הרבה .  רק מי שאוהב  כלבים וחיות אחרות מבין למה אני מתכון,  ועוד אסביר ואוסיף  ויש לה לכלבה    במקרה הזה גם קבלות  ל,נותנת כל כך הרבה, אבל   נמשיך  ונתפעל מהעוזרת המופלאה  במיגור הפשע   ממקומותינו.                                 "זוכר את נועה? הילדה שסיפרה לך על הכלב הענק שחטף את ילקוטה?" "זוכר" ענה החוקר,תמה בליבו  להיכן חותר מדברי."איני מבין עדין  ,מהו הקשר בין הדברים". מדברי, לגם לעיתו מכוס המים שניצבה על השלחן  ,  והוסיף:"יתכן כי אמנם קיים כלב  שכזה במציאות  ,אינו כלל פרי דמיונה של הילדה כפי  שנראה היה לך ,במבט ראשון. ואני אומר, המשיך מדברי, "אני אומר שבהחלט יתכן כי כלב  , הוא זה שגורם לנדודי השינה  שפקדו אותך לאחרונה,בעיקבות חטיפות הארנקים המסתוריות ההזויות משהו ,שפשטו  בעיר  כדלקה בשדה  קוצים. "" מדברי, מדברי" גיחך עתה החוקר וצביע באצבעו על ראשו של ידידו כאומר :"חסר לך בורג ". החוקר קם ממקום מושבו שליד   השלחן ,וטפח  בחיבה על כתפי חברו ."ואתה מאמין בכנות לסיפור ההזוי הדמיוני הזה ?"ומדוע בכלל שכלב יחטוף ילקוטים  ותיקים ?" כך המשיך החוקר להתעקש ולהקשות  אך מדברי מיהר להשיב :"  נכון שגם לי עצמי יש ספקות אך אסור לנו כחוקרים  לבטל כליל את האפשרות הזו " ובהתלהבות גוברת המשיך והוסיף": הרי ממילא אין   בידך  כל דבר אחר לפיתרון התעלומה. החוקר ניענע בראשו באי נחת, שכן    דברי מדברי היו נכונים.ממילא לא עמד לרשותו ולו ברמז כל קצה חוט להתחיל אפילו  בפיענוח  הפשע הזה .ועוד בטרם הוא הספיק,  ומדברי  הטיל  את כל כובד משקלו כמאלף כלבים מקצועי  ומנוסה"אמנם אינך שלם עם הרעיון אך בעיקרון דע לך ידידי    ניתן  לאלף כלב למטרות שונות ומשונות ויתכן שהפעם,  יש לנו ענין עם אדם בעל מוח חולני. יצירתי  במובן השלילי, ואותו פושע מסתורי, יתכן, מיטיב להבין את האפשרויות הגלומות באילוף כלב   למטרות חטיפת ארנקים , ומדברי המשיך להרצות את עיקרי דבריו." העברין הזה מודע לכך שאיש לא יחשוד  בכלב שהוא  זה שחוטף ,ודוקא משום כך, ניצל את יכולותיו באילוף כלבו  לביצוע עבירה שכזו.  החוקר  אכן ניצב בפה פעור, כבולע לתיאבון  כל מילה מדברי חברו.  ומדברי  המשיך והמשיך בניסיון הקשה לשכנע את החוקר לנקוט בחקירה לכיוון הכלב.:"הפושע הזה יודע וברור לו כי המשטרה לא תחפש אחר כלב כעברין  ,שכן ראה אותך. הרעיון שכלב פושע,  הוא מטורף לגמרי.ולכן דוקא כאן הכלב מצליח  מעל ומעבר. כנראה שילדה בת עשר בשם נועה פתחה את עינינו, המשיך וצהל מדברי. ."בו נתחיל לבדוק , חבל על הזמן.  שני השוטרים פנו לבדוק ולחקור   ומדברי הוסיף לחברו את המובן מאיליו:" כמובן ידידי שאנחנו    ,אני ומיני מצטרפים לעזור לך בחקירה הזו, שכן כלבים כידוע לך ידידי הוא תחום התמחותי.  מכל מקום , דיברנו ובירברנו מספיק. בו נצא לדרך. ""לדרך?" היקשה החוקר, אך מדברי נטל יוזמה הפעם ופקד: אחרי".והם הגיעו.  המקום היה גן קטן, בפאתי העיר. "כאן   הוא נחטף,  ארנקה של הישישה. מדברי הורה עליו בידו, והחוקר ראה.  השנים גחנו עליו על ספסל העץ, אשר מכבר התקלף הצבע מעליו, ודהה מימות השרב, וגשמי החורף.  למראה הזה אורו לפתע  עיני החוקר. הפעם , היה זה החוקר הותיק שהצליח לעשות זאת. הוא היה זה שהפעם הפתיע את מדברי חברו. מעיניו החדות לא נעלמו  מספר סימנים  שנותרו על הספסל.  אלה היו ודאי נעלמים  מעיני אדם רגיל, כזה שאינו חוקר מנוסה, אך לעיני השוטר הזה, הסימנים היו כספר פתוח.  "כאן, במקום הזה, , כאן בדיוק, עמד חוטף הארנק  מהקשישה".כך, בפסקנות אמר למדברי החוקר, שזכר היטב ,ועוד איך זכר,  את מה   שהמתלוננת סיפרה לו בקול רועד, על החיכוך  המוזר שהגיע לאזניה  ממש בקירבתה, אך בטרם הצליחה להבין מה קורה אתה, נחטף תיקה  מידה ונעקר הכוח, במשיכה עזה. החוקר ניצח על  החקירה חוזר לעצמו ומקצועו, כשברור לחלוטין, כי עין רגילה היתה פשוט מתעלמת מכך ולא מיחסת לסימנים הללו כל חשיבות,  אך החוקר הבין   היטב ומיד את הערך העצום שהיה טמון בגילוי  המפתיע. מדברי   לא הסתיר   את תדהמתו למראה השיערות שהושיט חברו לעברו.  ציבען היה אפור, והן דבקו בפיסת העץ  מצידו האחורי של הספסל.  השיערות נאספו אחר כבוד   בידי החוקר, שגירד בלהבו החד של סכין זעיר את אותןם המקומות  שהכילו שבבי עץ, ובהן שיערות דומות לאלו שנתן החוקר קודם לכן למדברי. השיערות הוטלו אחר כבוד  לשקית מיוחדת  שנשא החוקר בתיקו. ואכן, עתה הבינו שני החוקרים המנוסים שאין יותר לאבד ולו דקה נוספת. עוד באותו יום, קיבלו טכנאי  מעבדת הזהוי הפלילי, את השיערות מידי חוקר הפשעים החמורים. מעתה   היא היתה מונחת לחלוטין, על שיכמם של שני טכנאי  המעבדה הצעירים. הנמוך מבין השנים הבחין  כימעט מיד במבט שנתן בו מידברי. "בסדר, נעשה כמיטב יכולתנו ומהר, "הדגיע את מדבריוניגש למלאכה. למעשה תשובת הטכנאים היתה בעלת חשיבות עיקרית בחקירה הזו שכן  הם יהיו כמובן אלה  שיגידו לשני החוקרים , אם השיערות הללו ניתלשו  מגופו של כלב, או מראשו של אדם. הלואי ולא ניטעה בהערכתנו וזה כלב פלט החוקר בחוסר סבלנות. מחוגי השעון ,כמו להכעיס  סבבו באטיות מורטת עצבים. מדברי ישב בסמוך לכלבתו מיני. היא ניתרה ממקומה בבהלה כשהו א הגיח מולה ,כמעט דורך על זנבה השמוט על הריצפה, טכנאי הזהוי הפלילי. נו? נישאל בקוצר רוח בולט . הבחור אשר עטה לגופו, חלוק לבן, הוריד אותן בנחת מידיו , את כסיות הגומי והתעתף בשתיקה רבת משמעות."כן, או לא" שאל החוקר ומנימת קולו  ביצבצה דאגה  לגורל כיוון החקירה בו אחזו מדברי והוא. צילצול טליפון  פתאומי, החריד את החוקר . והמשך יגיע.