איזה כייף? איזו הקלה? בסך הכל חמש דקות של אי נוחות,ואתה יכול להימנות על "הטובים" יפי הנפש .מן תחושה של שלמות פנימית המשדרת לעצמינו, אנחנו בסדר.אנחנו זוכרים.משל אנו את שלנו עושים .יראה העולם וישפוט.וזוהי הבעיה כי אין עולם ולאף אחד ממש לא איכפת מעם ישראל ממדינת ישראל.ומוסדותיה ,ממשלתה ,הכנסת ,והנשיא בתוכם כל אלו שנרתמו למסע הפירסום כולל ארבעת האנשים שקבעו לנו את חמשת הדקות הללו וזכו לפרסום בסיוע הערוץ השני שהקדיש להם "אייטם"נרחב וממצה. שאם נהיה כנים זה כל מה שענין את אותם אישים שהנחו את "ההשבתה".עכשיו מה לנו כי נלין על ההורים המסכנים ,? הנאחזים בכל פעילות כזו כבקרש הצלה .אז זהו כל הענין רבותי ,כי לא זו הדרך. שביל ונתיב זה יכול רק לגרום למדינה ומוסדותיה ,להכנע לארגון טרור ,היושב קרוב, למעשה קרוב מאד .סופק כפיים בהנאה בלתי נסתרת ומקשיח את עמדותיו כל פעם מחדש .כי אנו נותנים לו את הדלק להמשך בערת התנגדותו. והשאלה היא. מתי אנחנו נבין ?.שיש לנו עסק עם חלאות אדם שאטימות וחוסר רגש,הם לחם חוקם .זוהי דרכם ואנו משחקים מולם באיזכורים של חמש דקות. והתשובה לאותם חיות אדם אלה היא ,כי רק תחושת החרדה לכל ראשי החמא'ס במאורותיהם לגופם ,לנפשם, לחייהם,וחיי הקרובים אליהם של ראשי החמא'ס ומנהיגיו,כולל דוברים נשיאים וסתם חמאסניקים המצויים בכל אתר היא שתניע את הארגון המרושע למהר לסגור עיסקה לשחרור גלעד הנמק בכלאו. לכן על ראש הממשלה לאזור את שארית הכבוד העצמי שנותר לממשלתו שקיצה קרב עם כל יום נוסף שגילעד נותר בכילאו..ראש הממשלה כאמור צריך להודיע מעל דוכן הכנסת מול כל אמצעי התקשורת בעולם ולהזכיר לחמא'ס. כי פקעה סבלנותינו ולהכריז על מסע "שכנוע" מסוג שונה להזכיר לאלה שאפשר ושכחו את רוצחי הספורטאים במינכן באולימפיאדה ולומר כי כפי שהגענו לכולם אז כך נוכל גם היום להגיע לכל צמרת החמא'ס שמקומות שהייתם ומגוריהם ידועים ולהתחיל במסע חיסול מתמשך ושיטתי עד שהללו יתחננו על נפשם. כוחות ישראל מסוגלים ויכולם להגיע אליהם בכל מקום שישהו בו.ראש הממשלה צריך לתת להם ארכה של ימים מספר שלאחריה יתחיל מסע הצייד הגדול.שרק הוא יניע את המנוולים הללו לשחרר את גלעד. כי מה שברור הוא שחשש לעורם הוא המניע הגדול והחזק ביותר לשחרור גילעד. אם הוא עדיין בין החיים.