לאורך הנהר, ראינו את השלדג הענק מתבייש, שוב ושוב. הוא התעופף במורד הנחל עם 40 ס"מ של ביישנות ואני וכריס אחריו בסירה. לבסוף הוא החליט לבטוח בנו והראה את חזהו בגאווה.
כך חשבתי, אך באמת הוא בכלל רצה את הדג הגדול מהמים שלמטה. הוא רפרף וצנח כאבן, יצא מהמים ובמקורו דג לתפארת השלדגים. פניתי לכריס נפעם מהמחזה, והביישן נבהל והרחיק עם שללו למרכז הנחל. החלטנו שלא להפריע ונשארנו כמטחוי עדשה.
דקות ארוכות הוא התחבט איך בדיוק לבלוע את הדג שהיה לא קטן אף לשלדג ענק שכמוהו. מימין ומשמאל, ולבסוף פשוט בלע אותו במורד גרונו. לאחר דקות הוא ניסה להתעופף לגדה, אך אויה והמשקל העודף הורידו כאבן. צלל במים העמוקים ובפרפורים עזים עלה, בכדי לשוב בכבדות לענף. שלדג כבד.
לכריס קצרה הדרך והסבלנות ואנו המשכנו לחפש צדפות בשולי הנהר. בשולי נהר אחר.
פַּעַם. פַּעַם מִיָּמִין וּפַעַם מִשְּׂמֹאל אֲנִי אוֹסֵף אֲבָנִים מֵאַפְרִיקָה שֶׁבָּהּ הָלַכְתְּי.
עַתָּה אֲנִי חָשׁ כַּמָּה כָּבֵד הַמִּשְׁקָל. |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
_____________________
הו כן... אפריקה שורטת בלב...
___________________________
ניסיתי להציץ לשלדג ואליי...
תודה לך מירה :))
_____________________________________
זו מחמאה ענקית... תודה {}
_______________________________
חלון למסעותי באפריקה ובי... :))
_______________________
כיף לי שאהבת {}
___________________
תודה לך ליאורה :))
התיאור שלך נשמע כמו משחק של ילד, וגם ערכה של הפעילות הזאת כמו משחק של ילד - לא יסולא בפז. (אולי ההבדל הוא בתחושת הכובד).
__________________________________
סבלנות ואיטיות, זו הצידה לצלם המבקש להתחבר לטבע...
תודה לך לאה. שמחלי שאהבת :))
___________________________
הוא השלדג הענק, מלך השלדגים, וככזה הוא חושב שדגים גדולים מ- 20 ס"מ, קטנים עליו...
בדרך כלל, הוא ינוח בין ענפי עץ עד שיעוכל הדג.
אולי הייתי אני הגורם המפריע ששיבש עליו את סדר הדברים...
זכרונות אפריקה לא קלים... אפריקה שורטת!
תודה לך דבי :))
______________________________________
בינתיים אני בורר ביניהן, מבריק ומשיב את רובן למקומן.
בעמל רב אספתי אותן...
תודה לך לי {}
______________________________
לו דרשתי...
תודה לך :))
__________________________________________
כן, אניודע, ובכל זאת ממשיך...
אולי משום כך נמשך דווקא לציפורים.
כדי שיוקל המשא...
תודה :))
_____________________
תודה אביה... זו הסבלנות שהייתה בעזרי...
שיהיו הימים שם מקיימים :))
________________________
מי שרוצה להתחבר לטבע, כדאי שייאזר בסבלנות ויאיט את מרוצו.
הוא לא יודע מתי תזדמן לו הארוחה הבאה.
אני יודע, ולכן מסתפק באבנים...
תודה :))