0

5 תגובות   יום שישי , 18/3/11, 17:41

נאחזים/אלעד אונגר

ברגב אדמה,באהבה שנעלמה,בזכרון מעומעם

נאחזים במה שרק אפשר,במה שאסור ומותר

כמו מבקשים להרגיש משהו למשהו שלא יהיה

טעם מתוק של ממתק ילדות,משאיר חור בבגרותינו

זכרון של ימים אחרים מעמעם את אפרוריותם

נוסטלגיה נחמדה במינון של טיפות,לא בזרם קולח

כשמרבים להתבונן לאחור,מחמיצים את היום

לראות הזריחה זה עונג מלטף,לזכור ולהמשיך לשקיעה

אהבה הראשונה היתה מתוקה כמו עסיס אבטיח ראשון

מלטפת את הגוף,משכרת את הנשמה במעטפת חום

לאהבה החדשה יש טעם אחר,יותר מפוכח,ברור יותר

אנחנו מכירים את המגבלות,גם כשהלב נלקח למשמורת

ריחות של פעם,טעמים של אז,פנים שלא נשכחו

ריחות חדשים,טעמים עזים שרק עכשיו מעיזים

מלטפים פנים חדשות,ריח חדש של אהבה

טוב מדי פעם להביט לאחור,רק לא לשכוח להסתובב

 

 

דרג את התוכן: