כוחה של שנינות לפני מאות שנים, בכפר קטן באיטליה, נקלע סוחר מקומי לחוב כספי גדול. המלווה בריבית, איש זקן ומכוער חמד את בתו הצעירה והיפה של הסוחר והוא בא אליו בהצעה. "אמחל לך על החוב," הוא אמר לו "אם תיתן לי את בתך לאישה." הוא אמר להם כי הוא יניח בשקית קטנה שתי אבני חצץ, האחת לבנה והשנייה שחורה. "תבחרי אבן אחת מתוך השקית" הוא אמר לנערה. "אם תבחרי בשחורה, תהיי לי לרעיה ואמחל לאביך על חובו אלי. אולם אם תבחרי בלבנה, זכית – תהיי פטורה מלהינשא לי, ובכל זאת אמחל לאביך על חובו. אבל… אם תסרבי לבחור באחת משתי האבנים, אביך יושלך לכלא ויימק שם כל ימי חייו."
טוב - אגלה את התשובה כי לא נראה לי שיש פה סקרנות גדולה ..... הנערה… שלחה ידה לתוך השקית, שלפה את אחת מהאבנים, ואז… לפני שהביטה באבן… היא הניחה לה להישמט מידה וליפול על השביל רצוף אבני החצץ ולהיטמע בין כל האבנים האחרות. "הו…. אני כל כך שלומיאלית." היא אמרה לנושה הרמאי "אבל … בעצם זה לא משנה. אם תציץ בשקית תראה איזו אבן נשארה ואז נדע כמובן איזו אבן אני בחרתי!" ומכיוון שהאבן שנותרה היא שחורה, יצטרכו להניח שהאבן שבחרה היא הלבנה. המלווה בריבית לא יוכל כמובן לחשוף את חוסר יושרו ונבזותו, וכך הפכה הנערה את מה שנראה כמצב בלתי אפשרי… ליתרון עבורה. |