היום נערכה בקיבוץ יגור "מסיבת קצף" המונית. ארוע מיוח"צן להפליא אשר פרומואים להערכותו ניתן היה למצוא ברשת כבר אתמול ואילו דיווחים מהארוע עצמו ניתן היום לראות גם בחדשות וגם שוב ברחבי הרשת.
אם תהיתם מי אותם "ברי המזל" אשר הוזמנו לארוע תוכלו לגלות לרווחתכם כי אין מדובר באנשים בשר ודם כי אם בתרנגולות "פגומות". (ברות המזל שנמצאו ראויות למאכל זכו לדרך ייסורים משלהם, אך לא נפתח זאת עכשיו). כן, מסתבר שבמסגרת מסע יחצ"נות מתוזמן היטב, בכדי שחס וחלילה לא יעיז איש לאמר ש"משרד החקלאות גילה אזלת יד במאבק בהתפרצות שפעת העופות", הוזמנו מיטב כלי התקשורת בכדי לסקר "אירוע" הדגמה שבו הומתו כ-200 תרנגולות בחנק ע"י מכונת קצף שהיא המילה האחרונה בתחום.
אז מה אם מדובר על שיטה אכזרית מאין כמוה אשר גורמת לאותם עופות אומללים מוות ביסורים ע"י הקצף הממלא את דרכי נשימתם? שיטה זו אגב נאסרה לשימוש בכמה מדינות נאורות בגלל הסבל שהיא גורמת (ואם אתם מתעקשים לדעת את הפרטים אז השיטה ההומנית ביותר להשמדת עופות היא המתה ע"י גז)
"העופות מתים תוך כשבע שניות מחנק", אמרה ל-ynet יעל שאלתיאלי, מנכ"ל משרד החקלאות "מוות זה לא דבר נעים, אך זו השיטה הטובה ביותר שנמצאה". איזה משפט , איזו רגישות... ונניח שאכן מדובר אכן על השיטה הטובה ביותר שנמצאה. האם באמת יש צורך בעריכת תרגיל ראווה שכזה? האם לא היינו מאמינים גם בלי לראות את פרפורי הגסיסה של אותן אומללות לנגד עינינו? האם לא ניתן היה להסתמך על אותן בדיקות של היצרן שמן הסתם גם בהן מצאו מי יודע כמה עופות את מותן ? האם היה מישהו בין הנוכחים במקום או בין האנשים בבית אשר צפה ונשם לרווחה ביודעו שישנו פתרון מהיר במקרה של התפרצות המחלה? אני רק יודעת שגם לי, כמו אותן אומללות קשה מאוד לנשום מאז אותה "מסיבת קצף" שנערכה היום בצהריים.
|