוא מי שמסוגל, בעת הקשבה לאחר, לומר לעצמו: אני לא יודע דבר. כלומר, להקשיב בראש נקי מדעתנות. מה דעתך?

      =======================

      גלילה, ממש לא. הקיצוניות מצטיינת בחוסר סובלנות, כל אחד וחוסר הסובלנות שלו.

      ------------------------------

      לאה'לה

      לא בטוחה שהבנתי את הקשר בין תגובתי לתגובתך.

       

       

       

        14/3/11 11:42:

      צטט: מור אופיר 2011-03-14 10:37:36

      המתונים מוגדרים כך ע"י הקיצונים

      הקיצונים מוגדרים כך ע"י המתונים

       

      כך שאין הם יכולים להתקיים מבלי קיומו של השני

       

      ובעצם, כמו שדיוטימה ציינה, יש כאן שני קצוות

      שהדבר המשותף בינהם הוא להוביל לאיזון

       

      יבורך קיומם גם של אלו וגם של אלו 

      ואולי חיינו יהיו על מי מנוחות :-)

       

      שבוע טוב גלילה

      המקסימה 

      ----------------------------------

      אופירי

      מדבריך אני מבינה שללא הקיצוניות, המתינות תתקשה להגדיר את עצמה.

      יתרה מכך, יש הרגשה כאילו אתה רואה חשיבות/תועלת בקיום הקיצוניות.

      האמת? לא חשבתי על נקודת המבט הזו.

      אבל

      איך ישכנו חיינו על מי-מנוחות אם הקיצוניות מכה במים?

      לא יודעת כלום.

       

       

       

       

        14/3/11 11:33:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 10:03:31

      צטט: דניאלה סגל 2011-03-14 07:41:54

      תודה לך שהבאת את הדיון החשוב הזה. יש בו דקויות חשובות שיכולות לעזור לקיום דיאלוג ברמה זו או אחרת. הדעות הקיצוניות כשלעצמן לא מועילות ולא מזיקות. לאיזה פעולות הן מביאות אותך זה מה שעושה את כל ההבדל גם ברמה של דיאלוג וגם ברמה של עשייה. תודה לך גלילה

       -----------------------------------------------------

      כמי שמאמינה שהמחשבה יוצרת את המציאות, נראה לי שכדאי לבדוק תמיד מה אופי הדעות/מחשבות שלנו. מחשבות קיצוניות עלולות להניעה אותנו לעשייה קיצונית. ואז זה מסוכן.

      תודה דניאלה

      מקרב לב

       

      את צודקת, כמובן, אך אין לנו שליטה על מחשבותיהם של אחרים, רק שלנו.

      קו הגבול האדום הוא במעשים.

        14/3/11 11:24:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 09:34:03

      צטט: ארזעמירן 2011-03-14 00:12:01

      ושוב אני תוהה לגבי אזהרת התוכן הפוגעני. טעות-לעולם-חוזרת, או שמא מדובר באג'נדה סודית ? :)) אנחנו נוטים תמיד להתייחס אל הקיצוניים כאל דבר שלילי. אלה הבטוחים-בצדקת-דרכם הם לרוב (כך למדתי מניסיוני) משוללי חוש הומור ונוטים לצדקנות-יתר. יש גם משהו מאוד מתנשא, ובוודאי לא מכיל, במי שנוהג בקיצוניות. מצד שני (תמיד יש צד שני) יש בהם להט שלפעמים מעורר בי קנאה וגם ייחוד נפשי שחסר ב"אנשי האמצע".

       -----------------------------------------------

      .

      ארז יקר

      יפה אמרת "הם משוללי חוש-הומור", שהרי חוש-הומור זה אחד הסממנים ליכולת של האדם לראות את המציאות מכמה נקודות-מבט.

      הרעיון לאמץ את מידת-האמצע הוא חלק מהשיעור הגדול שאני עוברת בעשייה של "ואהבת", והוא מלווה בהתלהבות גדולה. המחוייבות לדרך מכריחה אותי להפרד מחלקים קיצוניים בתוכי. ויש רבים, האמן לי. אין תענוג גדול יותר מסילוק קיצוניויות בתוכי. זו תחושת שחרור וחופש.

      תודה לך, ארז, שכמו תמיד, מרחיב את נקודת המבט על הדיון.

       

      ("התוכן הפוגעני", כנראה גחמה של האתר. תודה שוב)

      __________________________

      אולי זה עבר ממני אלייך. אתמול ניסיתי לבצע "תוכן פוגעני" ולא הצליח. 

        14/3/11 11:21:
      לפעמים דרך האמצע עלולה לנבוע מפחדנות, חוסר החלטיות או חוסר רצון לקחת אחריות על דעה מוצקה. לפעמים קיצוניות עשויה לקדם מאוד, למקומות חיוביים. ולפעמים מתינות עלולה להפוך לקיצונית מאוד בשאיפתה למתן את הקיצונים :) לא בדקתי את זה, אבל יש לי תחושה שקיצוניות היא תכונה מולדת, וכך גם מתינות. בהחלט נושא מעניין, וטוב שהעלית.
        14/3/11 11:08:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-03-14 09:56:18

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

       

      קשה לבחון את הקיצוניות בלי הטעם המריר שלה לצד הכרה בלהט. אני חושב שהתכונה "להט" אינה אופיינית רק לקיצונים ויש גם מתונים רבים שיש להם להט ליצור, לעשות, לשנות.

       

      חשוב על המושג "אני מתון קיצוני", זאת אומרת שאני באופן קיצוני נמנע מקיצוניות. הקיצונים יתקיפו הצהרה זאת כבלתי קבילה כי היא מכילה סתירה לוגית. אבל אני מזמין את המתונים לבחון את ההצהרה הזאת, האם יש לה מובן שאנחנו יכולים לקבל אותו, לשמור על הפרדוקסליות ולא להיות קיצונים עד כדי כך שנהיה רק מתונים אלה נכיר בקיצוניות ונחפש את המידה הנכונה בכל מקרה.

      =============================

      אהבתי מאוד את ההגדרה של נרי "אני מתון קיצוני" גם כאן יש התבדלות, לעתים קרובות מתנשאת, שאינה מסוגלת להכיל את האחר. הרי הסקלה של האמצע רחבה כל כך, ויש בה כל כך הרבה גוונים של "אמצע". ברור ש"המרכז של האמצע" או "הלב" שלו, הוא קיצוני ולא יהיה מוכן לקבל, בהחלט בהתנשאות, את הקצוות. היום השוליים הפוליטיים מוגדרים בחדות. בעבר, כאשר היו המפלגות הקטנות כמו אחדות העבודה, שלי, מפ"מ, מצד אחד ופועלי אגודה ופועלי המזרחי והפרוגרסיביים מצד שני היו הרבה יותר גוונים והאמצע לא הורגש כל כך, אבל כבר אז הוא היה קיצוני. אני לא מנסה להביע כאן דעה, בעד או נגד הפיצול למפלגות קטנות אלא מציינת עובדה.

      גלילה, תודה לך על הדיון המעניין

      לאה

       -------------------------------

      לאה יקרה

      נדמה לי ש"מתון קיצוני" הוא מי שמסוגל, בעת הקשבה לאחר, לומר לעצמו: אני לא יודע דבר. כלומר, להקשיב בראש נקי מדעתנות. מה דעתך?

      =======================

      גלילה, ממש לא. הקיצוניות מצטיינת בחוסר סובלנות, כל אחד וחוסר הסובלנות שלו.

       

       

        14/3/11 10:37:

      המתונים מוגדרים כך ע"י הקיצונים

      הקיצונים מוגדרים כך ע"י המתונים

       

      כך שאין הם יכולים להתקיים מבלי קיומו של השני

       

      ובעצם, כמו שדיוטימה ציינה, יש כאן שני קצוות

      שהדבר המשותף בינהם הוא להוביל לאיזון

       

      יבורך קיומם גם של אלו וגם של אלו 

      ואולי חיינו יהיו על מי מנוחות :-)

       

      שבוע טוב גלילה

      המקסימה 

       

       

        14/3/11 10:18:

      צטט: נגיס 2011-03-14 09:11:39

      איה, את נבונה באופן קיצוני.

       -------------------------------

      זו דוגמא לקיצוניות חיובית. נכון?

        14/3/11 10:12:

      צטט: דיוטימה 2011-03-14 09:09:43

      קיצוניות, מעצם הגדרתה מדגישה קצוות.

      הקיצוני, לא חשוב באיזה משני הקצוות דבק, עיוור למרחב המשתרע בין פרשנותו למציאות לבין זו של המנוגד לו.

      המציאות כשלעצמה מורכבת מעובדות נטולות צבע. 

      פחד הוא מבחן שיעור הקומה של הפרט. הפחד הוא המכחול הטובל במבחר הגוונים שנאגרו בתודעתו [מיינד], מהם, כטיב התניותיו הקדמוניות, הוא צובע את המציאות ועל-פי תמונה זו יפעל

       ----------------------------------------------------

      נכון, דיוטי, חכמה שלי

      ואיך את מציעה לנו להתמודד עם הקיצוניים?

        14/3/11 10:07:

      צטט: 3celine 2011-03-14 08:33:18

      עצם היכולת להידברות עם אדם קיצוני היא הישג שיכול להוביל לעשייה חיובית תודה גלילה על השיתוף

      -------------------------------------

      מסכימה איתך, סלין בכל לב.

      והדרך להישג הזה כרוכה בהכחדת הקיצוניות שבי.

       

        14/3/11 10:05:

      צטט: ariadne 2011-03-14 08:29:50

      הדיאלוג שהבאת כאן מקסים!

      -------------------------------

      תודה אריאדנה יקרה

       

        14/3/11 10:03:

      צטט: דניאלה סגל 2011-03-14 07:41:54

      תודה לך שהבאת את הדיון החשוב הזה. יש בו דקויות חשובות שיכולות לעזור לקיום דיאלוג ברמה זו או אחרת. הדעות הקיצוניות כשלעצמן לא מועילות ולא מזיקות. לאיזה פעולות הן מביאות אותך זה מה שעושה את כל ההבדל גם ברמה של דיאלוג וגם ברמה של עשייה. תודה לך גלילה

       -----------------------------------------------------

      כמי שמאמינה שהמחשבה יוצרת את המציאות, נראה לי שכדאי לבדוק תמיד מה אופי הדעות/מחשבות שלנו. מחשבות קיצוניות עלולות להניעה אותנו לעשייה קיצונית. ואז זה מסוכן.

      תודה דניאלה

      מקרב לב

        14/3/11 09:56:

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

       

      קשה לבחון את הקיצוניות בלי הטעם המריר שלה לצד הכרה בלהט. אני חושב שהתכונה "להט" אינה אופיינית רק לקיצונים ויש גם מתונים רבים שיש להם להט ליצור, לעשות, לשנות.

       

      חשוב על המושג "אני מתון קיצוני", זאת אומרת שאני באופן קיצוני נמנע מקיצוניות. הקיצונים יתקיפו הצהרה זאת כבלתי קבילה כי היא מכילה סתירה לוגית. אבל אני מזמין את המתונים לבחון את ההצהרה הזאת, האם יש לה מובן שאנחנו יכולים לקבל אותו, לשמור על הפרדוקסליות ולא להיות קיצונים עד כדי כך שנהיה רק מתונים אלה נכיר בקיצוניות ונחפש את המידה הנכונה בכל מקרה.

      =============================

      אהבתי מאוד את ההגדרה של נרי "אני מתון קיצוני" גם כאן יש התבדלות, לעתים קרובות מתנשאת, שאינה מסוגלת להכיל את האחר. הרי הסקלה של האמצע רחבה כל כך, ויש בה כל כך הרבה גוונים של "אמצע". ברור ש"המרכז של האמצע" או "הלב" שלו, הוא קיצוני ולא יהיה מוכן לקבל, בהחלט בהתנשאות, את הקצוות. היום השוליים הפוליטיים מוגדרים בחדות. בעבר, כאשר היו המפלגות הקטנות כמו אחדות העבודה, שלי, מפ"מ, מצד אחד ופועלי אגודה ופועלי המזרחי והפרוגרסיביים מצד שני היו הרבה יותר גוונים והאמצע לא הורגש כל כך, אבל כבר אז הוא היה קיצוני. אני לא מנסה להביע כאן דעה, בעד או נגד הפיצול למפלגות קטנות אלא מציינת עובדה.

      גלילה, תודה לך על הדיון המעניין

      לאה

       -------------------------------

      לאה יקרה

      נדמה לי ש"מתון קיצוני" הוא מי שמסוגל, בעת הקשבה לאחר, לומר לעצמו: אני לא יודע דבר. כלומר, להקשיב בראש נקי מדעתנות. מה דעתך?

       

       

        14/3/11 09:51:

      צטט: רחלי45 2011-03-14 06:53:12

      דיון מעניין מאוד, קיצוניות היא דבר הרסני, הקיצוני ברוב הפעמים אינו מקשיב, לכן הוא תקוע בעמדותיו, אני מכירה כמה כאלה.....

       --------------------------------------

      היי רחלי

      ודאי שאת מכירה כמה כאלה. כולנו מכירים.

      השאלה היא, כיצד אני מתנהגים איתם? והאם אנחנו מזהים את החלקים הקיצוניים בתוכנו? והאם אנו יכולים להיות סובלניים עם עצמנו ולהשתמש בסובלנות הזו כלפי קיצונינו?

      תודה לך יקירתי

      ויום נעים

        14/3/11 09:45:

      צטט: שטוטית 2011-03-14 00:59:45

      עכשיו אני מבינה למה לא רואים אותך כאן כי את יושבת בפייסשמוק הזה }{

       ----------------------------------------

      בקרוב אזדקק לטיפול גמילה

      שטוטוני מתוקה

       

        14/3/11 09:41:

      צטט: debie30 2011-03-14 00:20:28

      גלילה,
      תודה על הדיון שהעלית,
      (למה הוגדר כתוכן פוגע? )
      חושבת שיש להבחין בין קיצוניות וכבוד לעמדת הזולת.

      אדם יכול להחזיק בעמדתו, 

      ועדיין לכבד את דעותיו של זולתו.

       

      דבי

      ---------------------------

      דבי יקרה

      בנעורי, נהג אחי לקרוא לי לשיחות. באחת מהן אמר: "הגעתי למסקנה שלא חשוב מה יש לי לומר, כי אלה דברים שאני יודע. חשוב להקשיב למה שלזולת יש לומר. מדבריו אני יכול ללמוד משהו".

      שאלתי: "וגם מהאדיוט המוחלט תלמד"?

      "כן" ענה אחי "גם ממנו".

       

      תודה יקירה על תגובתך

      (מקווה שה"תוכן הפוגעני"הוסר)

       

        14/3/11 09:34:

      צטט: ארזעמירן 2011-03-14 00:12:01

      ושוב אני תוהה לגבי אזהרת התוכן הפוגעני. טעות-לעולם-חוזרת, או שמא מדובר באג'נדה סודית ? :)) אנחנו נוטים תמיד להתייחס אל הקיצוניים כאל דבר שלילי. אלה הבטוחים-בצדקת-דרכם הם לרוב (כך למדתי מניסיוני) משוללי חוש הומור ונוטים לצדקנות-יתר. יש גם משהו מאוד מתנשא, ובוודאי לא מכיל, במי שנוהג בקיצוניות. מצד שני (תמיד יש צד שני) יש בהם להט שלפעמים מעורר בי קנאה וגם ייחוד נפשי שחסר ב"אנשי האמצע".

       -----------------------------------------------

      .

      ארז יקר

      יפה אמרת "הם משוללי חוש-הומור", שהרי חוש-הומור זה אחד הסממנים ליכולת של האדם לראות את המציאות מכמה נקודות-מבט.

      הרעיון לאמץ את מידת-האמצע הוא חלק מהשיעור הגדול שאני עוברת בעשייה של "ואהבת", והוא מלווה בהתלהבות גדולה. המחוייבות לדרך מכריחה אותי להפרד מחלקים קיצוניים בתוכי. ויש רבים, האמן לי. אין תענוג גדול יותר מסילוק קיצוניויות בתוכי. זו תחושת שחרור וחופש.

      תודה לך, ארז, שכמו תמיד, מרחיב את נקודת המבט על הדיון.

       

      ("התוכן הפוגעני", כנראה גחמה של האתר. תודה שוב)

        14/3/11 09:11:
      איה, את נבונה באופן קיצוני.
        14/3/11 09:09:

      קיצוניות, מעצם הגדרתה מדגישה קצוות.

      הקיצוני, לא חשוב באיזה משני הקצוות דבק, עיוור למרחב המשתרע בין פרשנותו למציאות לבין זו של המנוגד לו.

      המציאות כשלעצמה מורכבת מעובדות נטולות צבע. 

      פחד הוא מבחן שיעור הקומה של הפרט. הפחד הוא המכחול הטובל במבחר הגוונים שנאגרו בתודעתו [מיינד], מהם, כטיב התניותיו הקדמוניות, הוא צובע את המציאות ועלפי תמונה זו יפעל

        14/3/11 09:01:

      צטט: neri 2011-03-14 08:23:22

      הלנה היפה והיקרה

       

      הקיצוניות היא מידה שפועלת ביחסים שלנו. כאשר יש בין אנשים הבדלים של תפיסת עולם ("אידאולוגיה") הרי הם נוטים להתפלג ולהקצין את עמדתם כדי להבחינה מהמפלגה האחרת. אם התפלגות זאת קיצונית הרי היא מובילה ליחס "אני או אתה". אבל במציאות של מדינה דמוקרטית יש הרבה תחומים כמו שירותים סוציאליים, חינוך, בטחון, כלכלה שהם "אני ואתה" גם כאשר יש הבדלים אידאולוגיים, כי זאת משמעות של ההכרה שלנו כאזרחית בשותפות במדינה.

       

      זהו המניע למייזם ואהבת של גלילה, אנוכי וחברים נוספים. להציע תנאי מוסכם לכל אידאולוגיה מתונה לשמר את החוכמה במשפט המוכר "ואהבת לרעך כמוך" שמכוון אותנו להכיר לשמר ולפתח את היחס "אני ואתה", כלפי האזרחים האחרים במדינה וגם כלפי שכנינו הרבים.

       

      נרי

       

      =======================

      היי נרי, אמרת את מה שאני אומרת בניסוח שלך. אבל הטענה שלי היא, עם הדוגמה של המפלגות (מפלגה מהשורש פלג) הקטנות של פעם, וכנראה שהניסוח שלי היה מעט מעורפל, שההתפלגות הייתה פחות מעכשיו היות והפער בין הגוונים השונים היה קטן יותר. לגבי "ואהבת" כבר אמרתי לגלילה, שהרעיון נהדר וכאשר יהיו דברים יותר קונקרטיים, אני מצטרפת

      תודה לך נרי.

       

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

       

      קשה לבחון את הקיצוניות בלי הטעם המריר שלה לצד הכרה בלהט. אני חושב שהתכונה "להט" אינה אופיינית רק לקיצונים ויש גם מתונים רבים שיש להם להט ליצור, לעשות, לשנות.

       

      חשוב על המושג "אני מתון קיצוני", זאת אומרת שאני באופן קיצוני נמנע מקיצוניות. הקיצונים יתקיפו הצהרה זאת כבלתי קבילה כי היא מכילה סתירה לוגית. אבל אני מזמין את המתונים לבחון את ההצהרה הזאת, האם יש לה מובן שאנחנו יכולים לקבל אותו, לשמור על הפרדוקסליות ולא להיות קיצונים עד כדי כך שנהיה רק מתונים אלה נכיר בקיצוניות ונחפש את המידה הנכונה בכל מקרה.

      =============================

      אהבתי מאוד את ההגדרה של נרי "אני מתון קיצוני" גם כאן יש התבדלות, לעתים קרובות מתנשאת, שאינה מסוגלת להכיל את האחר. הרי הסקלה של האמצע רחבה כל כך, ויש בה כל כך הרבה גוונים של "אמצע". ברור ש"המרכז של האמצע" או "הלב" שלו, הוא קיצוני ולא יהיה מוכן לקבל, בהחלט בהתנשאות, את הקצוות. היום השוליים הפוליטיים מוגדרים בחדות. בעבר, כאשר היו המפלגות הקטנות כמו אחדות העבודה, שלי, מפ"מ, מצד אחד ופועלי אגודה ופועלי המזרחי והפרוגרסיביים מצד שני היו הרבה יותר גוונים והאמצע לא הורגש כל כך, אבל כבר אז הוא היה קיצוני. אני לא מנסה להביע כאן דעה, בעד או נגד הפיצול למפלגות קטנות אלא מציינת עובדה.

      גלילה, תודה לך על הדיון המעניין

      לאה

       

       

       

       

        14/3/11 08:33:
      עצם היכולת להידברות עם אדם קיצוני היא הישג שיכול להוביל לעשייה חיובית תודה גלילה על השיתוף
        14/3/11 08:29:
      הדיאלוג שהבאת כאן מקסים!
        14/3/11 08:24:

      שטוטית,

       

      תגובה קיצונית ;) לא? הרי גם פייסבוק הוא מרחב של התחברות ודיון.

       

      צטט: שטוטית 2011-03-14 00:59:45

      עכשיו אני מבינה למה לא רואים אותך כאן כי את יושבת בפייסשמוק הזה }{

       

        14/3/11 08:23:

      הלנה היפה והיקרה

       

      הקיצוניות היא מידה שפועלת ביחסים שלנו. כאשר יש בין אנשים הבדלים של תפיסת עולם ("אידאולוגיה") הרי הם נוטים להתפלג ולהקצין את עמדתם כדי להבחינה מהמפלגה האחרת. אם התפלגות זאת קיצונית הרי היא מובילה ליחס "אני או אתה". אבל במציאות של מדינה דמוקרטית יש הרבה תחומים כמו שירותים סוציאליים, חינוך, בטחון, כלכלה שהם "אני ואתה" גם כאשר יש הבדלים אידאולוגיים, כי זאת משמעות של ההכרה שלנו כאזרחית בשותפות במדינה.

       

      זהו המניע למייזם ואהבת של גלילה, אנוכי וחברים נוספים. להציע תנאי מוסכם לכל אידאולוגיה מתונה לשמר את החוכמה במשפט המוכר "ואהבת לרעך כמוך" שמכוון אותנו להכיר לשמר ולפתח את היחס "אני ואתה", כלפי האזרחים האחרים במדינה וגם כלפי שכנינו הרבים.

       

      נרי

       

       

       

      צטט: הלנה היפה 2011-03-14 07:37:16

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

       

      קשה לבחון את הקיצוניות בלי הטעם המריר שלה לצד הכרה בלהט. אני חושב שהתכונה "להט" אינה אופיינית רק לקיצונים ויש גם מתונים רבים שיש להם להט ליצור, לעשות, לשנות.

       

      חשוב על המושג "אני מתון קיצוני", זאת אומרת שאני באופן קיצוני נמנע מקיצוניות. הקיצונים יתקיפו הצהרה זאת כבלתי קבילה כי היא מכילה סתירה לוגית. אבל אני מזמין את המתונים לבחון את ההצהרה הזאת, האם יש לה מובן שאנחנו יכולים לקבל אותו, לשמור על הפרדוקסליות ולא להיות קיצונים עד כדי כך שנהיה רק מתונים אלה נכיר בקיצוניות ונחפש את המידה הנכונה בכל מקרה.

      =============================

      אהבתי מאוד את ההגדרה של נרי "אני מתון קיצוני" גם כאן יש התבדלות, לעתים קרובות מתנשאת, שאינה מסוגלת להכיל את האחר. הרי הסקלה של האמצע רחבה כל כך, ויש בה כל כך הרבה גוונים של "אמצע". ברור ש"המרכז של האמצע" או "הלב" שלו, הוא קיצוני ולא יהיה מוכן לקבל, בהחלט בהתנשאות, את הקצוות. היום השוליים הפוליטיים מוגדרים בחדות. בעבר, כאשר היו המפלגות הקטנות כמו אחדות העבודה, שלי, מפ"מ, מצד אחד ופועלי אגודה ופועלי המזרחי והפרוגרסיביים מצד שני היו הרבה יותר גוונים והאמצע לא הורגש כל כך, אבל כבר אז הוא היה קיצוני. אני לא מנסה להביע כאן דעה, בעד או נגד הפיצול למפלגות קטנות אלא מציינת עובדה.

      גלילה, תודה לך על הדיון המעניין

      לאה

       

       

       

        14/3/11 07:41:
      תודה לך שהבאת את הדיון החשוב הזה. יש בו דקויות חשובות שיכולות לעזור לקיום דיאלוג ברמה זו או אחרת. הדעות הקיצוניות כשלעצמן לא מועילות ולא מזיקות. לאיזה פעולות הן מביאות אותך זה מה שעושה את כל ההבדל גם ברמה של דיאלוג וגם ברמה של עשייה. תודה לך גלילה
        14/3/11 07:37:

      צטט: neri 2011-03-14 06:58:56

      ארזעמירן,

       

      קשה לבחון את הקיצוניות בלי הטעם המריר שלה לצד הכרה בלהט. אני חושב שהתכונה "להט" אינה אופיינית רק לקיצונים ויש גם מתונים רבים שיש להם להט ליצור, לעשות, לשנות.

       

      חשוב על המושג "אני מתון קיצוני", זאת אומרת שאני באופן קיצוני נמנע מקיצוניות. הקיצונים יתקיפו הצהרה זאת כבלתי קבילה כי היא מכילה סתירה לוגית. אבל אני מזמין את המתונים לבחון את ההצהרה הזאת, האם יש לה מובן שאנחנו יכולים לקבל אותו, לשמור על הפרדוקסליות ולא להיות קיצונים עד כדי כך שנהיה רק מתונים אלה נכיר בקיצוניות ונחפש את המידה הנכונה בכל מקרה.

      =============================

      אהבתי מאוד את ההגדרה של נרי "אני מתון קיצוני" גם כאן יש התבדלות, לעתים קרובות מתנשאת, שאינה מסוגלת להכיל את האחר. הרי הסקלה של האמצע רחבה כל כך, ויש בה כל כך הרבה גוונים של "אמצע". ברור ש"המרכז של האמצע" או "הלב" שלו, הוא קיצוני ולא יהיה מוכן לקבל, בהחלט בהתנשאות, את הקצוות. היום השוליים הפוליטיים מוגדרים בחדות. בעבר, כאשר היו המפלגות הקטנות כמו אחדות העבודה, שלי, מפ"מ, מצד אחד ופועלי אגודה ופועלי המזרחי והפרוגרסיביים מצד שני היו הרבה יותר גוונים והאמצע לא הורגש כל כך, אבל כבר אז הוא היה קיצוני. אני לא מנסה להביע כאן דעה, בעד או נגד הפיצול למפלגות קטנות אלא מציינת עובדה.

      גלילה, תודה לך על הדיון המעניין

      לאה

       

       

        14/3/11 06:58:

      ארזעמירן,

       

      קשה לבחון את הקיצוניות בלי הטעם המריר שלה לצד הכרה בלהט. אני חושב שהתכונה "להט" אינה אופיינית רק לקיצונים ויש גם מתונים רבים שיש להם להט ליצור, לעשות, לשנות.

       

      חשוב על המושג "אני מתון קיצוני", זאת אומרת שאני באופן קיצוני נמנע מקיצוניות. הקיצונים יתקיפו הצהרה זאת כבלתי קבילה כי היא מכילה סתירה לוגית. אבל אני מזמין את המתונים לבחון את ההצהרה הזאת, האם יש לה מובן שאנחנו יכולים לקבל אותו, לשמור על הפרדוקסליות ולא להיות קיצונים עד כדי כך שנהיה רק מתונים אלה נכיר בקיצוניות ונחפש את המידה הנכונה בכל מקרה.

       

       

       

      צטט: ארזעמירן 2011-03-14 00:12:01

      ושוב אני תוהה לגבי אזהרת התוכן הפוגעני. טעות-לעולם-חוזרת, או שמא מדובר באג'נדה סודית ? :)) אנחנו נוטים תמיד להתייחס אל הקיצוניים כאל דבר שלילי. אלה הבטוחים-בצדקת-דרכם הם לרוב (כך למדתי מניסיוני) משוללי חוש הומור ונוטים לצדקנות-יתר. יש גם משהו מאוד מתנשא, ובוודאי לא מכיל, במי שנוהג בקיצוניות. מצד שני (תמיד יש צד שני) יש בהם להט שלפעמים מעורר בי קנאה וגם ייחוד נפשי שחסר ב"אנשי האמצע".

       

        14/3/11 06:53:
      דיון מעניין מאוד, קיצוניות היא דבר הרסני, הקיצוני ברוב הפעמים אינו מקשיב, לכן הוא תקוע בעמדותיו, אני מכירה כמה כאלה.....
        14/3/11 00:59:
      עכשיו אני מבינה למה לא רואים אותך כאן כי את יושבת בפייסשמוק הזה }{
        14/3/11 00:20:

      גלילה,
      תודה על הדיום שהעלית,
      (למה הוגדר כתוכן פוגע? )
      חושבת שיש להבחין בין קיצוניות וכבוד לעמדת הזולת.

      אדם יכול להחזיק בעמדתו, 

      ועדיין לכבד את דעותיו של זולתו.

       

      דבי

        14/3/11 00:12:
      ושוב אני תוהה לגבי אזהרת התוכן הפוגעני. טעות-לעולם-חוזרת, או שמא מדובר באג'נדה סודית ? :)) אנחנו נוטים תמיד להתייחס אל הקיצוניים כאל דבר שלילי. אלה הבטוחים-בצדקת-דרכם הם לרוב (כך למדתי מניסיוני) משוללי חוש הומור ונוטים לצדקנות-יתר. יש גם משהו מאוד מתנשא, ובוודאי לא מכיל, במי שנוהג בקיצוניות. מצד שני (תמיד יש צד שני) יש בהם להט שלפעמים מעורר בי קנאה וגם ייחוד נפשי שחסר ב"אנשי האמצע".

      ארכיון

      פרופיל

      גלילה ונגרוב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין