כותרות TheMarker >
    ';

    המסע אל העצמי

    על מי שאני, האמונות, הערכים, הדברים שמעניינים אותי ועוד'

    ארכיון

    ואיך פתאום בלי ששמת לב משתנים לך החיים, לתמיד!!!

    4 תגובות   יום רביעי, 7/11/07, 23:19
    כל אחד חי את חיוו, מתרכז בהווה, ביום יום.
    רוב האנשים קמים בבוקר, ממהרים, להתארגן, להתלבש
    וללכת לעבודה. בעולם המודרני המטורף מרבית האנשים מבלים את רוב היום שלהם
    בעבודה. יש כאלה שמרוצים ממנה, ויש כאלה פחות.
    ובערב כל אחד חוזר, יש כאלה לדירה ריקה (אולי גם לכלב או חתול), יש לבן/בת זוג אוהב
    יש למשפחה ולילד הקטן. כולם חוזרים עייפים ומותשים מעבירים כמה שעות לפני שהולכים לישון. ויום רודף לו יום, שבוע רודף שבוע, חודש רודף חודש ושנה רודפת שנה.
    כך רובנו חווים את מעגל החיים. אף אחד לא נעצר בשביל לחשוב, להנות מהרגעים הקטנים של החיים, להוקיר את יקיריו, לאהוב בקול רם, לחיות כאילו אין מחר.
    גם אני כך כמו כולם,חיה את חיי, לא נעצרת לרגע, במירוץ מטורף אחרי החיים, בחיפוש אחר עבודת חיי, אהבת חיי.
    מבלי לחוות אותם בעוצמה, להנות מהם עד תום.
    בטח יש שיגידו כי המחשבות האלה בנאליות. יתכן וזה נכון
    כל המחשבות האלה רצות לי בראש השבוע. בעקבות הודעה של חבר
    שהותירה אותי המומה וכואבת.
    לכאורה הבחור מאושר, יש לו עבודה טובה, הוא בדיוק קנה דירה ועיצב אותה מחדש
    מה שנקרא מנעמי החיים. מסתבר שאלוהים צוחק עלינו מלמעלה.
    קוראים לזה סרטן, הרופאים לא אופטימים. נשארו לו מספר חודשים אולי שנה.
    ואנחנו במירוץ החיים, קמים בבוקר, מתלבשים, מתארגנים,ממהרים... מבלי לעצור, לחשוב
    להנות מהחיים

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/12/09 11:01:

      עברו להם כמעט שנתיים מכתיבת הפוסט הזה

      אני שמחה לבשר שהבחור הבריא!!

      והוא מנהל חיים עצמאים ומאושרים

      ואני מצאתי את שאהבה נפשי וגם בענייני עבודה המצב לא רע :-)

       

        2/12/07 16:33:

      תודה רבה על העידוד

      אני שואבת מזה כוחות

      ואני מתפללת לטוב

      לכולנו

        29/11/07 21:53:

      וואו.כל כך נכון!!!

      לכן, צריך לא לשכוח תמיד לומר תודה.

      תודה על עוד יום שנשמתי.

        21/11/07 20:50:

      פוסט חזק.. 

       

      כשקשה לי אני לפעמים חושב שאני עוד לא הגעתי לקושי האמיתי שהוא התמודדות עם מחלה/פציעה קשה/מוות (טפו טפו טפו) - התמודדות השרדותית שאין לך ממש שליטה עליה.

       

      בואי נהיה אופטימיים בת האל -   היום גם אפשר להתגבר על הסרטן ונקווה שהוא ייצא מזה (ושאת תמצאי את עבודת חייך ואהבת חייך - זה גם חשוב...)