הרצח בליל שבת באיתמר עורר תגובות סוערות בקרב חברי התנועה שלנו. התגובות הראשונות של הלם וזעזוע עלו, בהתאם לרוח הזמן, בקבוצת הפייסבוק הערבית-אנגלית של התנועה. התגובות נכתבו ברובן על ידי חברים פלסטינים, בערבית או בעברית מאולתרת באדיבות שירות התרגום של גוגל. הנה אחת לדוגמה:
במהלך יום השבת ניסח נור, המתאם הפלסטיני של התנועה, בשיתוף עם חברים פלסטינים נוספים בצוות ההיגוי של התנועה, הודעה בערבית, שתורגמה על ידי חברים מהצד הישראלי:
תנועת "לוחמים לשלום" רואה באלימות דבר שאין לו כל הצדקה ומצרה על כל פעולה אלימה. אנו, בתנועת "לוחמים לשלום" נמשיך לפעול להגשמת זכויות האדם, לכיבוד האחר ולהכרה בו, לקבלת האחר ולחיזוק המאבק הלא-אלים ובדרכי-שלום לנוכח הכיבוש, שאותו אנו רואים כעומד בבסיס האלימות באזור. בהסתמך על כך, תנועת "לוחמים לשלום" מביעה את צערה ואת אבלה העמוק על אירוע הרצח המצער שאירע בהתנחלות הבלתי-חוקית איתמר ולמרות זאת, אנו מגנים בכל תוקף את מה שאירע לילדים החפים מפשע הללו. אנו רואים באירוע הרצח הזה חלק ממדיניות ההסלמה שמפעיל ומעודד הכיבוש הישראלי. מדיניות זו, המניחה את התנאים לביצועם של מעשי זוועה. אנו, בתנועת "לוחמים לשלום", מחויבים לדרך המאבק הלא-אלים בדרכי-שלום לסיום הכיבוש הישראלי והמדיניות המכשירה פעולות אלימות נוראות, בלא קשר אם הפעולות בוצעו על אדמה כבושה. עם זאת, אנו רואים ברצח ילדים פשע נורא ונתעב, מבלי להתחשב במין, בדת או בצבע ועל בסיס כך אנו מגנים ומביעים צער על רצח הילדים הללו. לפיכך, הפעולות הללו מעודדות אותנו לפעול ביתר מרץ לסיום הכיבוש ולהשגת שלום כדי שילדי שני העמים יוכלו לחיות בשלום ובביטחון ושהיציבות והשלום ישררו על פני הארץ הזאת. אנו סבורים שהפיתרון היחיד לכל הפעולות הללו הוא בסיום הכיבוש הישראלי של פלסטין ובכך שהעם הפלסטיני יזכה בזכויותיו. קבוצת הגוגל של צוות ההיגוי בצד הישראלי התלבטה ארוכות אם ואיך לפרסם את התגובה. הדיון העיקרי נסוב סביב הדרישה האוטומטית של דעת הקהל הישראלית מכל ארגון שמאל, שלום וזכויות אדם לגנות את הרצח, כאילו שארגונים אלה עודדו אי פעם אלימות, וכאילו שלא בדיוק הם אלה שפועלים ללא לאות למען הפסקת האלימות הזו. וחוץ מזה, איך אפשר לגנות רצח ילדים? בנייה אפשר לגנות, החלטה צבאית שגויה אפשר לגנות, אבל רצח ילדים? איזה צורך יש בכלל לגנות דבר כזה? לבסוף הוחלט להעלות את התגובה לאתר התנועה, אבל להימנע מלכנות אותה "גינוי" ובכך לסרב לשתף פעולה עם הדרישה המופרכת לגינוי מצד פעילי שמאל הרווחת בשיח הישראלי. בכל אופן, ביום ראשון הקליטו מוחמד ויונתן את התכנית השבועית שלנו ברדיו קול השלום, ופתחו כמובן בנושא הרצח: תוך כדי כך, המשיכו חברי הצד הישראלי לשוחח טלפונית עם החברים הפלסטינים, בעיקר באזור שכם, ולקבל מהם עדכונים על המצב בשטח. בילאל, המתאם הפלסטיני של קבוצת שכם-תל אביב מסר לעידן, חבר הקבוצה, שהרחוב הפלסטיני נמצא פשוט בשוק מהרצח באיתמר. הוא אמר שאנשים מסתובבים בתחושה של בושה המהולה בעצב המהול בהלם. הוא אמר (בציטוט כמעט מדויק) "לא עשיתי סקר ברחוב הפלסטיני אבל כל הקולות שאני שומע הם קולות של הלם, של דחייה, של גועל ושל בושה. אנשים לא יכולים להאמין שפלסטיני עשה את זה". המשורר זיאד ח'דאש מרמאללה אמר לעידן שבסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" מפרסמים שאולי מי שביצע את הרצח הוא פועל תאילנדי שעבד ביישוב. זיאד גם כתב בהקשר זה טקסט יפה שעידן תרגם, ואותו פרסמנו בבלוג הישראלי של התנועה. מאוחר יותר תרגמה אותו לאנגלית גם חברתנו מ"מחסום ווטש" דיאנה רובננקו, והטקסט הועלה בשלוש שפות לאתר "לוחמים לשלום": http://cfpeace.org/?cat=37&story_id=1590 חבר נוסף מקבוצת שכם סיפר, שאתמול כשחזר מעבודתו ברמאללה חשב להימנע מהעיקול הידוע לשמצה בכביש 60, ליד ההתנחלות שילה, מקום שידוע כאתר שבו מתנחלים סוקלים מכוניות פלסטיניות באבנים בעוברן בכביש. הוא נכנס לכביש העוקף שחותך מכפר סינג'יל ישירות ללובן א-שרקייה דרך מעלה לבונה כשבסמוך למאחז גבעת הרא"ה וראה התקהלות של מתנחלים בכביש כשהם מחזיקים אבנים. השעה הייתה שעת בין ערביים, והוא חשב שהם מחכים שיתקרב אליהם כדי לוודא שאכן מדובר ברכב פלסטיני ורק אז לסקול אותו. הוא האיץ מיד והצליח להתחמק מהם, לא בלי דפיקות לב מואצות וחרדות רציניות שהוא סוחב איתו משם. הוא סיפר גם שהיום "זכה" ראש מועצת יאנון לביקור של רעולי-פנים חמושים מאחד ממאחזי איתמר, שהגיעו עד חצר ביתו ואיימו עליו בנשק. לא היה לו הרבה מה לעשות חוץ מלשאול אותם מדוע הם רוצים לנקום באנשים באופן שרירותי, אנשים שלא היו מעורבים בכלום, סתם לשם הנקמה. איכשהו הסיפור נגמר בטוב ובלי פגע, אבל העיקר ברור. בילאל מספר שרעולי פנים מאזור איתמר ויצהר כבר החלו לפרוע באזור. הם פשטו על פאתי הכפר עוורתא שהצבא טוען כי בתוכו מסתתרים הרוצחים, שרפו מכוניות ומחסנים וכן ניפצו זגוגיות ופינצ'רו גלגלים של כלי רכב חונים. מתנחלים זרקו בלוקים ושרפו רכבים מוקדם יותר היום בחווארה ואותו מארב אבנים ידוע לשמצה באזור שילה כבר פגע ברכבים פלסטיניים עוברים ביממה האחרונה. רכבי צבא מוצבים בכניסות לכל כפר, עוצרים פלסטינים (כמה מאות עד כה) ומונעים מישראלים להיכנס לכל הכפרים מאזור סינג'יל וצפונה, עד לשכם. המצב לא פשוט ועתיד אף להחמיר, כך הם מצפים, אבל לבילאל היה חשוב לומר שהוא רוצה שכולם בתנועה ידעו שהגינוי הוא חריף ומוחלט בציבור הפלסטיני על כל גווניו וכי הם חורקים שיניים ונאזרים בסבלנות עד שייתפסו מבצעי הרצח. בילאל אמר עוד, שהסגר על כל האזור והעוצר על אזור עוורתא יוצרים מתיחות אדירה שמחכה לפיצוץ וביקש בכל לשון של בקשה שנימנע מלהגיע לאזור ביממה או שתיים הקרובות ושכאשר ירגע המצב הוא יאותת לנו ונוכל לארגן פעילות באזור. אנחנו נמשיך לעמוד בקשר ולראות כמה מוקדם נוכל להגיע לשם ולחזור לעבוד עם חברינו. |