תגובות נקמה מתקיימות בינינו לבין הפלסטינים מזה למעלה מ-150 שנים. רצח טרומפלדור, מאורעות תרפ"ט ו-תרצ"ו, דיר יאסין, קיבייה, הדולפינריום, ליל הסדר בנתניה, רצח אימא ושני ילדיה במיטותיהם בקיבוץ וכעת שחיטת המשפחה באיתמר הם רק אבני דרך מעטות במסורת הנקמות בין יהודים לפלסטינים מזה דורות בארץ ישראל. בשטח הזה הם טובים ומזוויעים יותר, יש להודות. זה יכול להמשך עוד דורות והדם יישפך כמים אלא אם שני הצדדים יסכימו להתפכח כאשר יבינו ביחד ששום צד לא יצליח להשמיד את השני. 

התפכחות בישראל צריכה להוביל ממשלה קודם כל כלפי חוץ בהכרזה על מדיניות חדשה: ישראל תשתתף במו"מ עם הפלסטינים כאשר משלחתם תייצג את כלל הפלסטינים במו"מ ישיר וללא תנאים מוקדמים. זה הכל ושום מילה מיותרת: כל המוסיף גורע. הכרזה כזו בעיתוי נבון, כמו מיד עם פרסום תמונות שחיטת משפחת פוגל בעולם, יכלה לשנות את היחס העוין כלפי ישראל שמתהדק והולך ולהביא להתפכחות והבנה בעולם כלפי ישראל. זה לא נעשה כי ביבי בראש הממשלה. וגם אם נניח (...לשווא) שזה יעשה כעת, מאוחר מדי, זה צריך להיעשות יחד עם צעד התפכחות כלפי פנים. הכרזה על בחירות אחרי ייזום חוק - על ידי הממשלה - להעלות את אחוז החסימה ל-10% (ובמילים: עשרה אחוז). זה עשוי להביא להכרעת העם בישראל על ידי רוב גדול וברור: הסדר מדיני או המשך שפיכת הדם.

אבל ביבי מקבל ההחלטות מתוך בהלה, החליט להחניף למתנחלים ולממש מיד רווח פוליטי מהדם השפוך של משפחת פוגל: קבלו 400 יחידות דיור ואל תפילו את ממשלתי (רמייה שגורה של ביבי: תחילה הכריז על 500 יחידות דיור בבהלה שמא יפסיד את כיסאו - 100 על כל נרצח - ואחר כך מצא שבתכנון הרגיל קיימות רק 400 יחידות דיור שגם ללא הכרזתו המזוייפת היו נבנות ממילא במקומות שאינם שנויים במחלוקת ותיקן את הכרזתו הבהולה). והוסיף שותפו ויועצו הבלעדי - אהוד אחיתפל ברק: בעת הזאת אסור ללכת לבחירות. הכרזה אמיצה מפי מי שהסקרים קובעים שלא יעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות. 

כך השגנו הישג מדיני חשוב: הממשלה לא תיפול ואובמה יפסיק להתלבט ויחליט לתמוך בספטמבר הקרוב באו"ם בהכרזת אבו מאזן על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67. מי אמר שאין לביבי הישגים מדיניים?