כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    ציפור הקרח

    61 תגובות   יום שבת, 19/3/11, 05:32

    ''

    בדיוק בפורים לפני כשמונים שנה, התרסקה עוד אוניית מפרש גדולה על סלע אנדרומדה ביפו.

    'ציפור הקרח' היה שמה העברי שנרשם אז בספר נמל יפו, פלשתינה א"י, תחת שמה הקודם, ה 'קינג פישר', אניית מפרש עם מנוע עזר קטן בשנים 1932-33. לא ידוע מה היה הדגם שלה, כמה תרנים היו בה, ומה היה העומס שלה. 

    נראה שהייתה עשויה עץ ונראתה כספינת דיג בשם 'רחף' של חברת 'נחשון' שנבנתה בסוריה ב-1935 ונרכשה שנתיים אחרי כן על ידי הקיבוצים. (משמאל, מהוויקיפדיה).

     

    הייתה זו אחת מספינות צי עברי בהתהוות. סיפור חייה הקצרים בבעלות יהודית, דומה לסיפורן של ספינות שרכשו ציונים לכיבוש העבודה בים, בדיג ובהובלה ימית. 

     

    מאז נרכשה מרשות מכס ממשלת המנדט הבריטי שהחרים אותה מבעליה הערביים משום שעסקו בהברחת סחורות גנובות, שימשה האנייה את "אגודת יורדי ים זבולון" ללימוד ימאות ושיט בשילוב דיג לפרנסה, ולהעלאת פליטים יהודים.

     

    רב החובל שלה היה גר מפורסם בשם אריה באייבסקי, ממייסדי הצי העברי בארץ ישראל, וחברו הטוב של יוסף תרומפלדור. זה הפך ציוני נלהב בזכות פגישתם האקראית בקונסטנטינופול, עת נסעו תרומפלדור וחבריו מהכשרת "החלוץ" בקרים לארץ ישראל, עליזים וטובי לב בדרכם ליישוב הארץ על ידי כיבוש עבודת אדמה.

     

    הגם שהיה גוי בן אצילים רוסי, (אביו היה רופא בדרגת אדמירל בצי הרוסי), החליט לנסוע אליהם להצטרף למשימתם, והתאהב ברעיון הציוני ובארץ ישראל. הברירה שעמדה לו, הייתה להמשיך לעבוד בקווי אוניות כפליט מהגר מדיני שהתקבל בתורכיה, או לחזור לרוסיה, שם חיכה לו עונש מוות כעריק.

     

    באייבסקי הצטרף לגדוד העבודה, בירושלים הכיר ונישא ליהודיה ממוצא רוסי מכפר גלעדי. התגייר והוליד בת. אלא שציפורה אשתו, הפכה לקומוניסטית אנטי ציונית, לקחה את בתם וחזרה לרוסיה.

     

    כרוויזיוניסט בית"רי, שימש מפקד ומורה לימאות ולשיט במסגרת הקמת האגודה הימית 'זבולון', וכראש קבוצת הדיג, שותפו של ד"ר מאיר גורביץ מייסד האגודה ומראשוני כיבוש הים.

     

    למעשה, היה באייבסקי בעל חזון הקמת צי עברי במזרח התיכון מאז הגיע מרוסיה, כגוי שערק אחרי המהפכה הבולשביקית ב 1917 מחיל הים הרוסי שם שירת על אוניית הקרב אברורה. כימאים אחרים אז, ראה בכיבוש העבודה בים, ניצול משאבי טבע לחיסכון בהוצאה הגדולה לקיום משק עברי ביישוב, ושחרור הסחר הימי העברי מתלותו בימאים ובכלי שיט זרים.

     

    תחת פיקודו כאיש בית"ר, עסקה 'ציפור הקרח' גם בהבאת פליטים יהודים לארץ ישראל, והפליגה הלוך ושוב בציר ביירות-חיפה-יפו והייתה בבחינת ניסיון הצלת משימת כיבוש הים. לאסונם של היזמים ומפעילי האונייה, נשארה ברשותם רק חודשים ספורים עד שנטרפה בליל סערה. על פי ההשערה, לא נקשרה כיאות לרציף הנמל. אחרים סבורים שחבלי הקשירה שלה לרציף הותרו ממעגן הנמל בפעולת חבלה מכוונת.

     

    כאזרחים ובעלי בית בארץ בה הוקמה מדינת ישראל והוקם בה צי ישראלי מפואר, הגם שישראלים מעטים עוסקים כיום בימאות ספנות ובדיג, הגענו להישגים בתחום הבטחון. הצי מצליח לשמור עלינו מצד הים, בזכות ראשונים.

     

    הרי לכם קטע מסיפור תקומה לפורים שמח, המוקדש באהבה ובהערכה רבה, לבנה של שושתי וללוחמיו, ולחיל הים כולו. יישר כח.

    ''

     

     שרה א' אוניית ביה"ס העברי לימאות, קציני ים ואמודאים של ארגון בית"ר, המחלקה הימית,  1935-36. (מוויקיפדיה)

     

    רב חובל אריה באייבסקי שימש מפקדה לימינו של מקים ביה"ס ומפקד המחלקה הימית, ירמיהו הלפרן ששימש ספן על אוניית החלוץ ב 1919-20. שרה א' נקראה ע"ש אשת אלמן יהודי אמיד בשם קירשנר, שמימן רכישתה עם מות אשתו. היא שימשה להכשרה ימית מחוץ לפלשתינה א"י, עקב איסור שלטון המנדט הבריטי להכשרה שתתן עוצמה וכח ליהודים. עגנה ליד בית הספר הימי שפעל בשנים 1935-36בעיר הנמל צ'יוויטווקיה Civitavecchia , איטליה מעט צפונה לרומא.

     

    אחרי כשנה וחצי, משחסר כסף לפעילות ביה"ס, הוחלט להפליג לארץ ישראל ולגייס מאנשי היישוב תמיכה כספית. שרה הגיעה להפלגת ראווה מחיפה ולאורך חופי הארץ ועד ת"א אך גיוס התמיכה נכשל. חזרה לאיטליה שם נטרפה ליד האי קורסיקה, כך נטרפה גם פעולת בית"ר הימית בתחום ההכשרה.

      

    בשנת 1935 חידש בן גוריון את קריאתו החלושה מ 1932 שלא נתמכה אז במימון המוסדות, והיו קשובים לה רק פרטיים שממילא הקימו חברות ספנות להובלת נוסעים ומטען. הפעם, בקול גדול, תנופה ובמימון מוסדי ממשי, החלו ארגוני הסוכנות היהודית, ההגנה ותנועות ההתיישבות ללמד דיג ולהצטייד בספינות דיג.

     

    בשנת 1936 הוקם ארגון של הסוכנות היהודית לתחום הימאות בשם החבל הימי לישראל  . היקיצה הימית מראשית העשור השני של המאה העשרים קיבלה תאוצה.

     

    בשנת 1938הוקם בית ספר לקציני ים של הטכניון בחיפה בשלוחתו בביה"ס בסמת, שלימים עבר לעכו. השני שניהל אותו אחרי מנהל בסמת היה "זאב הים". הוא קיבל אישור ב-'פתק', בו 'הוסמך להשיט ספינות חופים'.

     

    למעשה, מי שנחשב 'רב חובל עברי ראשון ביישוב', לא היה מוסמך מעולם כרב חובל. רק בלחץ מועצת המנהלים של 'בסמת, טכניון חיפה', על מר רוג'רס, אז מנהל נמל חיפה מטעם ממשלת המנדט הבריטי, הסכים האחרון ואישר את 'קצין הסיפון' הוותיק, שהשיט את האונייה 'גוזל' כבר בראשית שנות השלושים, ללא הסמכת רב חובל ובאישור בעלי האוניה ומפעל במלט 'נשר' (זוכרים)..., אישר רשיון 'להשיט ספינת חופים' כמנהל ביה"ס לקציני ים.  

     

     

    *** לזכר צוות חלוצי ה 'עמנואל' ורב החובל אריה גרבנוב שנעלמו בים ומקום קבורתם לא נודע. 

    ולזכר אריאל אחי שנקרא על שמם.  ת.נ.צ.ב.ה 

     

     

    *בית"ר ("ברית יוסף תרומפלדור") ז'בוטינסקי בחר לכתוב בת' לזכרו, ולזכר עיר המבצר ביתר ומשמעותה לעם היהודי)

    דרג את התוכן:

      תגובות (61)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/7/11 00:05:
      מרתק, תודה!
        3/7/11 22:45:
      :)
        26/3/11 20:19:
      תודה על העשרת הידע , על המקרים כאלו אשר חשוב לזכור ולהזכיר על האנשים הללו ועל תרומתם ז"ל תודה
        25/3/11 08:33:
      מרתק. פיסת היסטוריה שלא ידעתי עליה דבר.
        23/3/11 20:12:
      מלח-ים הארץ*****
      משו מה הישוב העברי של תחילת המדינה שבדרך זלזל בכוחה של צי ימי לצורך חיזוק הישוב. זה היה בולט לאחר קום המדינה , כשצי חייל הים נראה היה כמו אוסף של 'אמבטיות' צפות.... רק לאחר מלחמת ששת הימים החל חיל הים להתחזק בצי של ספינות וצוללות חדישות.
        22/3/11 08:01:
      יהיה זכרו ברוך. בזכות אנשים כמוהו ודומים,משפחות כאלה ודומות ועוד הגענולמה שהגענו. ב2.4 חוגג 90 קשיש מטבעון רענן נבות שהיה חשמלאי ואלקטרונאי והוא זה שהקים את מכשירי הרדיו/קשר לספילות המעפילים ואת תחנת הקליטה .יש הרבה ללמוד על/מ הדור ההוא.
        21/3/11 10:03:
      כן,היה היה והיה היו,אנשים כאלו.
        21/3/11 09:53:
      היי חבר, תודה שהבאת. סיפור מעניין ואבן דרך.
        21/3/11 09:04:
      תודה על פוסט מאלף חג שמח!
        20/3/11 15:35:

      שיעור מאלף בהיסטוריה.
      יש בתולדות הציונות המון מעשי חלוציות גדולים ונפלאים, אשר רוב הציבור אינו מודע להם (למשל הקמת מפעלי ים המלח, ופעולות רוטנברג), בגלל שאינם מופיעים בספרי הלימוד של משרד החינוך, ולא פעם שלא במקרה, אלא משום שלרוע מזלם של הגיבורים הם לא השתייכו אל המחנה הפוליטי הנכון.

      תודה שהשכלתנו דרור והצדעה לאחיך.

        20/3/11 09:59:
      דרור תודה, אתה ממש מביא מידע חשוב וכיף לקרוא על חבלי הלידה של הצי העברי הראשון כאן בארץ. חג פורים שמח לך!
        20/3/11 08:43:

      דרור יקר..

      השם הזה "ציפור הקרח"..מיוחד..עושה משהו ..

      תרומתם של אחיך ז"ל וחבריו הגיבורים למדינתנו..היא נכס.

      חשוב שזכרם לא יישכח..שלא נשכח לעולם מה שציוונו..

      מעריכה את שהבאת לידיעתנו...

      חג שמח...

      בטי

        20/3/11 07:54:
      תודה. סיפור מרתק, שזכרם יהיה זכור לנצח. אמן! חג שמח.
        20/3/11 06:28:
      אתה כותב מצויין והסיפור מרתק *
        20/3/11 02:12:

      תודה על המידע...

      פוסט נפלא ומרתק!

      אין לי כוכב לתת אבל חיבוקי באהבה יש.נשיקה

      שבוע טוב ומלבלב ופורים שמח יקירי.חיוך


      ''

        19/3/11 23:43:
      תודה.
        19/3/11 23:35:

       תודה על המידע
      חג פורים שמח

        19/3/11 20:32:
      היי לך תודה עבור סיפור מרגש פורים שמח
        19/3/11 19:21:
      תודה על סיפור היסטורי מעניין שלא היה לי מושג ממנו. ומדוע כולם מכנים אותך דרור?*
        19/3/11 18:28:
      תודה, דרור, על סיפור כה מיוחד וכה מעניין מימים אחרים. חג שמח!
        19/3/11 17:41:
      הטרמילר תודה על הסיפור פורים שמח
        19/3/11 17:38:

      מעניין הסיפור ו"ציפור הקרח" שם מסקרן עבור ספינה.

      פורים שמח גם לך

        19/3/11 17:07:
      מאמר מאלף תודה רפא וחג שמח*.
        19/3/11 17:03:
      תודה חברי. הפלגתי איתך בסיפור היפה על ראשית הצי העברי.
        19/3/11 16:21:
      תודה לך דרור שסיפרת לנו על הפרק המאוד המכובד הזה בהיסטוריה של התנועה הציונית והפעילים מאחוריה. חשוב שמידי פעם ניזכר בחלוצים אלו והתרומה הבלתי רגילה שהם עשו. פורים שמח!
        19/3/11 15:18:
      תודה , שמחתי לקרוא פרק בתולדותי...
        19/3/11 15:14:
      מרתק איך אנשים צעירים הקימו חיל ים, איך אנשים צעירים הקימו ערים והקימו מדינה. נהנית ללמוד אצלך.
        19/3/11 14:58:
      כל כך מרתק. תודה
        19/3/11 14:50:
      מרתק..איך דברים נולדו...ואיזה נחישות... בדיוק הפוך מהיום...
        19/3/11 14:48:
      מעניין באיזה שנים עסקה צפור הקרח בהברחת פליטים לארץ ישראל. הספור שלה מייצג עולם נעלם של נפילים אמיתיים
        19/3/11 13:48:

      רואים את אלטלנה ברקע?

      ''

        19/3/11 13:45:

      ''תמונה שנשלחה ליוגוסלביה מחוף תל אביב - אלטלנה ברקע 1948

        19/3/11 13:28:
      תמיד (כשאני כבר מצליחה להגיע לכאן) נהית לקרוא אותך. חג שמייח
        19/3/11 13:15:
      איזה פוסט מרתק וערוך יפה תודה חבר חג שמח .
        19/3/11 13:11:
      תודה על "פרק ההסטוריה" המעניין. שבת שלום וחג שמח, רמי
        19/3/11 13:05:
      מוזר. אמש בחיטוטי אחרי תמונות מפורים מצאתי את שם האוניה שבה עלתה אימא שלי לארץ אחרי השואה. חג פורים שמח איש.
        19/3/11 12:34:
      מעניין
        19/3/11 12:27:
      toda achi chag sameach iofi shel katava
        19/3/11 12:10:

      הזמרת מודה שריתקת אותה!

        19/3/11 12:00:
      מעניין לדעת לא ידעתי על כך
        19/3/11 10:22:

      מרתק! העשרת אותי.
      ''

        19/3/11 10:16:
      איזה ידע איזו כתיבה החכמת אותי לגמרי וחג שמח וצוהל
        19/3/11 09:31:
      תודה
        19/3/11 09:31:
      מרתק...
        19/3/11 09:16:
      תודה על הספור החכמתי בזכות הידע המפואר והמעניין לך. חג פורים שמח לך.
        19/3/11 09:05:

      דרורוש,

      מה שמדהים אותי בסיפוריך המרתקים, בכל פעם מחדש, הוא שבנוסף לידע הרחב (שחלקו חדש לי, ותודה על כך!), יש תמיד איזו נקודת מבט והתייחסות אישית.

      (בא לך לבוא ללמד היסטוריה בבית הספר שלי? אני בטוחה שתכבוש ותלהיב את התלמידים...שלא לדבר על המורות לשון בחוץ)

        19/3/11 09:01:
      יפה היה עושה חיל הים הישראלי לו היה קורא בשמה של ספינה שלו, על שמה של "עמנואל". (~:
        19/3/11 08:58:
      תודה שהשכלת אותנו חג שמח
        19/3/11 08:53:
      מעניין מאד חג פורים שמח!
        19/3/11 08:49:
      מרתק. יש לי הרגשה שכאשר ניפגש, אתה תדבר כל הזמן ואני אקשיב:)))
        19/3/11 08:21:
      סיפור מעניין! תודה שהבאת! חג פורים שמח לך, למשפחתך, לחברים בחיל הים ולכולנו!!!!!
        19/3/11 08:11:
      תודה השכלת אותי.... יהי זכרם ברוך.....
        19/3/11 08:09:
      תודה, מעניין מאד. תמיד אזכור בגעגועים את השנים בהן למדנו "ימאות" בבית הספר... שלוש שעות שבועיות של אושר בבית הספר של "זבולון", חתירות בירקון והפלגות מהשפך לים. ורק מתי מעט המסורים לעניין המשיכו אחר כך גם לתנועה ולמפרשיות.
        19/3/11 08:00:
      איזה אנשים אידאליסטים.
        19/3/11 07:39:
      זכרם יהיה ברוך לנצח. תודה על סיפור תקומה מתאים לתקופה.
        19/3/11 07:32:
      ספור מרתק חג פורים שמח!!!
        19/3/11 07:24:
      חסרה לי העקשנות של אז...
        19/3/11 07:21:
      זה סיפור מרגש בהחלט, כמה גבורה ואידאולוגייה זורמת ידענו פעם בארץ המשוסעת הזאת, הזכרת לי את אחי יונתן ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים. ריגשת אותי איש מקסים. רוני
      פרק מחכים בתולדות. אני כל פעם משתאה מחדש לנוכח התעוזה והעקשנות של אז (כמו גם היום). בני
        19/3/11 06:30:
      תודה על סיפוריך.

      פרופיל

      הטרמילר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון