עונת השביתות הגיעה בשעה טובה ומוצלחת. פרקליטים, עובדים סוציאליים וכעת רופאים. וכולן מסתיימות באותה הצורה זה שנים. אתמול, בהבזק פתאומי בין מחשבות על קדאפי מצד אחד ואובמה מצד שני, הבליח אל מוחי הרעיון. 

שביתת רופאים מביאה לתמותה מוגברת של חולים שגם כך היא לא קטנה בגלל עייפות והתרשלות של הרופאים. אולי אפשר להציל כמה חולים?

אפשר ועוד איך. הרי ברור (לי בכל אופן ותבדקו אחרי סבל של חודשיים אם לא צדקתי)שהרופאים יקבלו תוספת שכר של 24% ויחזרו לעבודה. איך אני יודע? פשיטא: הרופאים דורשים 30% (גרגרנים), נערי האוצר מציעים 18% (קמצנים). 30 ועוד 18 הם 48. לחלק אותם לשנים הם 24. 

זה מה שיהיה אחרי חודשיים סבל של אנשים חולים ומיתות מיותרות. תלחצו עכשיו ידיים ללא שביתה ועם 24% תוספת שכר ותצילו כמה נפשות בישראל. הרי זה הלקח הברור כשמש מכל השביתות מאז קום המדינה. יאללה! תהיו גברים, תשפילו את עצמכם! תלחצו ידיים!