כבר יבשו הדמעות , מהכאב הזה הבלתי פוסק , הוא כאילו נמצא שם כל הזמן וברגעים מסויימים הוא אף דוקר ברמות כואבות יותר , בד"כ אני מצליחה לשלוט בזה אבל לפעמים טורחים אנשים רבים לומר לי "אל תדאגי , אצלך בשנה הבאה , אבל לי כבר אין שנה הבאה " אצלי דפקו את יכולת ההתחברות לגבר אחר , זה הדפק אצלי עד העצם , לא משנה כמה בנים רוצים , אני פשוט לא שם , אני יוצאת איתם מתוך מחוייבות , נחמד להם מאוד לדבר איתי , הרי אני אשת שיחה לעיניין , מעניינת ,כוסית לפעמים , רקדנית מהסרטים , אז למה שלא יהיה לו כיף , ואז בסוף הפגישה , הם רוצים לנשק אותי ולי רק בא לברוח , באמת אני מנסה אבל פשוט לא רוצה להתקרב , בא לי רק לברוח מהרכב , כן אז אני כוסית , אבל לא בא לי על אף אחד מכם , אני יודעת בדיוק איך אני רוצה שתהיה , אני יודעת איך אני רוצה להרגיש כשאתה לידי , אבל כנראה משהו דפוק אצלי חזק במנגנון |