הפרטיות ברשת, נושא כאוב בייחוד כשאנחנו זוכרים את היתרונות שבשקיפות, את ההתאמה האישית המתקיימת רק לאחר חשיפת פרטים אישיים.

להן מספר קישורים טובים לנושא מתוך הבלוג המשותף של עידית אבני ואברום רותם.

כמו כן יש לא מעט על הנושא באתר איגוד האינטרנט כולל סרטונים חביבים שמטרתם להציג את הדרך להתמודדות עם סכנות ברשת. באתר SAFE יש לא מעט על שמירת הפרטיות גם במערך החינוך. עו"ד יונתן קלינגר כתב על חשיפת פרטים ופרטיות ילדים ובו מחקר הבודק את רמת איסוף המידע על הגולשים של אתרים מרכזיים, התוצאות מובאות כאן. לבשו סוודר לפני קריאתן. הן מצמררות. ואם תכנסו למבחן הקטן הבא תדעו מדוע באמת כדי להתחיל ולהסתתר. אבל אין טעם, לא באמת. לפי צוקרברג מייסד פייסבוק, אנשים זונחים את הפרטיות לטובת פתרונות מוצאים ורלוונטיים יותר. בייחוד אלו מאתנו המחפשים עבודה, עובדים מהבית או רותים למתג את השירות שלהם. כיון שבסוף 60% מאיתנו מוכנים למכור את הפרטים שלהם תמורת הטבה כלשהי, ורצוי עכשיו. אז אם נותנים פרטים בבית, האם נעשה זאת גם בעבודה? מתי יכול מעביד לחדור לדוא"ל של עובד? ביה"ד הארצי: חדירה לדוא"ל ושימוש בחומרים כראיה אפשריים רק כשמדובר בתיבה מקצועית שבבעלות המעסיק.

אם לא בעבודה, אז כשכואב לנו.. הפרטיות הלכה לעולמה, ונכנסה לפייסבוק, מאת פרופ' בן קורן, (ה"ארץ" .25/07/10).  עידית ואברום מביאים קישור למאמר של רופא, המתאר את הפוטנציאל העצום לריפוי הולם באמצעות התיעצות עם מומחים מכל העולם באמצעות הרשת. אמצעי נגיש, זול מאד, מידי ומאד אפקטיבי (שיתוף מגון מומחים בבעיה הרפואית). אך זאת במחיר של חשיפה של פרטי החולה, והפרה בוטה של הפרטיות.