40 תגובות   יום ראשון, 20/3/11, 14:28

אתמול הייתי ב"מסיבת פורים" והזוי זו לא המילה שמתארת את מה שהלך שם..

פשוט שבעברית אין מילה מתאימה שאני מכירה (אם יש לכם ללמד אותי, אשמח...)


אז ככה, למסיבה שהתרחשה באנגר ענקי בצד הכי דרומי של העיר היה נושא - כולם באו כמובן מחופשים, הבנות לבנים, הבנים לבנות.


כשהזמינו אותי לשם חשבתי שזה דווקא די מגניב, רק שלא עדכנו אותי שהנושא האמיתי של הערב הוא הרבה הרבה יותר מורכב ו"קהילתי" לא ידעתי שאני מגיעה למסיבה של קהילת הסאדו מאזו או לפחות חלק ממנה...ולא רק  סאדו מאזו אלא של "תת מחלקה" בה יש רק מלכות ועבדים

אז שם, כל המלכות היו למלכים וכל העבדים לעבדות.


אני שלא ממש בקטע (חוץ מספנקינג פה ושם) הגעתי עם ידיד שכן בקטע.. אבל לא ידעתי עד כמה.

באתי במכנסי עור ומקטורן מחויט, שזה דווקא מאוד הסתדר לי ושוט (גם זה הסתדר לי) ובמגפיים שחורים מבריקים.

הידיד שלי נקרא לו ב'-ז' לצורך הענין, (שזה קיצור מתבקש) הגיע בשמלה אדומה וצמות ירוקות (קצת כמו אן שירלי מאסופית)


כשנכנסנו המחזה היה איך להגדיר אותו.. מרהיב או מזעזע או מגוחך או מרגש או מחליא עוד לא ממש החלטתי...


נשים, רובן ע צ ו מ ו ת בגודל הפיזי שלהן, שנראות יותר כמו מקרר מאשר משהו שאני יכולה להעיד שהוא בן המן שלי..

בבגדי גברים וגברים, חלקם גדולים חסונים וממש מרשימים מסתובבים על הרצפה עם רתיעות על הפה רסן בשפה רגילה וצועדים לאט על האגרופים שלהם מחוברים לרצועה...


גבר אחר היה קשור על כסא עינויים כזה והאדונית שלו (הארונית, אם לדייק) הצליפה בו בכל הכוח ומלמלה כל מני משפטים מחנכים

אני ראיתי רק את העניינים שלו שנראו דווקא מחוייכות ומסופקות.


הידיד שלי כמעט ברגע שנכנסו נעלם לאישה חדר צדדי ואני התיישבתי על הבר העגול שהיה שם ושתיתי מרטיני 

מה אני אגיד לך, נראה לי שאחסוך ממכם את הפרטים של כל מה שהלך שם רק אומר שואוו מזמן לא ראיתי דבר כזה


אז נכון שלא החלטתי אם זה לטעמי או לא - דבר אחד בטוח

יש משהו מאוד נחמד במקום שמוותר על המשחקים (למשל היתה שם גבר אישה אחת שישבה פשוקת רגליים לידי על הבאר, שתתה כשהעבדית הקטנה שלה פשוט ירדה לה וכולם הסתכלו, אבל לא כאילו זה מוזר, כאילו זה טבעי) אז יש באמת משהו נחמד בלוותר על המחויבות הזו של לשאול "אז מה את עושה, ובמה את עובדת ומה את שותה.." וכל השאלות האלה שברוב המקרים לא באמת מעניינות אף אחד אלא רק מתי אני מפשיט אותה ...


שם, דילגו על זה, וזה מרשים ויתרו על המסיכות והמשחקים, שם כל אחד עושה ומקבל בדיוק את מה שהוא אוהב כמו שהוא אוהב את זה וזה תודו, מרשים.


אז ק4ינקי או לא, סטטיה או לא, בטוח שהפתיחות הרבה יותר גבוהה ומכאן אני מניחה גם שהנאורות ובכלל ההתיחסות לחיים

כי הרי לא יכול להיות שאנשים שלא מתביישים באהבה ובתשוקה שלהם, לא יהיו פתוחים במיוחד ומחוברים לעצמם ולסביבה במיוחד..


אני טועה לדעתכם?

דרג את התוכן: