כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ממטבחו של ארטישוק ירושלמי: בלוג לא מחייב ועוד פחות מתחייב

    500 גר' נשמה
    500 גר' אישיות

    מקציפים נשמה ואישיות 10 דק' על מהירות גבוהה לקבלת קצף אוורירי, יציב ומבריק.

    בקערה נפרדת ממיסים יחד על להבה נמוכה (תוך כדי עירבוב):
    1/2 כוס אמא
    1/2 כוס אבא
    1 אח
    1 אחות
    1 כוס בעל (רק מהסוג המשובח)
    3/4 כוס אהבה
    כף מחשבות
    1 כפית של תמצית רעיונות
    מצננים את התערובת

    מנפים יחד:
    20 גר' הגנות ופחדים
    100 גר' אומץ
    1 שקית של דחפים ומוטיבציות
    2 שקיות (מהקטנות) של תמימות

    מערבבים לתוך הקציפה את כל החומרים, בעדינות (שלא תתפרק) לקבלת תערובת אחידה.
    למי שאוהב - אפשר להכניס קורט כאב.

    על תבנית גדולה עם נייר אפיה יוצקים כדורים במרווחים של כמה ימים.
    מכניסים לתנור שחומם מראש בחום של 180 מעלות, ל-15-20 דקות.

    מוציאים, מצננים, לעיטור מפזרים מעט אבקת מצב-רוח ומגישים.

    בתיאבון!

    0

    כעבור מילניום

    8 תגובות   יום ראשון, 20/3/11, 12:29

    התעצלתי לבדוק אבל נראה לי שעברה שנה מאז הפוסט האחרון שכתבתי. החשק לכתוב מעולם לא נחלש, אין ספור התחלות רצו במחשבתי העסוקה והקטועה. אני עדיין בבית עם שתיהן. מטפלת בהן במסירות ובאהבה ומרגישה שזה נכון וטוב וכל הכבוד לי. הן בנות שנה וארבעה חודשים והן הולכות, אפילו רצות. יש מילים ראשונות, הברות עם משמעות. היחסים שנרקמים ביניהן טובים ומרגשים את כולנו.

     

    הבוקר היינו כולנו על המיטה. הגורה ירדה מהמיטה, הלכה לבדה לסלון החשוך וחזרה כעבור זמן קצר עם שני קשקשנים ביד. היא נכנסה במרץ לחדר והושיטה את אחד הקשקשנים לאחותה האפרוחית. שיהיה לה גם. הן מתחבקות, מתנשקות, מצחיקות זו את זו וגם חוטפות זו לזו צעצועים ובודקות מה הגבול בין לעשות "טובה" לבין לתת כאפה.

     

    החלטתי לכתוב היום משהו מאוד קצר. להתחיל לחזור בקטן. לא משהו גדול. קטן. מכירים את זה שיש המון לספר ולא יודעים מהיכן להתחיל? אז מתחילים ממשהו. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/11 12:20:
      אני, מסתבר, חוזר לכאן כל שנה וארבעה חודשים בערך. ילדים זה אושר גדול :-)
        21/6/11 22:43:
      הוי כמה שאני מזדהה :) הן נות שנה ושלושה חודשים, אחת הולכת השניה או-טו-טו, אבל כל השאר אותו הדבר.
        29/3/11 08:55:
      שלום ליואל וארטי! מחזירים עטרה ליושנה? יא שני יושבי בית שכמותכם.. חצופים.. :) אני מרגיש צעיר בשנה וארבעה חודשים. ארטי, כמה טוב שחזרת! יואל, אני מקווה שכשאתה דוגר אז אתה גם כותב. חסר לנו שלא.

      צטט: יואל עיני 2011-03-22 13:15:43

      יקירתי חיכיתי לזה כדי להיכנס לכאן. שמח שחזרת. מזדהה מאוד עם מה שאת עוברת. אני עם עומר בבית כבר שנה וחודשיים. חבל שאין רשת חברתית של יושבי בית. העלי קצת תמונות של השתיים. שנחייך גם.

       

      נראה לי שאין רשת של יושבי בית כי ליושבי הבית אין זמן להתרשת :)

      שלב. מתחיל לעבור לשלב אחר. היום בישלתי קציצות ברוטב עגבניות (עגבניות טריות, כן?! שקילפתי!) ואורז, וכל זה בזמן שהן שיחקו בבית ואני איתן לבד. וזה נעשה בכיף, בלי תימרונים ובלי הפסקות בבישול שגרמו לבצל להישרף. 

       

      התרגשתי לראות אותך חוזר לכאן. לך לתמונות. לבקשתך..

       

        22/3/11 13:15:
      יקירתי חיכיתי לזה כדי להיכנס לכאן. שמח שחזרת. מזדהה מאוד עם מה שאת עוברת. אני עם עומר בבית כבר שנה וחודשיים. חבל שאין רשת חברתית של יושבי בית. העלי קצת תמונות של השתיים. שנחייך גם.
      יו...כיף לחזור לכאן :)
        21/3/11 00:05:
      כל שתכתבי... לו יהי (וואו שנה וארבעה חודשים בבית? מרשים)
        20/3/11 16:23:
      שמחה וששון ... ברוכה הבאה !

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל