מסתבר שיש שם למחלה וזה נורא מרגיע את הנפש אינטרא-וורט, בהתחלה חשבתי שקוראים לי סוטה [מה שנכון אבל עדיין מעליב והזדמנות להתאמן בפולניות] אבל כן, זאת כנראה סטיה, אני שונא מסיבות וככל שהמסיבה מוצלחת יותר, מלאת אנשים יותר, שמחה יותר אני מרגיש בודד וגלמוד אני פשוט שונא מסיבות רועשות, שונא את הרגשת הזרות, שונא להביט באנשים ולחייך במכוון וכל המוח שלי צועק, שקט שקט שקט אני רוצה לבד בבית. אז יש שם למחלה, יש גם יתרונות למחלה, מסתבר שהוורטים הנכונים הם מעולים באחד על אחד או קבוצות קטנות. אז הרגשתי אתמול בודד כלכך, מזל שפגשתי זוג ותיק, שלא ראיתי שנים והם עדיין יחד ורואים שיש שם המון אהבה, כי עור הפנים שלה היה מתוח ולבן, השיניים שלה היו יפות מתמיד והיא נראתה זורחת ממש. כנראה שאהבה זה נורא טוב לעור הפנים. [הדודה אמרה שאני רומנטיקן אידיוט בתמורה] אבל אני ראיתי להם אהבה בלבן של העיניים וזאת הייתה הנחמה היחידה במסיבה של אנשים, שיודעים להזדיין בלי הכרה, שיכולים ללמד את כולם פתיחות מינית אבל לא מסוגלים לייצר שום אינטימיות אמיתית, כזאת נקיה מכל רבב. וזה העציב אותי כלכך שתפסתי את הבלוז ונסעתי איתו הבייתה.
אז מה קשורה הכותרת לתוכן היא קשורה בעצם לפינת הטיפ היומי שהרי למדתי שאני גרוע בלקבל, שהשתלטנות הארורה שלי אוהבת לתת ולא באמת יודעת איך לקבל ובסוף, בסוף יש רגע של שבירה שבו אני מרגיש שזהו וכאן הבינה הדודה את הבעיה, שהרי היא המראה הכי נקיה וצלולה שלי, שפוגעת בול בפוני בכל פעם מחדש ואמרה, כולן נכשלות במקום שבו הן מנסות [בגלל הנתינה] לעבור לשלב אחר בסולם סדרי העדיפויות שלך. וואלה, צודקת. |