אני שונא לעבור דירות

שונא את המשאית המקרקשת, שונא את שני המובילים בסרבל עם הריח המיוזע בשיא הגשם, שונא שאפשר להכניס את כל החים שלי לעשרים ושלושה ארגזים, שונא את האיחור, שונא את האסלות שכבר ישבו עליהם אחרים, את ריח האקונומיקה של הפעם הראשונה בכיור אני לא סובל

אני שונא לעבור דירות

שונא את המבט השיפוטי הראשון 

שונא

אני מקובע על כוס הויסקי של היום במרפסת של מהבוקר עם הצלצול המוכר של הסלולר והשיעול הטורדני של השכנה מקומה שלוש

אני שותק את סוף היום איפה שאין חניה

ויש על הקירות סימני רגליים וכיסא איקאה אחד של לפני השריפה

יש משהו במוכר הזה שממכר

שמסרב לנכר

זה הכל במפתח שיושב בדיוק במחזיק שלי

אם הקירות האלה היו יכולים לדבר הם בטח היו שרים בשבילי

שלוש שנים זה לא מעט כמעט אפילו הרבה

והמחשבה שמישהי ממש בקרוב תצטרך ללמוד את הקריזה של הברז במקלחת או שתטגן ביצה במטבח הסגול שלי שנצבע כך רק כי האלטרנטיבה היתה שחור כדי לכסות את מה שהשאיר זה לפני או קודמו

אלה מלחיצים אותי

וגם משקיטים

בעוד שבועיים יהיה מרחב אחר

עם קשתות ובית כנסת מימין, כנסיה משמאל ורמקול של מואזין

אני שונא לעבור דירות

אבל מאד אוהב בתים

בעוד שבועיים אבוא ליפו

אגור בציור 

זה זמן מצוין להתחיל לארגז

זה זמן נהדר להתחיל להפטר

כשעוברים לציור צריך להתנהג כמו בתמונה