איך בכל זאת יש לי חברים
לאחרונה, בין העליות למורדות, בין גלישה אופורית על גלים קצרי-מועד להשתעלות על ריאות מלאות מי מלח, דמיינתי משהו: קלטתי איזה מין בנאדם הייתי ללא חוש ההומור והקסם האישי שלי.
בלתי נסבל.
המחשבה מזעזעת: דיעות קיצוניות, התנסחויות קוצניות, סלידה מרוב הדברים שהאדם הממוצע אוהב, תיעוב לאדם הממוצע עצמו - כל אלו, בלי שמץ הומור. אללה הלסבית השחורה שבשמיים! מי היה רוצה לבלות עם טיפוס כזה יותר מדקה?
לשמחתי זה לא המצב. אני נעים ברמות אורגזמיות, וכל שנייה איתי היא תענוג צרוף. מזל שצפיתי בהמון, המון סיינפלד.
בנושא אחר, הנה התחפושת שלי מפורים.
I'll take good care of you, bitch. |
